שבוע לפני יציאה לחופשת הפסח, אין דקה רגועה במשרד ראש הממשלה. כבר במדרגות המובילות מלשכת רה"מ למזכירות הממשלה, אפשר לשמוע את הדי קולו הרועם של מזכיר הממשלה יוסי פוקס. הוא מקיים שיחת ועידה עם שר המשפטים יריב לוין וח"כ אבי מעוז, והם מנסחים יחד את החלטת הממשלה שתסדיר את תפקידו של האחרון. בין לבין, יועצו של השר רון דרמר נכנס להתייעצות קצרה. "ככה החיים שלנו פה, זה לא נפסק", מפטיר פוקס.
אנחנו מתיישבים לריאיון, אבל אז מגיעה שיחת טלפון מיועצו של ראש הממשלה בסוגיית שר הביטחון יואב גלנט. בהמשך ייכנס ללשכה השר דרמר ויגיעו שיחות טלפון מטופז לוק, דוברו של ראש הממשלה.
זה היה חורף סוער של השבעת ממשלה, עימותים על סמכויות בין השרים, הצעות חוק רעשניות, אישור תקציב המדינה בידי השרים, ומעל הכול רפורמת הדגל של הממשלה במערכת המשפט. בתלוש השכר של מזכיר הממשלה הטרי יוסי פוקס, עד לפני שלושה חודשים עורך דין עצמאי וכיום איש המעגל הקרוב לראש הממשלה, מופיעות 300 שעות עבודה בחודש, ולפחות שני לילות לבנים בשבוע. "ידו בכול ויד כול בו", מגדיר אחד העובדים את פעילותו התזזיתית במשרד.
"למרות הקשיים, הממשלה הצליחה לקבל את כל ההחלטות שהייתה צריכה לקבל", דוחה פוקס את הטענה בדבר קיומו של קונצנזוס על כישלונה של הממשלה ביחס לציפיות שנתלו בה. הוא מציג את ההישגים שקצרה הממשלה: "יישום הסכמים קואליציוניים, אישור התקציב בממשלה, מינוי שר אחראי למירון בהתאם לוועדת החקירה, והחלטות בנושאים דחופים שעל סדר היום, כולל הסדרת תשעה יישובים חדשים ביהודה ושומרון. גם באשר להחלטות בקבינט המדיני־ביטחוני, הן היו נכונות והתקבלו בתקופה ביטחונית קשה שאנו מצויים בה".
"ביום שישי שלפני הצהרת גלנט כבר צומצם הפער בין הצדדים בסוגיות הליבה. במוצאי שבת תוכננה פגישה נוספת, אבל נחלשה המוטיבציה בצד השני להגיע הסכמה, כנראה בהנחה שהמהלך של גלנט יוביל לעצירה"
איך האווירה בישיבות הממשלה?
"יש שיח מאוד ענייני, מעת לעת חוש הומור. ראש הממשלה, שהוא הכי מנוסה בחדר, מכיל, מקשיב לכולם בנחת, לא קוטע אף אחד, שקול ושואל שאלות טובות. מטבע הדברים בתחילת הממשלה בהעברת הרשויות בין השרים היו מחלוקות, אבל בגדול האווירה טובה".
אתה חי בשלום עם כל העברות האגפים והסמכויות שהזכרת בין השרים?
"בעולם מושלם לא היה צורך להעביר אגפים, רשויות וסמכויות בין משרדי הממשלה, אבל בכל ממשלה היה צורך לבצע העברת סמכויות ואגפים כדי להגיע להקמתה באמצעות הסכמים קואליציוניים. בלי האילוץ הזה לא יכולה לקום ממשלה בישראל".
הרושם הוא שכל שר מנהל מדיניות דוברות משלו. אין מישהו שינזוף בהם?
"היו מקרים שרה"מ נזף בשרים על הדרך שבה פעלו".
מבקרי הממשלה מדברים גם על סחטנות. כל שר שהצבעתו נדרשת להעברת נושא מסוים מאיים ומקבל משהו בתמורה.
