הרפורמה היא רק התירוץ: רצף האירועים שהוביל לעצירת החקיקה על מערכת המשפט

1.11.22 | ז' בחשוון

אחרי ארבע מערכות בחירות ושתי ממשלות חילופים הצליח גוש הימין לחצות את קו ה־61, והחל להיערך להרכבת ממשלת ימין "מלא" הנשענת על 64 מנדטים וארבע מפלגות: הליכוד, הציונות הדתית, ש"ס ויהדות התורה. ארבעה ימים בלבד אחרי הבחירות, כשהמעטפות הכפולות עדיין נספרות והשמאל מעכל את גודל השבר, ראיין ניסים משעל ברדיו 103 את הפרשן הפוליטי של ערוץ 13 רביב דרוקר. בניגוד לטענה שלפיה מצביעי הימין לא התעניינו ברפורמה במערכת המשפט, דרוקר תיאר במדויק את ההתנגדות הצפויה למהלכי הממשלה: "זה יבוא רק מאנשים שייצאו לרחובות ויגידו אנחנו לא מוכנים שיחסלו את בג"ץ, שיהיה פה מצב שיש ממשלה ששולטת בכול, שפוליטיקאים ממנים שופטים, שמבטלים משפט של אדם אחד שעומד מעל החוק".

משא ומתן קואליציוני

13.11.22–29.12.22 | חשוון-טבת

מי שחשב שהגוש הפוליטי שצעד יחד באופוזיציה ושבין מרכיביו אין פערים אידיאולוגיים עמוקים, יקים ממשלה במהירות ויתחיל לעבוד – התבדה. לא פחות מ־56 ימים חלפו מהרגע שבו הטיל הנשיא הרצוג על בנימין נתניהו את הרכבת הממשלה ועד השבעתה. זה לא היה רק בזבוז זמן אלא גם נזק תודעתי, ששיחק לידי מי שחיפשו דלק למחאה המתגבשת. על המפלגות השונות השתלטה אווירת תפוס כפי יכולתך, ומדי יום דלפו מחדרי המו"מ דרישות קואליציוניות נוספות שעוררו זעם וחשש ציבורי. הנה רשימה חלקית: דרישת הציונות הדתית לקבוע שאדם יוכל לסרב לתת שירות שנוגד את אמונתו, הצעה שהתפרשה כפגיעה בלהט"ב; דרישות של יהדות התורה למימון ממשלתי לגניזת ספרי קודש, הגדלת מספר החופים הנפרדים, איסור הכנסת חמץ בפסח לבתי חולים, הפסקת ייצור החשמל בשבת ועוד ועוד. גם חברי מפלגת השלטון לא טמנו ידם בצלחת וקראו לסגור את תאגיד השידור הציבורי ואת גלי צה"ל. כל פרסום בנפרד וכולם יחד גררו תגובות של ח"כים מהאופוזיציה ושל עמותות וארגוני מחאה, שהזהירו מ"מדינת הלכה" או מ"דיקטטורה" והבטיחו להשיב מלחמה.

מיני־מחאה בעקבות מינוי מעוז

3.12.22 | ט' בכסלו

במסגרת המחאה המתגבשת נגד הממשלה שטרם קמה, תפקיד זוטר יחסית גרר תשומת לב רבה: מינויו של ח"כ אבי מעוז ממפלגת נעם לסגן שר במשרד ראש הממשלה, והפקדתו על היחידה לתוכניות חיצוניות וקידום שותפויות במשרד החינוך. יאיר לפיד, עדיין ראש הממשלה, קרא לראשי הרשויות המקומיות שלא לשתף פעולה עם היחידה שתימסר לאחריותו של מעוז. 50 ראשי רשויות אימצו את ההמלצה והודיעו שישמרו על "מערכת החינוך סובלנית". 200 מנהלי בתי ספר ו־660 מורים לאזרחות חתמו גם הם על מכתב שבו הודיעו כי יתנגדו לפעולות אנטי־דמוקרטיות של הממשלה.

