השאלה אם אפשר לנסוע בזמן מעסיקה שנים את האנושות. פילוסופים ופיזיקאים דנו בה, ותעשיית הסרטים עשתה סיבוב נאה על הכמיהה האנושית לחזור לעבר כדי לשפר את העתיד. אבל אם היו מציבים את השאלה הזו בפני אזרחי לבנון השבוע, תשובתם הייתה ברורה: ודאי שאפשר. בעקבות מחלוקת דתית ופוליטית, תושבי ארץ הארזים נעו במשך שבוע קדימה ואחורה בזמן, והכאוס ששורר במדינה בשנים האחרונות קיבל זווית נוספת.
כבכל שנה המתינו אזרחי לבנון למעבר לשעון קיץ בשבוע האחרון של חודש מרץ. אבל אז התקבלה ההודעה המפתיעה ממשרדו של ראש הממשלה המוסלמי, נג'יב מיקאתי: הזזת השעון תידחה ל־20 באפריל, לאחר חודש רמדאן, כדי להתחשב במוסלמים הצמים. מיד לאחר ההודעה הופץ ברשתות החברתיות סרטון שבו נראים יו"ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי וראש הממשלה מיקאתי סוגרים דיל ביניהם, ומשפיעים ברגע על לוח הזמנים של יותר מ־6.5 מיליון תושבים.
"במקום שהשעה תהיה 19:00 תנו לה להישאר 18:00, מעכשיו עד סוף רמדאן. אחרי רמדאן נחזיר את הזמן כרגיל", הציע נביה ברי בדיון מצולם. מיקאתי השיב בתחילה כי הבקשה בלתי חוקית ובלתי אפשרית, וכי היא תגרום לבעיות. ולמרות זאת, נכנע לגחמותיו של יו"ר הפרלמנט השיעי והכריז ביום חמישי שעבר על ההחלטה לדחות את המעבר לשעון קיץ עד סוף רמדאן, כפי שביקש ברי.
בשדה התעופה נקלעו לבלבול של ממש. חברת התעופה הלבנונית הודיעה על הקדמת הטיסות בשעה על פי "הזמן הבינלאומי של ביירות", אך רבים לא הבינו באיזה שעון מדובר
אזרחים רבים מצאו עצמם מתנהלים מול שני שעונים שונים – בין המגזר הממשלתי שנשאר בלי שינוי, לזה הפרטי שהוזז שעה קדימה. רשתות התקשורת שלחו ללקוחותיהם הודעה וביקשו מהם להזיז ידנית את השעה בטלפונים ובמחשבים, שכן הסנכרון האוטומטי לא התאפשר בעקבות הודעת הממשלה.
"הבעיה היא לא שעון חורף או קיץ, אלא הוואקום בעמדה הראשונה ברפובליקה", אמר ראש הממשלה, והזכיר את העובדה שטרם מונה ללבנון נשיא. מאז סיום כהונתו של מישל עאון באוקטובר, לא הצליח הפרלמנט לבחור מחליף. "אני לא נושא באחריות לוואקום הזה, הוא מוטל על כל חברי הפרלמנט. אני קורא לכולם לגלות אחריות לאומית ולהגן על הכלכלה שלנו".
תרגיל הזמן של יו"ר הפרלמנט וראש הממשלה הציף מחדש את נושא השחיתות השלטונית. "איך צילמו את הסרטון, מי הפיץ אותו לאזרחים הלבנונים ולמה", שאלה מישל, צייצנית לבנונית. "העניין הוא לא שעה או רבע שעה, העניין הוא להבהיר לאזרחי לבנון מי שולט במדינה", הוסיפה. העובדה שנביה ברי מחזיק בתפקיד יו"ר הפרלמנט הלבנוני מאז 1992, כלומר יותר מ־30 שנה, לא נעלמה מעיני האזרחים. הרשתות החברתיות הוצפו בציוצים תחת ההאשטאג "זמן נביה ברי".
לסרטון הפגישה של נביה ברי ומיקאתי הוסיפו צייצנים את הכיתוב "זמן שווה כסף" והשלימו "בוא נגנוב את הזמן", כעוד סימן לשחיתות השלטונית. סרטונים המגחכים על יו"ר הפרלמנט הנצחי וראש תנועת אמל, הציגו אותו מחייך בדמות שעון. על שעון אחר נכתב "לא נציית". בסרטון אחר שהופץ ברשתות וזכה לצפיות רבות הוצג ברי בזוויות שונות לקולו של קריין האומר: "אני השמש, אני הירח, אני המדינה, אני שולט בזמן". לתמונה אחרת נוסף איום של ברי: "עוד מילה אחת ואעביר אתכם לשנת ההיג'רה" – לוח השנה האסלאמי.
