במהלך סעודת האיפטר שנערכה השבוע במשרד החוץ, הציג ראש הטקס גיל השכל בזה אחר זה את השגרירים המוסלמים שנכחו באירוע שבירת צום הרמדאן. בלט ביניהם שגריר חדש ממדינה שעד כה לא הייתה לה נציגות דיפלומטית בישראל: מוכתר ממדוב, שגריר אזרבייג'ן החדש והראשון בתפקיד, שהגיע לכאן לפני כמה שבועות, ולפני שבוע הגיש את כתב ההאמנה שלו לנשיא המדינה יצחק הרצוג.
"אני מאמין שאפשר לעשות הרבה יותר כדי לחזק את היחסים בין המדינות בשלל תחומים, ובהם הרחבת ההשקעות הישראליות במדינה", אומר לנו השגריר ממדוב. "אפשר להגדיל את הסחר בין שתי המדינות, שעומד כיום על 1.7 מיליארד דולר".
כ־30 עד 40 אחוזים מתצרוכת הנפט של ישראל מגיעה מבאקו. בשעה שהנפט זורם לכאן, באזרבייג'ן מעוניינים שמשהו מכאן גם יזרום לשם. אחד היעדים של אזרבייג'ן בהקשר הזה, לדברי השגריר, הוא ההייטק הישראלי: "המטרה היא להביא את הידע הטכנולוגי של ישראל כאומת הסטארטאפ, זה אחד הדברים המרכזיים שהשגרירות רוצה לקדם". ואכן, בעוד כשבועיים ימריא שר החוץ אלי כהן לביקור באזרבייג'ן עם משלחת של אנשי עסקים והייטק ישראלים, כדי לבחון אופקים לשיתוף פעולה.
מפתיע לשמוע שפתיחת השגרירות האזרית בישראל מתרחשת רק עכשיו, אחרי שנים רבות שלישראל יש שגרירות שם. כשאזרבייג'ן הכריזה על עצמאותה אחרי פירוק בריה"מ, ב־1991, ישראל הייתה אחת המדינות הראשונות בעולם שהכירו בעצמאותה. לשתי המדינות יחסים דיפלומטיים מאז 1992, והקשרים התבססו בשנים האחרונות על שיתופי פעולה כלכליים וביטחוניים.
שר החוץ של אזרבייג'ן, שהגיע לישראל לרגל פתיחת השגרירות בשבוע שעבר, כינה את הרגע "דף חדש ביחסי שתי המדינות". השגריר ממדוב אומר שהסיבה לכך שנדרשו 31 שנה עד שנפתחה השגרירות היא שהאזרים סבלו מ"זמנים קשים למדי" בעשורים האחרונים: "חווינו מלחמה, תוקפנות, כיבוש השטחים שלנו בידי ארמניה, וגם משבר כלכלי. אזרבייג'ן נאלצה לטפל בכמה נושאים במקביל. בנינו לאט לאט את היחסים שלנו עם העולם, ובשנים האחרונות גם עם ישראל. הקשר התחזק, היו ביקורים בדרג גבוה, כולל הנשיא שלכם (שמעון פרס; ע"ש) וראש הממשלה נתניהו שהגיעו לאזרבייג'ן, ובשנים האחרונות הקמנו בישראל נציגות תיירות וסחר. היחסים הלכו והתחממו גם ללא שגרירות".
* * *
בכירי ממשל באזרבייג'ן כבר סיפרו שישראל מוכרת לאזרים כטב"מים תוקפים וכלי נשק נוספים. לפי המכון הבינלאומי לחקר השלום בשטוקהולם, 69 אחוזים מייצוא הנשק לאזרבייג'ן בשנים האחרונות מגיעים מישראל. צריך לומר שהישראלים וגם עמיתיהם מבאקו מעדיפים להשאיר מתחת לרדאר את שיתוף הפעולה הביטחוני הזה. בציטוט של נשיא אזרבייג'ן מ־2009, שנכלל במברק אמריקני שנחשף בהדלפות ויקיליקס, נאמר כי "יחסי ישראל ואזרבייג'ן הם כמו קרחון; 90 אחוזים מהם נמצאים מתחת למים". בשיחה איתנו השגריר ממדוב לא מוכן להציף עוד מהקרחון הזה על פני השטח: "שתי המדינות הן שותפות אסטרטגיות, שתומכות זו בזו בתחומים שונים".
למה הכוונה ב"תחומים שונים"?
"במהלך 31 שנות יחסים דיפלומטיים יצרנו שיתופי פעולה עם ישראל בטכנולוגיה, בחקלאות, בחינוך, בכלכלה, באנרגיה – וגם בביטחון, בתחומים שונים של הגנה".
