מה נשתנה פה מאז פסח אשתקד? המון דברים, בין השאר גדי איזנקוט. בליל הסדר שעבר עוד היה רמטכ“ל בדימוס המתחבט ממושכות אם וכיצד להשתלב במערכת הפוליטית. כעבור חודשיים וחצי הכנסת התפזרה, והוא חצה את רוביקון ההתחבטות אל זרועותיהם המושטות של בני גנץ וגדעון סער. מפלגתם הממלכתית המשותפת נדחקה אחרי הבחירות לאופוזיציה, אך בניגוד להערכות המוקדמות הוא לא פרש מהכנסת ומהפוליטיקה, כמו גנרלים מאוכזבים לפניו שהציצו ונפגעו. גדי איזנקוט כאן כדי להישאר; אנרגטי, יסודי, החלטי.
אנחנו נפגשים בלשכתו הצנועה בבית המחוקקים, לשכת ח“כ מן המניין. “כבר בהתחלה“, הוא משחזר את ימיו הראשונים בה לפני כחמישה חודשים, “כל מי שנכנס לחדר דיבר על האפשרות שאולי אפרוש. אז ביקשתי מאשתי לארגן לי כאן תמונות של הנכדים שלי, של הילדים שלי, שלה, כדי להעביר מסר שאני נשאר פה; שאנשים לא יחשבו שאוטוטו אני לוקח שני קלסרים ומסתלק“.
מעניין לך פה?
“מעניין? לא מעניין, חשוב. מעניין היה לי בתקופה ששירתּי במקומות מעניינים, כמו מזכיר צבאי של ראש הממשלה, ראש אגף בצבא, סגן רמטכ“ל, רמטכ“ל. אני מקווה מאוד שיש לי גם תרומה קטנה“.
הגשת כבר שאילתות, הצעות לסדר?
“שאילתות לא, אבל הצעת חוק אחת הוגשה, במשותף עם בני גנץ, חוק שירות חדש לכול שאמור להיות המתווה הנכון למציאות החברתית והביטחונית שלנו, ויחייב כל צעיר בשירות צבאי, שירות לאומי, שירות אזרחי או שירות בקהילה“.
להצעת החוק המדוברת, מיותר כמעט לציין, אין סיכוי לעבור בכנסת הנוכחית, מפני שהחרדים הם עמוד תווך קואליציוני, וברור שיתנגדו בתוקף. אם עד היום הם לא התגייסו, אז דווקא עכשיו הם יתגייסו? אבל יש לא מעט חן בעובדה שרמטכ“ל לשעבר מניח הצעה חסרת סיכוי על שולחן הכנסת ועושה לה נפשות, כמו צוער נלהב בסדרת חינוך של קורס קצינים. בגיל 63 (כמעט) עדיין נסוכה באיזנקוט תמימות נעורים. פיו ולבו שווים, אך גם פיו וראשו. הוא זהיר, מדוד, חסכן גדול במילים נחרצות. ישראלים רבים מאמינים שהוא קודם כול פטריוט, ורק אחר כך פוליטיקאי. הם רואים בו נדבך חשוב בצוות החילוץ של ישראל ממעמקי הסכסוך שבין תומכי הרפורמה המשפטית למתנגדיה, דתיים וחילונים, שונאי נתניהו וגדולי אוהביו.
יכול להיות שאנחנו כבר אחרי שיא המשבר, מה תחושתך?
“הרבה אנשים ששומעים אותי בתקשורת בתקופה האחרונה כותבים לי או אומרים לי: ‘גדי, הסוסים כבר ברחו מהאורווה‘. ואני עונה להם שצריך למצוא את הסוסים, להחזיר אותם ולהתחבק. כרגע אנחנו אכן במציאות כאוטית בגלל המציאות הפוליטית ובגלל הרשתות החברתיות והתקשורת שהקצינו כל דבר“.
אתה בטוויטר?
“אני בפייסבוק ובאינסטגרם“.