מחאת הגשרים

9.12.22 | ט"ו בכסלו

כשהוא נישא על גלי הפרסומים מתוך המו"מ הקואליציוני ומינויו של ח"כ מעוז, סיפק יאיר לפיד מחזה שטרם נראה בישראל: ראש ממשלה בפועל שמשתתף בהפגנה נגד הממשלה שטרם קמה. בשעה שמאות פעילים יצאו להפגין על גשרים ברחבי הארץ, הגיע לפיד לגשר קק"ל בתל־אביב והכריז: "אנחנו פה כדי להגיד לממשלה החדשה שקמה: אנחנו לא פראיירים שלכם, אנחנו לא פה רק בשביל לשלם לכם מיסים ולשלוח את הילדים שלנו לצבא בשביל שלטון שלא שולח את הילדים שלו לצבא. מה שמוקם עכשיו זה לא ממשלת ליכוד ולא ממשלת ימין, זו הממשלה הקיצונית והמטורפת ביותר בתולדות המדינה".

ההייטקיסטים/הרופאים/הטייסיםשהקדימו את זמנם

15.12.22 | כ"א בכסלו

עוד לפני שיריב לוין בישר על הרפורמה במערכת המשפט ואפילו עוד לפני השבעת הממשלה, החל גל המכתבים והעצומות של אנשי מקצוע ובעלי תפקידים בכירים. יותר מ־200 יזמי הייטק ומשקיעי הון־סיכון הזהירו מפני "התערערות האמון במערכת המשפט, שעשויה להרתיע משקיעים שהניעו את תעשיית ההייטק". עשרה ימים לאחר מכן פורסם מכתב הרופאים הראשון בחתימתם של יותר מ־200 רופאים בכירים, ובו מחו נגד מה שתיארו ככוונה לאפשר מניעת טיפול רפואי מסיבות דתיות. למחרת הצטרף אליהם גם מכתב הטייסים הראשון.1,197 אנשי חיל האוויר לשעבר, בהם קצינים בכירים ומפקדי החיל, פנו במכתב לנשיאת בית המשפט העליון: "אתם קו ההגנה האחרון וביכולתכם לעצור את תהליך הרס הדמוקרטיה".

שר המשפטים מכריז על הרפורמה

4.1.23 | י"א בטבת

שבוע לאחר הקמת הממשלה וערב לפני הדיון בבג"ץ בעניין מינויו של יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר, שיגר יריב לוין את יריית הפתיחה. שר המשפטים כינס מסיבת עיתונאים ובה הודיע על רפורמה שתכלול ארבעה חלקים: שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, צמצום כוחו של בג"ץ לפסול חוקים וחקיקת פסקת התגברות, ביטול עילת הסבירות, והפיכת היועמ"שים במשרדים הממשלתיים למשרות אמון. "אני משיק היום את השלב הראשון של רפורמת המשילות, שתכליתה חיזוק הדמוקרטיה, שיקום המשילות, השבת האמון במערכת המשפט והשבת האיזון בין שלוש רשויות השלטון", הכריז לוין.

דיון ראשון בוועדת חוקה

11.1.23 | י"ח בטבת

יריב לוין הטיל את הפצצה הראשונה, אבל מי שניהל במשך שבועות ארוכים את מלחמת החפירות המתישה של קידום חוקי הרפורמה הוא יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ שמחה רוטמן מהציונות הדתית. כמו לוין, גם הוא עסק במשך שנים בנושא האקטיביזם השיפוטי והצורך לבלום אותו.

רוטמן ניהל את דיוני הוועדה בתקיפות, דרש מאנשי המקצוע לדייק בעובדות, לא הסכים שח"כים ידברו בלי רשות, והוציא בשלוש קריאות זריזות את מי שהפר את הכללים. התנהלותו גררה תלונות על "דיקטטורה", "סתימת פיות", "כוחנות" ו"דורסנות", אך ייתכן שדווקא ידענותו וחריפותו של רוטמן היא שהוציאה את מתנגדיו מכליהם.