"מי שלא מכיר את ההסכמים הקואליציוניים יכול לחשוב שיש פה סחטנות, אבל המצב לא כזה אלא להפך – יש פה יישום אחת לאחת של הדרישות הקואליציונית של כל השותפות. זה התפקיד הראשון של מזכיר בממשלה חדשה. היו הרבה מוקשים שהייתי צריך לפרק בדרך למימוש ההסכמים הקואליציוניים, כולל מחלוקות נוקבות בין שרים שהצלחתי ליישב בסיוע אחרים".
אחת המחלוקות הגדולות נפתרו כאשר פוקס הוביל להסכם בין שר הביטחון גלנט ובין השר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' באשר לחלוקת הסמכויות ביו"ש. "הייתי בקשר עם כל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים, לרבות בכירי הצבא עד הרמטכ"ל", הוא משחזר. "יצרנו חלוקה מאוזנת ומקצועית. כל הסוגיות הביטחוניות באחריות בלעדית של שר הביטחון, וכל הסוגיות האזרחיות באחריות השר במשרד הביטחון. מימוש אותן סמכויות אזרחיות ייעשה בתיאום עם שר הביטחון. השינוי ישפר את המענה האזרחי לישראלים ביהודה ושומרון בכל הסוגיות הרלוונטיות כבר בתקופה הקרובה".
עו"ד יוסי פוקס (51) מתגורר בנווה־דניאל עם אשתו רחלי, מרפאה בעיסוק, וששת ילדיהם, אחד מהם על הרצף האוטיסטי. "אשתי לא עובדת ומקדישה את זמנה לילד המיוחד שלנו", הוא מספר. בגיל שנתיים עלה לארץ עם משפחתו מארה"ב.
העובדה שהוא אדם דתי אינה משפיעה בדרך כלל על עבודתו. "לפני כמה שבועות התרחש אירוע טרור חמור בשבת", הוא אומר, "וזו הייתה הפעם היחידה שהתקשרו אליי בשבת לגבי אפשרות של כינוס הקבינט המדיני־ביטחוני. לרוב אני לא משוחח בטלפון בשבת".
עולם המשפט אינו זר לפוקס, המזוהה שנים רבות עם מאבקים משפטיים למען ההתיישבות, הוא היה פעיל בולט במאבק נגד תוכנית ההתנתקות ושימש יו"ר הפורום המשפטי למען ארץ ישראל שהעניק בין השאר סיוע משפטי לפעילי ימין שמחו נגד ההתנתקות, הגן על בתים ויישובים שהיו נתונים בקשיים משפטיים ונאבק בגופים המממנים טרור. עד השנים האחרונות עדיין ליווה מפונים מגוש קטיף שנאבקו בערכאות שונות על מיצוי זכויותיהם. בזמן הקפאת הבנייה ביו"ש בשנת 2009, הוביל את המאבק המשפטי וייצג את הרשויות ביו"ש.
בשנת 2015 התמודד בפריימריז במפלגת הבית היהודי, ובבחירות האחרונות שוריין בידי נתניהו במקום ה־43 ברשימת הליכוד. "ראש הממשלה רצה לחזק את הכיפות הסרוגות בליכוד, וגם להביא משפטנים בגלל שהרפורמה הייתה על הפרק. הרעיון היה שהוא יעביר חוק נורווגי מורחב וככה אני אכנס לכנסת".
ההצעה להתמנות למזכיר הממשלה הפתיעה אותו. "קראו לי לבוא מהר למצודה, וראש הממשלה הציע לי את התפקיד כלשצידו צחי ברוורמן. בתגובה אינסטינקטיבית אמרתי: זה מאוד מפרגן לי, אבל הצעת לי להיות חבר כנסת בנורווגי. ראש הממשלה חייך ועקץ אותי: אתה משווה ח"כ שנכנס בחוק הנורווגי לתפקיד של מזכיר הממשלה? קיבלתי על עצמי את התפקיד בַמקום. אף שידעתי שהתפקיד אינטנסיבי ולא חשבתי שמדובר בג'וב קליל, אחרי שלושה חדשים אני אומר שלא שיערתי עד כמה".