"הרבה אנשים ששומעים אותי בתקשורת בתקופה האחרונה, כותבים לי או אומרים לי: 'גדי, הסוסים כבר ברחו מהאורווה'. ואני עונה להם שצריך למצוא את הסוסים ולהחזיר אותם"
הריאיון הזה נקבע עוד לפני הפסקת האש השברירית בין שני הצדדים הניצים בחזית הרפורמה המשפטית, אבל התקיים רק אחריה. בבית הנשיא נפתחו שיחות השלום. שמץ של חגיגיות ערב פסח השתרר אפילו במסדרונות הכנסת, ששקטו סוף סוף. קבענו להיפגש בה בעשר בבוקר, אבל באופן משעשע משהו הריאיון התחיל כבר בתשע. שנינו יצאו מוקדם מהבית מחשש לפקקים או לחסימות, הוא מגוש דן ואני מבנימין, וכך נפגשנו בחניון שעה לפני המועד המוסכם. בידיו אחז בטיוטת דברים שעמד לשאת בהמשך היום במכללה האקדמית נתניה. “נותנים לי דוקטור כבוד“, הוא כמעט התנצל.
רב אלוף דוקטור ח“כ גדי איזנקוט מוכר בכל בית ישראלי. לא באנו לגולל פה מחדש את סיפור חייו, אבל בימים שבהם הפריבילגיוּת היא נושא טעון, יש עניין להזכיר שהוא נולד בטבריה וגדל באילת, אגב באותו בית ספר שאסתר חיות למדה בו שנים אחדות לפניו. גם הרב הקצין יגאל לוינשטיין. “אימא שלו הייתה המורה לאנגלית“, מספר איזנקוט בחיוך שלא נועד לספק צורך נוסטלגי, אלא לרמוז שיש לו היכרות קרובה עם כל הכוחות המתגוששים בזירה הישראלית תשפ“ג. עם זאת, הוא מכחיש בתוקף את חשדותיי שבצעירותו היה ליכודניק. “כל השנים זה היה סוד מה אני מצביע. היחידה שידעה הייתה אשתי. אמרתי לה, אל תספרי לילדים. רק פעם אחת הצבעתי מחל, כשעבדתי עם אריק שרון כמזכיר צבאי (2003). האמנתי בו, בתפיסה שלו, במנהיגות. לפני זה הצבעתי למפלגת העבודה כשרבין עמד בראשה, כשפרס עמד בראשה ואפילו כשאהוד ברק עמד בראשה“.
ולבגין לא הצבעת אף פעם?
“פעם הלכתי לראות עצרת בחירות שלו באילת, נדמה לי ב־77‘“.
אימא שלך דתייה, נכון?
“אימא שלי דתייה, יש לי אחות בשומרון, ואני תופס את עצמי כאדם מסורתי. אצלי בבית יש קידוש, ושומרים בשרי, חלבי, מזוזה בכל דלת, כי אנחנו יהודים. הנה אספר לך סיפור: בפגישה שמתן כהנא ארגן לאחרונה בין הרבנים לטייסים, ושאגב הושיבו אותי בה בצד של הרבנים כי אני רב אלוף, סיפרתי שלפני חודשיים הבן שלי היה באתר סקי בצרפת, וסימס לי משם שהוא עם הבן של מתן כהנא, משלים להם מניין ושולט בכל תג ותג. כששאלתי איך אתה שולט בכל תג ותג, הוא כתב שהוא למד את זה עוד כחייל במגלן. הם היו בצוות שמונה חילונים ושמונה דתיים, והוא השלים מניין בנפש חפצה. אז אמרתי לרבנים ולטייסים שזו ההוכחה שכולנו אחים. אומנם אחרי הצבא כל אחד יוצא ומתבצר בדעה שלו, אולם עדיין יש סיכוי למצוא את מה שמחבר בינינו“.
למען הסר ספק ואשליות, איזנקוט לא נרתע מלהצביע גם על המפריד בינינו. סופרי דברי הימים של הרפורמה והמחאה אולי יציינו את זכות היוצרים שלו על רעיון הפגנות הענק. בריאיון לידיעות אחרונות בסוף נובמבר הכריז הח“כ הטרי ש“אם נתניהו יפגע באינטרסים הלאומיים של ישראל, הדרך להתמודד עם זה היא להוציא מיליון איש לרחובות, ואני אהיה ביניהם“. בידיעות הפכו את ההכרזה הזאת לכותרת ראשית, והסוף ידוע. האם הוא מתחרט עליה?
