מגדל שוקי הון משמש כזרוע הפיננסית של קבוצת מגדל, ומנהל כיום נכסים בהיקף של כ־54 מיליארד שקל עבור אלפי לקוחות מהמגזר הפרטי, העסקי והציבורי. בחברה כ־200 עובדים.
"תמיד אהבתי לקרוא, ובעשור האחרון אני גם יוצרת סיפורים חדשים בעצמי. הוצאתי לאור שני ספרי פרוזה למבוגרים ואוסף סיפורים קצרים. בימים אלה אני משיקה את הספר הרביעי "לפני שהידיים התחילו לרעוד". הכתיבה מהווה עבורי פורקן ואסקפיזם".
"הפטיש מזכיר לי שכמנהלת אני גם על תקן מגשרת ומפשרת, ולפעמים אין ברירה וצריך לקבל החלטות, גם אם הן קשות. לא כולם יאהבו את ההחלטות שאקבל, אבל זה חלק מהתפקיד. אני משתדלת לקבל החלטות מתוך ראייה רחבה, אבל לא לשכוח את הפרט".
"אחד הדברים שעושים לי כיף על הבוקר זה מוזיקה. אני מגיעה למשרד בשבע בבוקר, לרוב הראשונה בקומה, ומפעילה פלייליסט שבעלי הכין לי. רגע לפני שכולם מגיעים והאטרף מתחיל, אני נהנית מהשקט. העבודה שלי אינטנסיבית (זו אחת הסיבות שאני אוהבת אותה), ויש לי הערכה גדולה לרגעי שקט".
"בהפסקות (ישיבה עם כוס שתייה ומנת שמש ישר לפנים) עולים לי רעיונות לדמויות בסיפורים שלי. זה קורה לי גם בשינה, אבל בבוקר אני לא זוכרת כלום".
1. משכורת ראשונה
בכיתה י"ב עבדתי כמלצרית באולם אירועים כדי לממן שיעורי נהיגה. המשכורת הייתה מבוססת רק על טיפים, והיו לילות שחזרתי הביתה בלי כלום. שנאתי את העבודה, אבל הייתי מוכנה לסבול את היחס והשכר העלוב בשביל המטרה. כשעברתי טסט התפטרתי.
2. חור בהשכלה
אמנות. אני לא יודעת לזהות ציירים או פסלים מוכרים. זה משהו שלא נחשפתי אליו מספיק והוא חסך גדול במערכת החינוך שלנו, שבכלל לא נותנת לזה ביטוי. בתואר הראשון לקחתי קורס בחירה באמנות ומאוד נהניתי. אז גם הבנתי כמה אני לא מבינה בזה.
3. משבר
אבא שלי נפטר לפני כארבע שנים. שנת האבל הייתה הקשה בחיי. העצב חדר כל כך עמוק והגעגוע עצום. עברו לי המון מחשבות חרטה על דברים שלא אמרתי ושלא עשיתי מספיק. המשבר הזה לימד אותי כמה חשוב להיות טובים וותרנים לקרובים אלינו.
4. על הבוקר
הייתי רוצה להגיד שאני פותחת את היום שלי באימון בוקר ושייק בריאות, אבל הוא נפתח בהתארגנות מהירה ונסיעה לתל־אביב לפני הפקקים. במשרד אני שותה תה עם עוגיות עבאדי או לוטוס. זו השעה היעילה ביום ואני מנסה להספיק בה כמה שיותר.