בשנים האחרונות הרבה עו"ד פוקס להופיע בערוץ 14 ובבמות נוספות בענייני התיקים של נתניהו, וכך הוכר בקרב הציבור הליכודי. הוא השתתף במחאות ימין מול ביתו של היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ויצא נגד התרגילים שנעשו במסגרת החקירות נגד נתניהו. מתנגדי מינויו למזכיר הממשלה ציינו את הופעותיו המרובות כפרשן משפטי בטלוויזיה, וטענו שהוא חסר ניסיון מקצועי ראוי לתפקיד. הטענה הזו מכעיסה אותו. "יש הלימה בין התפקיד שנקראתי אליו ובין הרקע שלי. העובדה שמילאתי גם תפקיד מקצועי של פרשן משפטי בערוץ 14 אינה מונעת ממני להיות מזכיר הממשלה. כל חיי הייתי בבתי משפט. תשאלו אותי הפוך, איך הגעתי לאולפן טלוויזיה כשכל היום אני עוסק במשפט חוקתי".
בניגוד לעבר, כאשר לשונו הייתה משוחררת, פוקס נזהר כעת מלהתבטא בנושאים פוליטיים ומדגיש כי אסור לו לגעת בסוגיות הללו. ציוציו בטוויטר לפני שנכנס לתפקיד חושפים את עמדותיו ביחס למשפט נתניהו. למשל, "הפרקליטות בוכה על היום שסירבה להסדר טיעון בתיקי נתניהו ללא קלון. כל עד תביעה שעולה על דוכן העדים מאיר בזרקור עוד פינה חשוכה במתפרת התיקים". בנוגע לרפורמה במערכת המשפט כתב: "יש כאן הזדמנות היסטורית, בקואליציית ימין נטו של 64 ח"כים, להביא לסיום שלטון בג"ץ מזה 30 שנה. המילה האחרונה בכל דבר חקיקה תהיה של 61 נבחרי ציבור ולא של 7־11 שופטים". לפני כמה חודשים כתב שהאדם המתאים ביותר לתפקיד שר המשפטים הוא יריב לוין, ועקץ את נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות שהביעה התנגדות לרפורמה: "הבנתי שנשיאת ביהמ"ש העליון מודאגת ממזג האוויר הצפוי, היא אמרה הערב בכנס 'שנעמוד איתן מול הרעמים והברקים'".
מה פתאום דיקטטורה
בימים אלה הוא ממלא תפקיד במאמצי ההידברות בבית הנשיא עם נציגי האופוזיציה. על רקע האיסור שהטילה היועמ"שית על נתניהו לעסוק בנושא בשל ניגוד עניינים, פנה אליה פוקס כדי לקבל היתר, בהיותו איש אמונו הקרוב. "אני כמזכיר הממשלה רואה את הקשיים שהמחלוקת גורמת בממשלה ובציבור, ואני עוסק בתחומים האלה חצי יובל – האם אני יכול לנהל משא ומתן בשם הממשלה? היא אישרה שכל עוד אני לא בא כשליחו של ראש הממשלה אלא כשליח הממשלה למשא ומתן, אני יכול לנסות להגיע להסכמה בעניין המחלוקת הנוקבת על הרפורמה".
הוא מבקר את עצם החלטתה של בהרב־מיארה למנוע מראש הממשלה לעסוק ברפורמה. "הממשלה התקשתה להסביר לציבור את מהלכי הרפורמה בין השאר כי המסבירן הלאומי, המסביר הטוב ביותר, היה מנוע מלעסוק בכך, והמחלוקת בנושא אכן הובילה למשבר לאומי".
עוד לפני כן היה פוקס מעורב במגעים בין הצדדים. לאחר דחיית מתווה הנשיא הייתה דווקא התקרבות, אולם הוא חושף כי הודעת ההתנגדות של גלנט עצרה את המגעים. "ביום שישי נפגשנו עם פורום משפטנים, נציגים מפורום תכלית שהיו מעורבים בניסיונות להביא להסכמות ציבוריות, והפער בין הצדדים צומצם בשתי סוגיות הליבה – הרכב הוועדה לבחירת שופטים, ושאלת הרוב הדרוש לפסילת חוקים. במוצאי שבת תוכננה פגישה נוספת, אבל ניכר היה שנחלשה המוטיבציה בצד השני להגיע להסכמה על הסעיפים שבמחלוקת, ככל הנראה בשל הנחה שהמהלך של גלנט יוביל לעצירה, ואז אין להם סיבה להתגמש בסעיפים הקריטיים. זה היה ניכר".