חברי האופוזיציה בוועדה השתמשו בכלים פרלמנטריים כדי לעכב את החקיקה, אך גם בכלים לא פרלמנטריים כמו שירה בציבור, קריאות "בושה", ואי אפשר שלא להזכיר את חברי הכנסת יוראי להב־הרצנו וּולדימיר בליאק שזינקו מעל שולחן הוועדה והתקרבו אל רוטמן בצעקות.

נאום אסתר חיות

12.1.23 | י"ט בטבת

על במת כנס האגודה למשפט ציבורי בחיפה, השמיעה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות נאום חסר תקדים בחריפותו נגד הרפורמה המשפטית. היא הגדירה אותה "מתקפה שלוחת רסן" ו"תוכנית לריסוק מערכת המשפט", והזהירה מפני פגיעה בזכויות הפרט ובשלטון החוק.

מכיכר הבימה לקפלן

14.1.23 | כ"א בטבת

ההפגנה ההמונית הראשונה התקיימה במוצאי שבת, בכיכר הבימה בתל־אביב. הפגנות נוספות התקיימו בחיפה, בירושלים מול בית הנשיא, ובמודיעין מול בית השר לוין. כבר בשלב הזה נעשה הניסיון הראשון לחסום את נתיבי איילון, ניסיון שנבלם בידי המשטרה. לאחר כמה מוצ"שים נוספים, הירידה לאיילון כבר תתואם עם המשטרה, שתפרסם לנהגים הודעות לנסוע בדרכים אחרות. בשבועות שלאחר מכן יגיעו אלפים להפגין גם בירושלים, בחיפה, בבאר־שבע, בהרצליה ועוד.

בג"ץ דרעי

18.1.23 | כ"ה בטבת

שלושה שבועות לאחר הקמת הממשלה הגיעה הכרעת בג"ץ: ברוב של עשרה שופטים נגד אחד נקבע שמינויו של דרעי לשר לוקה בחוסר סבירות קיצוני בשל עברו הפלילי והתחייבותו לפרוש מן הפוליטיקה. מבחינת אנשי הימין הם קיבלו שוב הוכחה לכך ש־11 שופטים חושבים שהם יודעים מה טוב לישראל יותר ממאות האלפים שהצביעו לדרעי. בשמאל צהלו והדגישו כי גם השופטים הנחשבים "שמרנים" הצטרפו לפסילת דרעי.

מחאת ההייטקיסטים

24.1.23 | ב' בשבט

מי שעד כה עוררו קנאה בתנאי עבודתם המפנקים וטענות על ניתוק מההוויה הישראלית, הפכו כעת למובילי המחאה. זה התחיל בעשרות חברות הייטק שהודיעו על השבתת העבודה לשעה, שאותה ניצלו כדי להפגין בקפלן ואף לחסום את הכביש, והמשיך בהודעתן של כמה חברות על העברת כספיהן לחו"ל. הראשונה הייתה עינת גז, מנכ"לית פאפאיה, וכעבור שעתיים הצטרפו אליה שתי קרנות הון־סיכון. שבוע לאחר מכן הודיע תום ליבנה, מייסד חברת ורביט ששווייה מוערך במיליארדי דולרים, כי הוא מתכוון לעזוב את הארץ בעקבות הרפורמה. גם חברת הסייבר WIZ הודיעה על העברת חשבונותיה לחו"ל. המהלכים הללו עוררו ביקורת רבה והאשמות בציונות על־תנאי ובסירוב לקבלת ההליך הדמוקרטי.

היועמ"שית "נכנסת לאירוע"

2.2.23 | י"א בשבט

היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב־מיארה, שיגרה לראש הממשלה נתניהו מכתב ובו הבהירה כי בשל תיקיו השונים הוא מצוי בניגוד עניינים בכל הנוגע למערכת המשפט, ולפיכך עליו להימנע מעיסוק בפרטי הרפורמה המשפטית. ההנחיה, שסנדלה את נתניהו ומנעה ממנו לעסוק בנושא המרכזי שמסעיר את המדינה, עוררה זעם בקואליציה.