התשובה שלילית: “כשקראתי את ההסכמים הקואליציוניים נחרדתי מהעובדה שמקריבים את מערכת החינוך הישראלית, את החינוך הממלכתי שאני מאמין בו, ושגם הולכים לעשות חוק עוקף גיוס ולקרוא לו חוק יסוד לימוד התורה, שיהיה שווה ערך לחוק יסוד צה“ל וימיט טרגדיה על רעיון צבא העם והחברה הישראלית. כבר בשלב ההוא, אחרי חודש בכנסת, הבנתי שהמשקל של הכנסת הוא משקל נוצה, ולכן צריך שמיליון איש יצאו לרחובות נגד העניין של פגיעה בצה“ל כצבא העם.
“אם זה היה רק על רפורמה משפטית או הוועדה למינוי שופטים, היו יוצאים לרחוב כמה מאות מביני עניין ותו לא. זה שיצאו מאות אלפים מוכיח שיש פה משהו הרבה יותר עמוק: לאן הולכת מדינת ישראל? האם לכיוון של מדינה שמרנית יותר עם צביון חיים אחר, או למדינה שממשיכה להיות יהודית, דמוקרטית, ליברלית? זה בעיניי הסיפור הגדול של ההפגנות האלה, לא הסיפור המשפטי“.
גם נתניהו אומר שזה לא הסיפור המשפטי, אתם פשוט רוצים שהוא לא יהיה ראש ממשלה.
“בעיניי זו זעקת הקוזק הנגזל. הרי גם הוא עשה לפני שנה דה־לגיטימציה לבנט. כאחד ששירת תחתיו כרמטכ“ל ארבע שנים, וכיבד אותו אז, אני רואה אצלו היום שיקולים אחרים לגמרי“.
זה באמת נתניהו אחר ממה שהכרת ועבדת איתו ארבע שנים?
“הוא והממשלה שלו בחרו בי לרמטכ“ל, ושירתּי תחתיו. באיזשהו שלב התחילו החקירות ואני ידעתי מהתקשורת שהוא נחקר עשר שעות. אבל למחרת ראיתי אותו בדיון על האיום האיראני, והוא היה ממוקד ומפוקס כאילו זה מישהו אחר. בטקס הפרידה מפורום מטכ“ל וממנו הבעתי הערכה לאופן שבו הוא אִפשר לצה“ל להפעיל כוח רב בכל המזרח התיכון ונגד ההתבססות האיראנית בסוריה. איראן הייתה הדת השנייה שלו. הערכתי גם את הגיבוי שנתן לצה“ל בתוכנית הרב־שנתית. ככה ראיתי את זה אז, למרות שהייתה לי פה ושם ביקורת אישית עליו בפרשת אלאור אזריה ובעוד מקרה וחצי. היום אני רואה נתניהו אחר“.
כשאני שואל אם אינו מוטרד מהעובדה שממשלה נבחרת נאלצה להיכנע לחוסמי כבישים ולסרבנים, איזנקוט לא מזייף תחושת אי נוחות, אבל יחסית לעמיתיו באופוזיציה משמיע מילות הסתייגות מההיבטים הלא חוקיים של המחאה: “אני חושב שההפגנות צריכות להתקיים על פי חוק, נקודה. גם סרבנות היא מחוץ לשיח, נקודה. צה“ל צריך להיות מחוץ לוויכוח הפוליטי מסיבה אחת פשוטה: יש גוף אחד בכל העולם שיש לו משימה להגן על ישראל, להבטיח את הקיום שלה ולנצח במלחמה“.
“על אף שתפקיד האופוזיציה הוא להפיל את הממשלה, ואולי מפני שאני פוליטיקאי צעיר עדיין, אני לא קורא לנצל את ההזדמנות ואת החולשה שלה כדי להפיל אותה. זו לא גישה פשרנית, אלא גישה רציונלית, והבנה שמצד אחד הם ניצחו בבחירות ומצד שני אנחנו רוצים לשמור על הדמוקרטיה
עצומות המילואימניקים הפריעו לו בעיקר בגלל האופי המאורגן שלהן, שנשא אופי של מרד, אם כי הוא עצמו לא משתמש במילה הקשה הזו, מרד: “נשאלת השאלה האם זה ראוי שאנשי מילואים בתפקידים מאוד מרכזיים יתאגדו ביחד. הייתי שמח לראות בעניין המצפוני הזה אמירה אישית, כי בסוף הרי אין מצפון קולקטיבי. הייתי רוצה לראות כל אחד נוקט עמדה, לטוב ולרע, ויודע לעמוד מאחוריה. כלומר יודע להגיד שאני מסרב, עובר על חוק, וברור לי שאחקר ואשפט“.
