"טנגו מורכב", הגדיר לאחרונה בכיר במערכת המדינית, את מערכת היחסים הנוכחית מול ארה"ב. מעל כל שאר הפרמטרים החשובים לישראל בקשריה עם וושינגטון, עומד בימים אלו הצורך האסטרטגי הדוחק להעמיד, על פי תפיסת נתניהו, איום צבאי אמין מול איראן. איום בסדר גודל כזה הדורש שיתוף פעולה עם וושינגטון.
אמירתו החריפה של הנשיא ביידן: "אני מודאג מאוד [מהרפורמה המשפטית], אי אפשר להמשיך באותה הדרך", והצהרתו כי אין בכוונתו לארח את נתניהו "בטווח הזמן הקרוב", התקבלו בתסכול. התחושה בקרב בכירים בממשלה היא כי ההחרפה ביחסים מגיעה על רקע של פירוש עובדתי לא נכון, כאילו מאבדת ישראל את ערכיה הדמוקרטיים.
אל חוסר שביעות הרצון של ממשל ביידן מול עניינים בעלי רקע אידיאולוגי יותר, היו מוכנים בירושלים. כך, בנוגע להחלטת הקבינט לאחר הפיגוע הרצחני בנווה-יעקב להסדיר תשעה יישובים צעירים ולאשר אלפי יחידות דיור ביו"ש. האמריקנים לא אהבו, אבל בירושלים לקחו זאת בחשבון. כך גם בנוגע לביטול חוק ההתנתקות, שהביא לזימון שגריר ישראל בוושינגטון לשיחה דאוגה במחלקת המדינה. בישראל הבהירו כי ההישענות האמריקנית על הטיעון כי המהלך מפר את מכתב ההתחייבות שנתן אריאל שרון ב-2004 לנשיא בוש נשענת על כרעיים עובדתיות רעועות, שכן האמריקנים לא נותרו מחויבים להתחייבות ההדדית שלהם אז, להכרה בגושי היישובים ביו"ש.

כצעד של רצון טוב מול האמריקנים, ניאותו בירושלים לאחרונה להצטרף לסדרת מפגשים מדיניים מול הפלסטינים, ששניים מהם התקיימו כבר – בעקבה ובשארם א-שייח'. גם את מחיר אי הזימון לבית הלבן, לקחו בהחלט בחשבון.
ביום שישי האחרון, אמר גורם מדיני בכיר במשלחת ראש הממשלה בלונדון שהאמריקנים כבר ניסו להפיל את נתניהו פעמיים. בתשובה לשאלה האם לדעתו וושינגטון לא מתערבת כעת יתר על המידה בענייניה הפנימיים של ישראל, השיב כי "לא יותר ממה שהיה מפעם. הם ניסו להוריד את נתניהו מהשלטון פעמיים. הייתה התערבות בוטה בעבר, קלינטון ניסה להפיל אותו. הוא הודה בזה".
הלילה, בשעה מאוחרת, פרסם ראש הממשלה בנימין נתניהו תגובה לדבריו החריפים של ביידן כנגד הרפורמה המשפטית ועל כך כי אין בכוונתו להזמין את נתניהו בקרוב לוושינגטון. "אני מכיר את הנשיא ביידן למעלה מ-40 שנה ואני מעריך את מחויבותו רבת השנים לישראל. הברית בין ישראל לארה"ב היא איתנה והיא תמיד מתגברת על חילוקי הדעות שמתגלים מעת לעת בינינו.

"הממשלה בראשותי מחויבת לחיזוק הדמוקרטיה על ידי החזרת האיזון הראוי בין שלוש הרשויות, אותה אנו שואפים להשיג בהסכמה רחבה. ישראל היא מדינה עצמאית שמקבלת את החלטותיה על פי רצון אזרחיה ולא על סמך לחצים חיצוניים, כולל מחברינו הטובים ביותר".
לירושלים ברור כי ביידן ניצב מול לחצים אימתניים של הגורמים הפרוגרסיביים במפלגה הדמוקרטית. בנוגע לרפורמה המשפטית, יש לומר, הביקורת זלגה כבר גם אל החברים הפרו-ישראלים והיהודים במפלגה, לא מעט באדיבות מאמצי שכנוע משמעותיים של גורמי אופוזיציה ישראלים, מתוך המערכת הפוליטית ומחוצה לה, שעמלו לשכנע אותם כי מדובר בשינוי מגמה מדאיג בערכיה של ישראל.
וברקע הדברים, ניצבת העובדה כי מעמדה של ארצות הברית במזרח התיכון, נחלש במידה מסוימת – כפי שהתבטא בין היתר בתיווך הסיני בין ערב הסעודית לאיראן. הברית החזקה בין ישראל לארה"ב נשענת על ערכים משותפים, כפי שהאמריקנים שבים ומדגישים, אבל גם על אינטרסים אזוריים ששני הצדדים חולקים.