מכתבים עלייך ישראל

במהלך המחאה הדהדה התקשורת מכתבים שונים נגד הרפורמה בחתימתם של בעלי מקצועות שונים. אף שרובם לא היו קשורים למומחיות במשפט חוקתי, הצטברות המכתבים השפיעה על דעת הקהל וגרמה לרבים לחוש שלא ייתכן שכל האנשים החכמים האלה אינם מבינים את אשר לפניהם.

הנה חלק מהמכתבים: מכתב היועצים המשפטיים לממשלה מ־12 בינואר, שהזהירו מהרס המערכת המשפטית; מכתב נגידי בנק ישראל לשעבר קרנית פלוג ויעקב פרנקל מ־22 בחודש, שהתריעו מפני הסכנה לכלכלת ישראל; כמה ימים אחר כך הצטרפו אליהם 270 כלכלנים ואנשי עסקים; בהמשך היו אלו 139 כלות וחתני פרס ביטחון ישראל, כמו גם 15 אלופים ו־23 תתי־אלופים שחתמו על "מכתב השריונרים".

ב־8 בפברואר פורסם מכתב בחתימתם של אנשי תרבות; ב־12 בחודש שלחו 147 אונקולוגים מכתב לראש הממשלה ובו טענו כי הרפורמה המשפטית עשויה לפגוע בסעד המשפטי שבית המשפט נותן לחולי סרטן; ב־15 במרץ הצטרפו אליהם במכתב נפרד 750 רופאים בכירים. יצוין כי במקביל למכתבים אלו פורסמו לעיתים גם מכתבים של רופאים ופרופסורים תומכי הרפורמה.

שני חוקי דרעי, שני חוקי נתניהו

רצף החוקים שקידמה הקואליציה למען ח"כ דרעי וראש הממשלה נתניהו לא תרם לאווירה הציבורית סביב הרפורמה, וחולל מחאה ציבורית נגד החקיקה האישית לטובת מורשעים ונאשמים. בתחילה אושר חוק המאפשר מינוי אדם לשר במקרה שנגזר עליו עונש מאסר על תנאי. לאחר שהחוק הזה זכה לביקורת בבג"ץ, החלה הקואליציה לקדם חוק ששולל ביקורת שיפוטית על מינויי שרים. בעקבות הדיווחים על כך שהיועמ"שית שוקלת להכריז על נתניהו נבצר בעקבות ענייניו המשפטיים, הועבר "חוק הנבצרות" הכולל שורה של תנאים להכרזה כזו. עד כאן אפשר היה לטעון שהחוקים הללו נועדו לסכל התערבות שיפוטית בהכרעת הבוחר. ואולם הטענה הזו לא הייתה תקפה במקרה של "חוק המתנות", שנועד לאפשר לנתניהו לממן את משפטו מכספי קרוב משפחתו חרף פסיקת בג"ץ, וכן להשתמש בכספי גיוס המונים, כ־4 מיליון שקל, שנאספו עבורו בשנה שעברה ביוזמת העיתונאי ינון מגל.

מיום "המאבק הלאומי" ליום "השיבוש הלאומי"