על הגיבוי המוסרי המפורש שאחדים מקודמיו בתפקיד הרמטכ“ל העניקו לסרבנות, הוא אומר בקיצור נמרץ: “יש הבדל גדול בין הלשעברים והמנהיגים שדיברו באופן מסוים, לבין העמדה המאוד אחראית של האנשים שפגשתי בהפגנות“.
אתה מתכוון לחלוץ, ברק ובוגי?
“לא רוצה שמות, זה חברים שלי“.
אבל אולי הרמטכ“ל המכהן היה צריך לקרוא לילד בשמו ולהגיד זה סרבנות.
“שמעתי את הרצי אומר שהוא נגד סרבנות. הוא רמטכ“ל מעולה, בחירה מעולה, ואני סומך עליו בעיניים עצומות. יוצא לי לחשוב עליו הרבה שעות ביממה בחודשים האחרונים. הוא צריך להתמקד בשמירה על הלכידות של הצבא“.
מה חשבת כששמעת טייס מילואים שאומר בטלוויזיה שאם יש חקיקה אין תקיפה באיראן.
“את זה לא שמעתי. אבל כשהייתי מפקד אוגדה ואחד המג“דים במילואים הגיע לכנס של מתנגדי פעילות בעזה, ואמר שאם תחליטו לא להתגייס אני אוביל אתכם, קראתי לו לבירור למחרת. הוא טען ‘אני אזרח‘. אמרתי לו ‘כן, אתה אזרח, אבל בעוד שבועיים אתה אמור להגיע עם הגדוד שלך לצאלים, ולכן אני משעה אותך לאלתר‘“.
בקיץ שעבר הציע איזנקוט למפלגתו את הכינוי “המחנה הממלכתי“. הוא מודה שמדובר באוקסימורון, כי אם יש ממלכה אין מחנה, אבל הרעיון ברור, ועם ההצלחה אי אפשר להתווכח. המפלגה של איזנקוט, גנץ וסער עוקפת עכשיו בסקרים את יש עתיד של לפיד ונצמדת לליכוד. אזרחי ישראל רואים בעין יפה את נכונותה לפשרות, ולדעתו גם את העובדה שבניגוד ליש עתיד היא לא כופרת בתוצאות הבחירות.
“אף שתפקיד האופוזיציה הוא להפיל את הממשלה, ואולי מפני שאני פוליטיקאי צעיר עדיין, אני לא קורא לנצל את ההזדמנות ואת החולשה שלה כדי להפיל אותה. הצלחנו לעצור את הרפורמה או לפחות לשים חוסם עורקים על הדימום, כי הייתה הלימה בין המטרה ובין הפעולות שנקטנו. זו לא גישה פשרנית אלא גישה רציונלית, והבנה שמצד אחד הם ניצחו בבחירות ומצד שני אנחנו רוצים לשמור על הדמוקרטיה. אני גם יכול להעיד על עצמי שאין לי שנאה לנתניהו“.
לכאורה, מסקנת הביניים הנגזרת מדבריו היא עסקת הצטרפות של המחנה הממלכתי לקואליציה במקום בן־גביר ומפלגתו, אבל איזנקוט שולל אותה. אומנם לפני שבועות ספורים הוא התריע מעל דוכן הכנסת שהמצב הביטחוני חמור ביותר – “התלכדות של איומים כלפינו שאני לא זוכר שנים רבות“ – אך הוא מפקפק בהיתכנות הפוליטית של צירוף המחנה הממלכתי לקואליציה במקום עוצמה יהודית, וכנראה גם לא רוצה להתנדב לשרת בממשלה שמקבלת ציון נכשל בסקרים: “לפני כמה חודשים היו בחירות, העם אמר את דברו, ולכן זה לא עניין שעומד על הפרק. אנחנו ניתן מהאופוזיציה גיבוי לכל פעולה שתחזק את ישראל“.
