רחוב קפלן, תל־אביב, יום רביעי, 16:30
מילה לפתיחה: אחד המקומות ההומים ביותר בישראל הפך בחודשיים האחרונים למוקד ההפגנות, חסימות הכבישים, ההתפרעויות וההתנגשויות נגד המהלך לתיקון מערכת המשפט. יומיים אחרי שנתניהו הכריז על "הפסקת אש" הגענו לשם כדי למדוד את התחושות כלפי השיחות בבית הנשיא. שתי אמירות מעכו את הלב: האחת על האכזבה מהטייסים, והאחרת של תושב אבו־גוש שאמר בפשטות שנתניהו צריך לדאוג "שלא תהיה מלחמת אחים. עזוב את הערבים, עכשיו זאת מלחמה בין יהודים ליהודים".
ז'קלין זדה, מנהלת חשבונות
על המפה: אני גרה בפתח־תקווה. הגעתי למשרד הפנים כדי לחדש את הדרכון.
המצפן: מאז שאני מכירה את עצמי אני מצביעה לליכוד. בשמאל מדברים על שוויון, אבל אם השכנים שלו היו ערבים הם היו מוכרים את הבית ובורחים. אין לי אמון בהם. זה לא שמאל אמיתי.
הפוגה בקפלן: ההשהיה הייתה במקום הנכון ובזמן הנכון. אני לא מרוצה מבתי המשפט שלנו, יש פה כוח נסתר שהוא מעבר לכוח שצריך להיות להם, וצריך ליישר אותם. אבל טוב שעצרו כדי שלא תהיה מלחמת אחים. ההפגנות היו זוועת עולם. חשבתי לעצמי, מה היה מוציא אותי מהבית כדי להתנהג כמו שהם התנהגו פה ברחוב? מה ישתנה מחר כשהרפורמה תעבור? לא יגידו פתאום שצריך לשים בורקה, בסך הכול יהיה יותר איזון. מה באמת ישתנה? אני רואה חדשות ושומעת ועדיין לא מבינה. השכנה שלי, מבוגרת ממני, הלכה להפגנה פה. שאלתי אותה למה. אז היא אמרה: 'הנכדות שלי לקחו אותי לרקוד עם הדגלים, אז הלכתי'. תכפיל במי יודע כמה, תוסיף את אלה שהולכים כדי למצוא דייט, ועם מה נשארת?
אתה יודע איזו ראייה יש לי היום על הטייסים? בזמן אמת הם לא רצו להגן עליי. הם לא באמת חברים שלי או אחים שלי: הם רצו לעזוב. הם שברו את האמון. פעם היו לי דמעות התרגשות כשראיתי את המדים שלהם, היום אני מסובבת את הראש. ביום העצמאות לא אניף דגל כי זה סמל של המחאה. ייקח זמן עד שזה יעבור לי. הם לא מבינים מה הם גרמו פה.
אלון גור־אריה, מיישם
על המפה: אני מריץ אפליקציות באמזון. עובד בתחום כבר עשרים שנה. אני מודה שאני לא בגיל הממוצע להייטק.
המצפן: הצבעתי למפלגת העבודה ואני מאוד לא מרוצה. הייתי מאוד שמח אם מרב מיכאלי הייתה מקשיבה ללפיד והולכת עם מרצ.
הפוגה בקפלן: הייתי בהפגנות. יש לי אח שחי כבר שש שנים באנגליה כי הוא לא יכול לסבול מה שקורה בארץ. לא בא לי לראות את האחיינים שלי רק בחופש הגדול ובפסח, אני רוצה שיהיו פה תנאים שיגרמו לו לחזור. יש בהפגנות לא מעט דתיים שמתנגדים לרפורמה. אם יש אדם שהוא גם דתי וגם עורך דין, מתעורר אצלו קונפליקט – האם הוא יותר נאמן לכיפה או לתעודת עורך הדין. גם הטייס צריך לבחור, עד כמה הוא רוצה להיות טייס ועד כמה הוא רוצה שיהיה לו נוח כשהוא מסתכל על עצמו במראה. אם חס ושלום תהיה מלחמה כמו ביום כיפור – זאת שאלה אחרת.
כל עוד הרצוג הנשיא אני לא מניח הנחות אופטימיות. הוא אמר פעם שהוא ישמור על נתניהו מאוחדת. אני לא סומך עליו. הוא לכאורה בעד השמאל, אבל הייתי יותר שקט אם אחיו הגדול היה נשיא.