13.2 | כ"ב בשבט

אחת לכמה ימים הכריזו מובילי המחאה על יום שבו ינקטו פעולות שונות כדי לשתק את החיים במדינה. בתחילה הוכרז "יום המאבק הלאומי", ובמסגרתו נערכה הפגנה מול הכנסת, התפתחו עימותים עם המשטרה ונחסמו כבישים במרכז ירושלים. עם הזמן התעצמו צעדי המחאה וכונו "יום השיבוש הלאומי". כבישים מרכזיים בכל רחבי הארץ, ובעיקר בתל־אביב ובירושלים, נחסמו לשעות ארוכות. קבוצות שונות אף פעלו באופן ממוקד מול חברי קואליציה שסומנו. המקרה הבולט היה חסימת ביתה של ח"כ טלי גוטליב מהליכוד, אם לבת אוטיסטית בתפקוד נמוך, שנמנע ממנה לשלוח אותה למסגרת. מקרה נוסף שעורר הדים היה מצור על מספרה בתל־אביב כאשר שהתה בה רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו. מאות מפגינים הגיעו לכיכר המדינה בעקבות ציוץ בטוויטר שפרסם את דבר נוכחותה במקום. רק כעבור שעות ארוכות ואחרי הגעתם של מאות שוטרים ופרשים, חולצה נתניהו. פורום קהלת, מכון חשיבה אזרחי שחלק מחבריו היו ממנסחי הרפורמה, הפך אף הוא לאויב האומה. קבוצת פעילים הגיעה בשעת בוקר למשרדי המכון בשכונת גבעת שאול בירושלים, והניחה בכניסה אשפה, שקי חול וגדרות תיל.

הסרבנות מקבלת לגיטימציה

אם בתחילת המחאה פורסמו מכתבים שהביעו חשש ודאגה מהשלכותיה של הרפורמה המשפטית, בשלב מסוים נשברה מוסכמת יסוד: בזה אחר זה החלו להתפרסם מכתבים של מילואימניקים המשרתים ביחידות יוקרתיות, שהודיעו שלא יתייצבו כל עוד חקיקת הרפורמה נמשכת. את עיקר תשומת הלב הציבורית קיבלו 37 מתוך 40 טייסי קרב המשרתים בטייסת 69. מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר, שעד אז נקט מדיניות "מכילה" כלפי גילויי הסרבנות, החליט להשעות את אל"מ במילואים גלעד פלד, עד לאחרונה מפקד בסיס חיל האוויר רמת־דוד. הנימוק שנמסר הוא שפלד "תיאם וסנכרן אי־התייצבות של אנשים בטייסות". לאחר יממה חזר בו מפקד החיל מההחלטה, לאחר שפלד הכחיש את הטענות. מכתבים דומים הגיעו מצד מאות אנשי מערך המבצעים המיוחדים, 400 בוגרי יחידת מגלן, 130 קצינים וחיילים מיחידת יהל"ם, בוגרי יחידת החילוץ 669, בקרי טיסה ומפעילי כטב"מים. אם בעבר גונתה הסרבנות ללא סייג, הפעם היא זכתה לחיבוק חם לא רק בתקשורת אלא גם מצד רמטכ"לים לשעבר ובהם אהוד ברק, משה (בוגי) יעלון ודן חלוץ.

רוטמן מרכך פעמיים

26.2 | ה' באדר

בעקבות סירובה של האופוזיציה להיכנס למו"מ על מתווה הרפורמה, ניסה ח"כ שמחה רוטמן לרכך בעצמו, באופן חד־צדדי, את החוקים שהגיש במסגרת הרפורמה. כעת הציע יו"ר ועדת חוקה שפסילת חוק תיעשה ברוב של שני שלישים מהשופטים בהרכב, בניגוד להצעה המקורית שדרשה החלטה פה אחד. כצפוי, הריכוך נתפס בחשדנות וכתרגיל הסחה. הריכוך השני הגיע לאחר שהניסיון של נשיא המדינה להציג מתווה מוסכם, כשל. רוטמן הציג נוסח מרוכך יותר לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. על פי המתווה, לאחר בחירתם של שני שופטים לעליון בהרכב החדש של הוועדה, יידרש רוב שיכלול את חברי הקואליציה ולפחות שופט אחד וחבר אופוזיציה אחד.