פוקס מותח ביקורת על פרסום הודעת שר הביטחון בעת ביקורו המדיני של נתניהו בלונדון. "גלנט טען שהוא רצה לקבוע ישיבת קבינט בזמן שראש הממשלה היה בחו"ל בגלל תרחישי קיצון שהמודיעין חשף בפניו, ולפי הנטען ראש הממשלה סירב לעשות זאת. אני אומר, לא היו דברים מעולם. הוא גם לא היה זקוק לראש הממשלה כדי לכנס את הקבינט. אני הודעתי על מינויו לממלא מקום רה"מ לעניין כינוס הקבינט המדיני־ביטחוני. הידיעה שקרית במהותה. אם זה דחוף, תכנס קבינט; אם זה לא דחוף, חכה לראש הממשלה".
בעניין מינוי דרעי לשר, פוקס מקווה שלא יהיה צורך בתיקון חוק פרטני. "במסגרת המשא ומתן על הרפורמה המשפטית, יש מוכנות בצד השני להכיר בכך שהחלטות ממשלה על מינויי שרים לא יהיו שפיטוֹת, זולת הצורך לעמוד בתנאי הכשירות שנקבעו בחוק. לכן אני מניח שבמוקדם או במאוחר דרעי יוכל לשוב לשולחן הממשלה".
במהלך השיחה הוא מקפיד לציין שהרפורמה לא הוקפאה. "ראש הממשלה הלך על פסק זמן, לא על עצירה. פסק הזמן הוחלט על דעת ראשי הקואליציה ובהסכמת יריב לוין, בנקודת הזמן שהגענו אליה. זה לא היה בניגוד לדעתו".
בהתחשב ברקע המשפטי של פוקס, מפתיע לגלות שהוא תומך בפשרה רחבה. "צריך לעשות כל מאמץ להגיע להסכמה לאומית, ואני אומר זאת כאחד שהיה שייך לאסכולה של לוין ורוטמן. יש חשיבות קריטית להגיע להסכמה לאומית גם אם הרפורמה תהיה חלקית, ובלבד שיהיה שינוי משמעותי, ושיוחזר האיזון שהופר בין הרשויות. מתברר שהסוגיה הזאת נפיצה ועשויה לקרוע את העם חלילה, ואסור להגיע למצב הזה".
אחת האמירות שמרגיזות את פוקס הוא שהרפורמה תהפוך את ישראל לדיקטטורה. "אני לא יכול להתייחס לטענות שעולות באופוזיציה או מהמפגינים, אני כן יכול לומר שאחרי 25 שנות עיסוק במשפט חוקתי אינני רואה בעיה חוקתית ברפורמה כפי שהונחה בכנסת, ודאי שלא פגיעה במדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. השאלה העיקרית שבמחלוקת, על מעורבות נבחרי ציבור בבחירת שופטים, היא סוגיה אוניברסלית שנדונה בהרבה מדינות, בחלקן היא קיימת באופן מובהק ובאחרות באופן חלקי, והפערים בנושא הזה אינם מצדיקים את הביקורת הקיצונית שהושמעה נגד הרפורמה או נגד ההצעה שלנו להרכב הוועדה לבחירת שופטים".
לא צפיתם את עוצמת המחאה?
"אני לא יודע מה צפו הפוליטיקאים, אני כן יכול לומר שהציבור הרחב לא בקי בפרטי הרפורמה, ודאי לא ברמת הידע שיש לי כמי שעסק בכך שנים רבות. אני סבור שאילו הציבור הכיר את פרטי הרפורמה, ההתנגדות לא הייתה מגיעה לעוצמה שראינו".
כאיש ימין אתה יכול להבין את התחושות הקשות במחנה הלאומי אחרי עצירת הרפורמה?
"אני לא יכול להביע דעות פוליטיות במסגרת תפקידי, אבל יכול להבין את התסכול של ציבור גדול שבחר את נציגיו לכנסת והניח שהחקיקה שהם ביקשו תתקדם".
איך הייתם נוהגים אם בג"ץ היה פוסל את אחד החוקים?
"אני לא יכול לענות על זה".