איתן אדם, סופר
מרינה קוזניצוב, הייטק
על המפה: איתן: עליתי לארץ מלנינגרד כשהייתי ילד. אנחנו חברים משנות השבעים בריאלי בחיפה. איתן אדם זה שם העט שלי. אני כותב ספרי עלילה ולפעמים מרצה על היסטוריה. במקור גם אני עסקתי במחשבים.
מרינה: אני גרה ברמת־גן. כל חיי כמעט גרתי בארה"ב. למדתי שנתיים בריאלי ואז עזבנו. הייתה לי קריירה בהייטק וחזרתי לפה לפני שלוש שנים כי הבן שלי החליט לעלות לארץ. עכשיו הוא אח בבית החולים איכילוב.
המצפן: מרינה: הצבעתי ללפיד, ולפני כן לאביגדור ליברמן כי אהבתי שהוא אמר שיהיו נישואים לא דתיים ושיפרידו דת ממדינה. היו לי הרבה תקוות מהממשלה הקודמת כי היו שם נציגים מכל האוכלוסיות, כולל הערבים, וזה טוב כי אז הם משתלבים.
איתן: אני הצבעתי לגנץ אבל לא בגללו, אלא בגלל גדי איזנקוט שהיה מ"פ שלי ומתן כהנא שהערכתי את ההתנהלות שלו.
הפוגה בקפלן: מרינה: הלכתי להפגנות. כל האנשים שאני מכבדת אמרו לי שזה ממש חשוב ושהרפורמה היא סכנה לדמוקרטיה. גם ראיתי ראיונות עם ח"כ קסניה סבטלובה, והיא הסבירה למה צריך להפגין וזה שכנע אותי. הבעיה בנתניהו היא שחשוב לו להישאר בשלטון. הוא מאוד משכיל וייצוגי, אבל הוא בשלטון יותר מדי זמן והכוח משחית. צריך רפורמה אבל לא מה שהציעו.
איתן: אני לא משתתף בהפגנות כי זה לא מתאים לי. את מערכת המשפט עשו בני אנוש וזה אף פעם לא מושלם ומדי פעם צריך תיקון. אבל אם פתאום עושים תיקון רבתי, חיש מהר ברור כשמש שזה בבל"ת. ככה לא עושים שינוי. צריך תוכנית סדורה.
הטייסים לא סירבו, הם איימו לסרב. כשהייתי בגולני במלחמת שלום הגליל, היינו במחלקה גם שמאלנים וגם ימנים, היו סירובים אבל מעטים.
עבד ג'אבר, סטודנט
ג'אבר ג'אבר, סטודנט
על המפה: עבד: אני סטודנט שנה ב' וג'אבר שנה א' במרכז האקדמי למשפט ברמת־גן. אנחנו צ'רקסים, מוסלמים בדת.
עבד: אנחנו שותפים בדירה ברמת־גן. במקור אנחנו מאבו־גוש.
המצפן: ג'אבר: אצלנו בכפר כולם מצביעים לליכוד. ראש המועצה סאלים ג'אבר אוהב מאוד את ביבי ואירח אותו בבית.
עבד: אני אוהב את ביבי באמת, אבל הוא צריך להיות יותר חכם כדי שלא תהיה מלחמת אחים. עזוב את הערבים, עכשיו זאת מלחמה בין יהודים ליהודים. הוא צריך להפסיק את המלחמה הזו.
הפוגה בקפלן: ג'אבר: לפני הכול, אנחנו חיים במדינה הכי אחלה בעולם ואנחנו דמוקרטיה. בהשוואה למדינות ערב, שם יש דיקטטורה ואנשים חיים כמו עבדים. הרפורמה מסוכנת למדינת ישראל. עכשיו טוב שיש דו־שיח, אחרת כל חמישי יש הפגנה פה.
עבד: בשנה הראשונה למדתי על בג"ץ, והסבירו שבג"ץ זה לחלשים – להומואים, לנשים, לערבים. אז אם פוגעים בבג"ץ זאת פגיעה בדמוקרטיה. נכון שהוא ניצח אבל הוא צריך להבין שיש גם צד שני. צריך למצוא פתרון טוב לכל הצדדים. בן־גביר הוא בן אדם טוב, וכל עוד הוא לא פוגע באזרחים אין לי בעיה איתו. זאת הדמוקרטיה.