"מתווה העם" של הנשיא מאכזב חצי עם

15.3 | כ"ב באדר

בזמן שהפערים נראו בלתי ניתנים לגישור, המחאה הגוברת שיבשה את חייהם של אזרחי ישראל ויצרה קרע לאומי. נוכח מציאות זו קמו יוזמות שונות שניסו להציג מתווי פשרה יצירתיים. בין השאר הוזכרו מתווים שגיבשו פרופ' יובל אלבשן ופרופ' דניאל פרידמן, פרופ' ידידיה שטרן, פרופ' יניב רוזנאי, ופרופ' ברק מדינה. כל יוזמי המתווים עמדו בקשר עם הנשיא הרצוג, ובקואליציה קיוו שהמתווה שהנשיא יאמץ ויציע מתוקף מעמדו יצליח להרגיע את המחאות ולאפשר הליך חקיקה תקין.

בסופו של דבר הציג הנשיא את מה שהוא כינה "מתווה העם", אך היה רחוק מהציפיות שנתלו בו. במתווה שהציע הנשיא כמעט לא נותר זכר לרעיונות היצירתיים שהועלו ויצרו סוג של איזון ופשרה, ובחלק מהמקרים הוא אף יצר מצב גרוע יותר מבחינת תומכי הרפורמה בהשוואה למציאות העכשווית. אנשי הימין, שהביעו נכונות ושאיפה לפשרה, חשו אכזבה גדולה ודחו את המתווה.

נאום נתניהו הראשון

23.3 | א' בניסן

אחרי שחוק הנבצרות אושר בכנסת וגנז לכאורה את האיום המרומז שלפיו היועצת המשפטית לממשלה תכריז עליו נבצר, חש ראש הממשלה בטוח יותר להודיע לעם ישראל שהוא "נכנס לאירוע", זאת למרות הסכם ניגוד העניינים שעליו חתם, ולאחר שעד כה לא עסק בפומבי בענייני הרפורמה. בניסיון להרגיע את חששות מתנגדי הרפורמה מפני פגיעה בזכויות מיעוטים הודיע נתניהו כי במקביל לרפורמה יקדם חוק שיעגן זכויות פרט.

פיטורי גלנט

26.3 | ד' בניסן

עוד לפני נאום נתניהו הביע שר הביטחון יואב גלנט דאגה מכך שקידום הרפורמה המשפטית יביא להרחבת גילויי הסרבנות בהיקף שיקשה על צה"ל לעמוד במשימותיו. במוצאי שבת, כשנתניהו שהה בביקור בלונדון, השמיע גלנט הצהרה פומבית וקרא לעצור את הרפורמה. בתגובה על הצעד הזה הודיע נתניהו כי יפטר את גלנט מתפקידו. ההודעה הזאת הציתה מחאה נרחבת והוציאה המונים לרחובות בשעת ערב מאוחרת. פיטוריו של שר ביטחון ש"עשה את תפקידו והתריע מפני הסכנה", כלשון מתנגדי הרפורמה, עשו את שלהם. מה שהביא אולי להכרעה הסופית להקפיא את הרפורמה היה החלטת יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד על השבתה כללית במשק. בין השאר הושבתו נתב"ג ובתי החולים הציבוריים; במגזר הפרטי שבתו קניונים, מפעלים, חברות הייטק ועוד. בהסתדרות הודיעו כי אם חקיקת הרפורמה לא תיעצר, ביום המחרת תושבת גם הבורסה לניירות ערך בתל־אביב.

נאום נתניהו השני

27.3 | ה' בניסן

המחאות לאחר פיטוריו של השר גלנט הכריעו את הכף. אחרי שקיבל אישור משותפיו לקואליציה, וידא שיריב לוין לא יתפטר והבטיח לבן־גביר להקים משמר לאומי, נשא נתניהו נאום נוסף לאומה והודיע כי יקפיא את המו"מ לטובת הידברות. על רקע הפגנת ההמונים הראשונה שקיימו בירושלים תומכי הממשלה והרפורמה, ניסה נתניהו להרגיע את הרוחות והבטיח שיעשה כל מאמץ להביא לפשרה, אך הודיע כי הרפורמה תמשיך בדרכה עם חזרת הכנסת למושב הקיץ, אחרי יום העצמאות.