אתה חושש ממשבר חוקתי?
"אני מקווה שלא נגיע למשבר חוקתי, בין אם תושג הסכמה לאומית ובין אם תהיה חקיקה בכנסת ברוב הדרוש ללא הסכמה רחבה, ולא תהיה עילה להתערבות בג"ץ".
סגירת מעגל
סערה נוספת נוצרה בעקבות דיווחים שונים על כך שהיועמ"שית גלי בהרב־מיארה אינה מוזמנת לישיבות הממשלה. פוקס הודף גם את הטענה הזאת. "היועמ"שית והמשנים שלה מקבלים את סדר היום של ישיבות הממשלה ומתייחסים לכל הסעיפים, לרוב בהתייחסות קצרה ומסקנה שאין מניעה משפטית. מעת לעת, כשיש הצעה מורכבת או בעייתית בעיניהם, הם מגיעים בעצמם. היועצת המשפטית מגיעה מתי שהיא רוצה, איך שהיא רוצה ולְמה שהיא רוצה. השרים נותנים ליועמ"שית להשמיע את מה שיש לה לומר, למרות שהרבה פעמים יש להם מה להשיב לה, לרוב בסוגיות ביטחוניות והחלטות שהממשלה רצתה להעביר להגברת ההרתעה".
איך מתנהלים על רקע המתיחות בין היועמ"שית לממשלה?
"מעמד היועץ המשפטי לממשלה טרם הוסדר עד היום בחקיקה. מקור סמכויותיו נובע מוועדת שמגר, והן הורחבו במשך השנים באמצעות פסיקת בג"ץ. התוצאה היום היא שהממשלה כפופה למעשה לחוות הדעת של היועמ"ש. במסגרת הרפורמה, אחת מאבני היסוד היא שינוי יחסי הכוחות בין הממשלה ליועצת המשפטית לממשלה".
יש שרים שקוראים לפטר אותה.
"נבחרי ציבור זכאים לקדם כל עמדה שהם מאמינים בה, וגם אם שר חושב שצריך להעביר את היועמ"שית מתפקידה מותר לו לומר זאת. עם זאת, פיטורי יועמ"שית מצריכים את כינוס הוועדה למינוי בכירים והצעה של שר המשפטים. כמזכיר ממשלה לא קיבלתי עד כה שום פנייה כזאת לא מראש הממשלה ולא משר המשפטים, והדבר לא נמצא על סדר יומה של הממשלה".
צעד אחד שבוצע בכנס החורף הזה נתן לפוקס תחושה של סגירת מעגל: ביטול חוק ההתנתקות. "זה תיקון עוול. סייעתי בכל הפעולה וזה משמח מאוד. כמי שנאבק בשעתו וייצג את העקורים גם בבג"ץ, נגד החוק שפגע בצורה קשה ביותר בזכויות יסוד, להיות מזכיר הממשלה שהעלה את הצעת החוק לביטול העוול הזה – זו סגירת מעגל, גם אם מאוחרת מדי. אני מברך על כך שהסנקציות המיותרות על כניסה לשטח בוטלו. יש לי גם קורת רוח מכך שהייתי בצומת החשוב כמזכיר הממשלה שקידם את החלטת הקבינט על הסדרת תשעה יישובים ביהודה ושמרון ואישור אלפי יחידות דיור".
לסיום מתבקשת השאלה על תוחלת החיים הצפויה לממשלה. "למרות המשבר שהממשלה נקלעה אליו", משיב פוקס, "אני סבור שהיא נחלצה ממנו בדרך הנכונה כשהחליטה להשהות את החקיקה, גם אם זה בשן ועין. יש לה פוטנציאל למלא את ימיה, וכדי שזה יקרה על השרים והסיעות לפעול בצורה מושכלת ומתוך הבנה שכל אמירה והצעת חוק בעייתית פוגעות ביציבות. אנחנו לא חיים בוואקום. כל הצעת החלטה וכל הצעת ממשלה שיש להן השלכות ציבוריות רחבות ואפילו בינלאומיות, צריכה להיעשות בתיאום עם ראש הממשלה ובשום שכל, ולפי הצורך גם בליווי פעולות הסברה. אחרת זה מתכון לכישלון".