מה שנקרא רשת ביטחון?
“רשת ביטחון פונקציונלית, היא לא מובטחת לכל הדברים“.
מבחינת נתניהו זה הכי גרוע: אתם תצביעו איתו בעד מהלך מסוים שיגרום תסיסה פנימית בקואליציה, ואז תנצלו את התסיסה כדי להצביע אי אמון ולהפיל אותו.
“אני לא רואה איך אפשר להפיל את הממשלה מספסלי האופוזיציה. יש להם היום 64 ח“כים יציבים ברצון שלהם למשול“.
אולי בהזדמנות הזאת תפרט למה התכוונת כשאמרת שהמצב הביטחוני חמור כמו ב־73‘?
“מהחומר הגלוי אומַר את הדבר הבא: תוכנית הגרעין האיראנית, שאני עוקב אחריה מ־1999, נמצאת היום במקום המורכב והמסוכן ביותר לנו, הן מבחינת רמת ההעשרה והן מבחינת הפלטפורמה שתישא את הפצצות על טיל, מטוס או צוללת. גם בזירה הלבנונית יש הידרדרות בהרתעה. כשהם שולחים מחבל למגידו כדי להפעיל מטען שיכול להביא לעשרה הרוגים, זה מבטא שינוי עמוק באופן שבו הם תופסים אותנו – קורי עכביש שתיים והרבה יותר“.
אתה חושב שישראל הייתה צריכה להגיב?
“התשובה היא חד־משמעית, כן. אירוע כזה לא יכול לעבור בלי תגובה חמורה“.
אבל נסראללה היה יורה בתגובה קטיושות, טילים, והיינו עכשיו במלחמה.
“בלי להיכנס לפרטים, היה אפשר לדעתי להגיב סמוך וקרוב לאירוע“.
כמובן, בין איזנקוט לממשלה הנוכחית מפריד גם הוויכוח הקטן שקצת נזנח בחורף האחרון על שטחים ושלום. אחרי פרישתו מצה“ל שקד עם פרופסור גבי סיבוני על מסמך מקיף של “תפיסת הביטחון הלאומי“, שלא בדיוק עולה בקנה אחד עם התפיסה הימנית. ערב כניסתו לפוליטיקה פרסם מאמר שבו קרא “לחתור להיפרדות מהפלסטינים“. בנאום הבכורה שלו כפוליטיקאי המליץ “לקדם מדיניות פעילה כדי לחסום התפתחות של מדינה דו־לאומית שתהווה סכנה למפעל הציוני“. אני מנחש שמאחורי המילים “מדיניות פעילה“ מסתתרת תוכנית להקפאת בנייה בהתיישבות בעומק השטח, ובשלב מאוחר יותר גם לעקירת יישובים. איזנקוט לא מכחיש, אך טורח להבהיר שאינו רואה באופק מדינה פלסטינית: “אני אף פעם לא התבטאתי בעד שתי מדינות לשני עמים. שתי מדינות לשני עמים זה רחוק, נטול הקשר עכשווי, ולא מונח על השולחן בכלל. מצד שני גם תוכנית ההכרעה של סמוטריץ‘, שאני קראתי וממליץ לאחרים לקרוא, מנותקת מכל הבנה אסטרטגית והבנת המציאות. ל־40 אחוז מהפלסטינים ביהודה ושומרון, שרוצים מדינה אחת, יש חזון משותף עם בצלאל סמוטריץ‘ ובן־גביר“.
בוא נדבר על התוכנית שלך, שלכם.
“אני יוצא מתוך נקודת הנחה שהכרה פלסטינית במדינה יהודית לא תהיה, שסוף הסכסוך לא יהיה, וששלום במובנו המערבי לא יהיה בדור שלנו. ולכן צריך לנקוט בגישה מפוכחת ורציונלית המנהלת מלחמה נחושה בטרור, ובה בעת מנסה למנוע מדינה דו־לאומית. אני בעד לחזק את גושי ההתיישבות, בעד שבקעת הירדן תהיה בשליטה ביטחונית ישראלית לעד, בעד אחריות ישראלית על הביטחון בכל יהודה ושומרון, ובעד להיפרד מהפלסטינים. תראה איזה נזק גרם לנו עכשיו בוושינגטון החוק לביטול ההתנתקות בצפון השומרון. מיד זימנו את השגריר שלנו לשיחת נזיפה“.
