בקסר א־סיר הופכים מלאכות בדואיות מסורתיות למוקד תיירותי
הראשון בדואי, השני עברי. אחד זכה להכרה רשמית ב־2011, האחר נחרב וננטש כבר ב־1948. ובכל זאת, קווים סמויים של בוץ ואדמה מחברים בין קסר א־סיר למצפה בית־אשל. צביקה פסטרנק, אבי אדריכלות הקהילות, מסביר איך הנגב הוליד את שני היישובים, ומדוע בעבודות שלו בשניהם הוא היה חייב למרוד במוסכמות

צילום: לירון מולדובן