בית הדין לעבודה בחיפה דחה עתירה שהגיש עו"ד שאול כהן, פרקליט בפרקליטות מחוז חיפה (אזרחי), אשר דרש לאפשר לו להשתתף בהפגנות נגד הרפורמה המשפטית. עורך הדין טען כי אחד מבניו שייך לקהילה הלהט"ב ומתגורר עם בן זוג בן מינו ובעקבות פרסום תכנית הממשלה לביצוע השינויים במערכת המשפט הודיע לו בנו שככל שהממשלה תממש את התוכנית בכוונתו לעזוב את הארץ.
בעקבות זאת פנה כהן באמצעות דואר אלקטרוני לגב' ירדנה תורג'מן-סרור, סמנכ"לית למנהל במשרד המשפטים וביקש את אישורה לקחת חלק בהפגנות במחאה כנגד תכנית הממשלה, נוכח נסיבותיו האישיות ובהסתמך על פרסומים בתקשורת לפיהם ניתן היתר לעובדי "המוסד" לקחת חלק בהפגנות. לאחר שההתכתבות נמשכה, נמסר לכהן מפי הסמנכ"לית כי התקבלה בנושא החלטה כוללת החלה על כל עובדי השירות המשפטי, לפיה לא ניתן להיעתר לבקשתו.
בעקבות ההחלטה עתר כהן לבית הדין לעבודה, וזה כאמור דחה את העתירה. בפסק הדין נאמר בין היתר כי "המבקש טוען כי נושא ההפגנות הינו שמירה על הדמוקרטיה ועל כן אין מדובר ב'נושא מדיני'. איננו סבורים כי טענה זו נכונה. נראה לכאורה כי משתתפי ההפגנות והמחאות שמתקיימות ברחבי הארץ בתקופה האחרונה בעקבות תוכנית הממשלה נמנים על ציבור מגוון בדעותיו. המפגינים הם ערב רב של אנשים בעלי דעות שונות, מכל קצוות המפה הפוליטית. נראה כי מטרת ההפגנות לקדם עמדות שונות. כך בהפגנות נשמעות קריאות התומכות בדמוקרטיה ומבקשות לקדם את שלטון החוק, כמו גם קריאות היוצאות נגד הממשלה והעומד בראשה בכלל ונגד תוכנית הממשלה בפרט". עוד נשמעות בהפגנות קריאות מחאה שונות, בעילות רבות נוספות, לרבות ביחס לזכויות נשים, זכויות קהילת הלהט"ב, זכויות מיעוטים שונים וכיוצ"ב.
עוד נאמר בהחלטה כי "בהפגנות אף נואמים אנשים שונים, חלקם בעלי זיהוי פוליטי המביעים עמדותיהם ביחס לכוונות הממשלה לקדם חוקים שונים. אפילו נניח כי משתתפי ההפגנות אינם מייצגים צד אחד בלבד של המפה הפוליטית הרי שלא ניתן לקבוע כי שלל הנושאים העומדים ביסוד אותן הפגנות אינם נושאים אופי מדיני".
בית הדין הוסיף, כי העובדה שמדובר בפרקליט המייצג את המדינה בהליכים משפטיים מחדדת את החשש מפגיעה שהשתתפותו בהפגנה תסב לאמון הציבור בפרקליטות, "המבקש מועסק בפרקליטות המדינה שהיא חלק מהתביעה הכללית במדינה, שבראשה עומדת היועצת המשפטית לממשלה. עמדת היועצת המשפטית לממשלה, נמצאת אף היא, כידוע, בלב הסערה סביב תכנית הממשלה לשינוי החקיקה. בנסיבות אלה, מתן היתר למבקש להשתתף בהפגנות ובמחאות האמורות תהווה פגיעה באמון הציבור בשירות הציבורי בכלל ובפרקליטות בפרט".
בנוגע לטענה לאפליה מול עובדים אחרים בשירות המדינה קבע בית הדין כי הטענה לא הוכחה, "התובע לא נשא בנטל להראות כי עובדי השירות המשפטי במוסד או בצה"ל קיבלו הנחיה המאפשרת להם להפגין בהפגנות נשוא ההליך שבפנינו. אנו דוחים אפוא טענות אלו. נוסיף גם, מעבר לצורך, כי אין מדובר בשאלה מרכזית. השאלות העיקריות שעליהן נסבה המחלוקת בתיק נדונו כפי שפורט לעיל".