גם במפלגה שלך היו כמה שהצביעו בעד החוק הזה. אלקין, סער, מתן כהנא.
“אני חושב שהם טעו. אני יכול להצטער על זה, כי אצלי המטרה היא למנוע מדינה דו־לאומית. לצערי הרב ההנהגה הפלסטינית לא מחמיצה הזדמנות להחמיץ כל הזדמנות, אבל לדעתי ישראל עדיין יכולה להציב חזון ריאלי מתוך עמדת כוח ועוצמה, יחד עם האמריקאים ועם מדינות המפרץ, לתהליך רב־שנתי של שיפור תשתיות ושל שיפור משילות“.
ברשותך, נחזור לתהליך השלום הפנימי אצלנו. אנחנו בערב פסח, האם פנינו לפיוס או חלילה לקיץ של הסלמה?
“נראה שקשה מאוד להשיג הסכמה עם רצון הקואליציה להשגת רוב בוועדה למינוי שופטים, מול עמדת האופוזיציה שלא תהיה שליטה של הממשלה בוועדה, שמשמעותה אובדן האיזון בין הרשויות וריכוז כוח יתר ברשות המבצעת. לכן אנחנו נמצאים בימים גורליים שעשויים להביא למשבר לאומי בלתי הפיך. מה שנדרש הוא למצוא נוסחה שלא תיתן רוב לקואליציה, אך תיצור איזון כך שניתן יהיה למנות שופטים ראויים ולהגדיל את הגיוון בבית המשפט העליון. במקביל צריך לחתור לצבר חוקי יסוד יציבים שיהיו בסיס לחוקה בעתיד. אם כל הסיפור בבית הנשיא יהיה להגיע לפורמולה של מינוי שופטים, זו תהיה החמצה היסטורית“.
גם אתה חותר להפוך את מגילת העצמאות לחוקה.
“אני לא חושב שהיא צריכה להיות החוקה, אני חושב שהיא צריכה להיות מסמך מכונן. בצבא לימדו אותנו שכשאתה מתברבר בניווט, תחזור למקום האחרון שבו עוד ידעת היכן אתה נמצא, והמקום האחרון בעיניי זו מגילת העצמאות. זה לא מסמך חילוני. היא נשענת על שלושה עיקרים: הבית הלאומי של העם היהודי בארץ ישראל, ספר הספרים הנצחי והקוממיות. על זה אני מניח ששמונים־תשעים אחוז מאיתנו מסכימים. השאלה איך מממשים את זה“.
הכנסת יצאה השבוע לפגרה. חקיקת הרפורמה נעצרה. בבית הנשיא יש שיחות. אתה מוכן לקרוא להפסקת המחאה בינתיים?
“המחאה כרגע היא משני צידי המתרס הפוליטי. כל עוד היא נעשית בהתאם לחוק וללא אלימות אין סיבה לקרוא לה לעצור, מה גם ששליטת הפוליטיקאים בנעשה היא חלקית ביותר. אני רואה במעורבות האזרחית תופעה חיובית כל זמן שהיא בהתאם לכללים הדמוקרטיים וללא אלימות.
“כאמור אנחנו נמצאים בימים גורליים למדינה, שיכולים להתפתח למשבר עמוק מאוד, פיצול, אלימות והחרפת היחסים הבינלאומיים של ישראל, אבל גם להזדמנות. הכיוון שאליו צריך ללכת בעניין המשפטי הבוער זה לא לקבל החלטה שתעמיק את השסע בחברה הישראלית. ניצחון של צד א‘ על ב‘ או ההפך יהיה טרגדיה למדינה. צריך למצוא את דרך האמצע, צריך להתפשר“.
בעצם אתה אומר למחנה שלך, זה שיצא לרחובות, אל תנסו לנצח יותר מדי.
“אני אומר בואו נתכוונן למטרה שלשמה התכנסנו. המטרה שלשמה התכנסנו היא לשמור על הדמוקרטיה הישראלית ולמנוע פגיעה במערכת המשפט, אבל גם צריך להזכיר לעצמנו שהבחירות היו לפני כמה חודשים, ואיזה גוש ניצח“. 