עסקאות הנשק הגדולות שדווחו בשנים האחרונות בשלל כלי תקשורת היו קשורות במידה רבה למלחמת נגורנו־קרבאך השנייה, על חבל הארץ הנתון במחלוקת בין ארמניה לאזרבייג'ן. לאחר סיום מלחמת נגורנו־קרבאך בנובמבר 2020, נופפו אזרחים אזרים בדגל ישראל. "אני מניח שההוכחה הטובה ביותר לקרבה בין האזרים והישראלים היא נקודת המבט של האזרחים הפשוטים", אומר ממדוב. אבל עסקאות הנשק קשורות גם ברצונה של באקו לסדר לעצמה ביטוח אל מול השכנה איראן, שלא אהבה את חנוכת השגרירות בישראל.
בבוקר יום רביעי שעבר נורה בבאקו חבר הפרלמנט פאזיל מוסטפה; כמה יריות מרובה קלצ'ניקוב פצעו אותו, והוא אושפז בבית החולים ללא סכנת חיים. באזרבייג'ן החלו לחשושים לגבי זהות המתנקשים. מוסטפה היה ידוע כביקורתי ביחס לאיראן, והאצבעות כוונו לעברה. כמה ימים לאחר מכן עצרו שירותי הביטחון של אזרבייג'ן שישה אזרחים בעלי קשרים עם איראן ומשמרות המהפכה, שנחשדו בהתנקשות.
האירוע הזה הוסיף עוד לאווירה המתוחה ממילא בין אזרבייג'ן לאיראן בחודשים האחרונים. בינואר נהרג המאבטח בשגרירות אזרבייג'ן בטהרן, וטהרן מרבה לתקוף את אזרבייג'ן על קשריה המתהדקים עם ישראל. האיראנים גם טענו שמבצעים ישראליים נגדם יוצאים משטחה של אזרבייג'ן.
"שתי המדינות חולקות גבול משותף, ויש קהילה אזרית גדולה שחיה באיראן במשך מאות שנים", אומר ממדוב. "היה לנו שיתוף פעולה טוב עם איראן בשנים האחרונות, אבל אחרי המתקפה נגד השגרירות שלנו בטהרן בינואר, נאלצנו לפנות את השגרירות ולדרוש מהצד האיראני לערוך חקירה הולמת ולהעניש את האחראים למעשה. ברגע שנראה שהאיראנים נוקטים צעדים ונראה תוצאות משכנעות, נוכל לדבר על נורמליזציה של היחסים".
בין אזרבייג'ן לאיראן יש כרגע משבר?
"לא הייתי קורא לזה 'משבר'. זה נורמלי ביחסים דיפלומטיים שלמדינות יש בעיות שונות בתקופות שונות. שוב, הגישה של אזרבייג'ן תמיד הייתה אי התערבות בעניינים הפנימיים של מדינות אחרות, ותמיד דרשנו את אותה גישה כלפינו. אנו רוצים להתמקד בקשרים הדו־צדדיים שלנו עם מדינות, תוך שיתוף פעולה ולא בהתערבות".
בשנים האחרונות נחשפו לא מעט ניסיונות איראניים לפגוע בשגרירות ישראל באזרבייג'ן וגם ביעדים ישראליים ויהודיים במדינה, שקהילתה היהודית מונה בין 15 אלף ל־30 אלף איש. המסר של אזרבייג'ן הוא שהמדינה בטוחה לחלוטין לישראלים: "אחת המטרות שלי היא להגדיל את מספר התיירים הישראלים באזרבייג'ן", אומר ממדוב. "כרגע מבקרים רק כ־50 אלף תיירים בשנה, אני רוצה הרבה יותר".
ישראל מחממת קשרים לאחרונה עם מדינות נוספות באזור. במשרד החוץ נערכים לפתוח החודש שגרירות קבע באשגבאט, בירת טורקמניסטן המרוחקת 20 קילומטרים בלבד מהגבול האיראני. זו תהיה השגרירות הישראלית הקרובה ביותר לגבול איראן, והיא תשכון במדינה סגורה מאוד, בעלת רוב מוסלמי. השבוע הגיש שגריר ישראל שם, אסמעיל חאלדי, את כתב האמנתו לנשיא סרדאר ברדימוחמדוב. גם לטורקמנים היה חשוב להעביר את המסר לשכנה מדרום, והאירוע שודר בטלוויזיה הטורקמנית, שבוחרת את נושאי שידוריה באופן מדויק ומדוד.
לסיכום: בשעה שנדמה שהסכמי אברהם מקרטעים, ישראל מבקשת להדק את קשריה עם המדינות המוסלמיות במרכז אסיה, ונראה שהמאמץ הזה נושא פרי דווקא אצל שכנותיה של איראן.
עמיחי שטיין הוא כתב התחום המדיני בתאגיד השידור הישראלי