מגיבים ברשתות טענו שהדחייה בהזזת השעון נועדה להתקרב לשעון האיראני במקום לזה האירופי, תוך ניסיון להדגיש את הפטרונות של איראן על לבנון ואת ההשפעה השיעית־מוסלמית על אזרחי המדינה, על חשבון הנוצרים.
שר המשפטים הנוצרי הנרי חורי קרא לראש הממשלה לבטל את המהלך. הכנסייה המארונית בלבנון, העדה הנוצרית הגדולה במדינה, הודיעה אחרי הכרזתו של מיקאתי כי לא תציית להחלטה, ואמרה שלא נערכו התייעצויות ולא הובאו בחשבון שיקולים של סטנדרטים בינלאומיים. אל הכנסייה הצטרפו מוסדות פרטיים כמו מסעדות, בתי ספר, בתי חולים פרטיים ואפילו תחנות טלוויזיה שאינן כפופות לממשל. המוסדות הציבוריים, לעומת זאת, עקבו אחרי פסיקת ראש הממשלה.
בשדה התעופה נקלעו לבלבול של ממש. חברת התעופה הלבנונית "המזרח התיכון" הודיעה על הקדמה בשעה של הטיסות היוצאות משדה התעופה הבינלאומי רפיק חרירי, בהתאם ל"זמן הבינלאומי של ביירות", אבל האזרחים שנזקקו לשירותי החברה לא הבינו באיזה שעון מדובר. סרטון שהעלה אחד הנוסעים משדה התעופה רק הגביר את הבלבול. באחד השעונים שם השעה הייתה 10:05, אך בגבו של אותו שעון השעה הייתה 9:05.
במשרדו של ראש הממשלה הלבנוני הגיבו על סרבנות הכנסייה והמוסדות הפרטיים בהודעה שלפיה "הממשלה מנסה להבטיח את המשך היציבות והעבודה הרציפה, אך ישנם גורמים המעוניינים להתסיס את המחלוקת במדינה".
המחאות הרבות, לצד לחצים כבדים מצד גורמים בינלאומיים, הביאו לשינוי ההחלטה. לאחר כמה ימים של בלבול בלבנון הודיע מיקאתי כי שעון הקיץ יוחל במדינה. וכך, בלילה שבין רביעי לחמישי השבוע, הוזזו המחוגים בלבנון. ראש ממשלת לבנון ניסה להציג את ההחלטה לדחות את הזזת השעון בחודש כמהלך שייטיב עם המוסלמים אך לא יפגע במגזרים האחרים. אבל אחרי שהנתונים הראו תמונה אחרת והרחוב החל לגעוש, הוא נאלץ לחזור בו.
עוד שעה של אור
שעה לפה או לשם היא רק קצה הקרחון של המלחמה הדתית בלבנון. בבחירות האחרונות הצליחו הנוצרים בראשות סמיר ג'עג'ע, אויב מושבע של חיזבאללה, להגדיל את כוחם בפרלמנט ולהפוך למפלגה הגדולה ביותר, עם 20 מושבים. הדבר ביטא את רצונם של הלבנונים להתנתק מההשפעה האיראנית. הנוצרים, שרבים מהם היו עסוקים בשנים האחרונות בהימלטות מהמדינה הקורסת, שינסו מותניים וסומנו ככוח עולה.
תמונה של סמיר ג'עג'ע ואשתו, חברת פרלמנט אף היא, מתחבקים עם היוודע התוצאות, הפכה לוויראלית וסימלה את השינוי שלבנונים רבים מייחלים לו: פחות דת והשפעה איראנית ויותר חופש, מערביות וחזרה לימי הזוהר של לבנון בתקופת המנדט הצרפתי.
המשבר העדתי והדתי מצטרף למשבר הכלכלי החריף, ופארסת הזזת השעון לא ממש מועילה לפתור אותם. כלכלנים לבנונים הצביעו על נזק נוסף בשבוע האחרון; ערך המטבע המקומי צולל כל העת, ודולר בודד נסחר ב־100 אלף לירות לבנוניות. לכך יש להוסיף את העובדה שלבנון אינה מדינה יצרנית אלא יבואנית, מה שהופך את התלות במשק העולמי לעניין מכריע מבחינה כלכלית. קרן המטבע העולמית הציגה בפני לבנון את הסיכונים שבחוסר היציבות והזהירה מפני היפר־אינפלציה אם לא יינקטו צעדים לייצוב הפוליטיקה והחברה.
מחירי המוצרים בלבנון מצויים בעלייה מתמדת בשל העלייה העולמית במחירי הדלק, וגם מחיר החשמל עולה באופן קבוע. אספקת החשמל המקוטעת הופכת את הגנרטורים המופעלים בדלק למוצרים נפוצים במגזר הפרטי וגם הציבורי, וגם מהבחינה הזו לשעון הקיץ יש חשיבות: על פי גורמים כלכליים בלבנון, החיסכון שבשעת אור נוספת מגיע לכ־500 מיליארד לירות לבנוניות.
