רעידת אדמה בעוצמה של 4.1 בסולם ריכטר פקדה לפנות בוקר (יום ד') את צפון ישראל והורגשה גם במרכז הארץ. מוקד הרעש היה באזור טבריה ועורר בהלה בקרב תושבי האזור. "הרעידה הבוקר לא הייתה חריגה ואף כמעט שגרתית בשל העוצמה שלה", הסביר הססמולוג ד"ר אבי שפירא בשיחה עם אתר 'מקור ראשון'. לדבריו, "אחת לשנה וחצי יש רעידת אדמה שכזו והפעם היא הייתה באזור הכנרת, שאולי הוא צפוף יותר מבחינת אוכלוסייה ולכן היו תגובות קצת יותר חריגות אבל לא היה בעוצמה שום דבר חריג".
שפירא, לשעבר יו"ר ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה, ציין כי אי אפשר לצפות רעשי אדמה, אבל בישראל יודעים שהדברים הללו קורים לכל אורך השבר הסורי אפריקני – בעמק החולה או בים המלח או בבקעת הירדן או באזור אילת. "זה קורה כל הזמן. כפי שאי אפשר לחזות רעידות אדמה, כך אי אפשר להעריך אם יהיו רעידות. האירוע של הבוקר לא בהכרח מצביע על משהו ועל עלייה בהסתברות".
לדבריו, "זה מזכיר לנו שאנחנו חיים באזור שישנן מערכות פעילות שיודעות לייצר רעידות אדמה ואנחנו יודעים לפי ההיסטוריה שהיו כאן רעידות אדמה מאוד חזקות שבעבר גרמו לאסונות וזו ההזדמנות להזכיר לכולנו לרענן את ההנחיות של מה עושים לפני ובזמן רעידת אדמה".
פרופ' ענת אהרונוב, גאופיזיקאית ומומחית לרעידות אדמה מהאוניברסיטה העברית, נפשה הלילה עם בני משפחתה בצפון הכנרת והרגישה היטב את רעידות האדמה שאירעו באזור. "האירוע היה מאוד מעניין מבחינתי. מעולם לא יצא לי להיות קרובה למוקד של רעידת אדמה ויכולתי ללמוד על תדירות הגבוהה של הרעידות, שהיא באמת מפתיעה. האורך והתכיפות. היה מוזר בהתחלה לחוש דבר כזה מקרוב. הרגשתי בעבר רעידות אדמה, אבל אין ספק שזה מעניין להרגיש את האירוע כאשר המוקד קרוב אליי יחסית.
היא ביקשה להרגיע את החששות של תושבי הצפון ואמרה כי אינה חושבת שמדובר ברעש מדאיג, או כזה שעלול לבשר על רעש חזק, אולם ביקשה להסתייג והסבירה כי לא ניתן לחזות את העתיד לבוא. "צריך לזכור שרוב רעידות האדמה חלשות ומיעוטן גדולות, ולכן היה סביר להניח שלא מדובר ברעש מקדים. עם זאת, אי אפשר לקבוע שהאירוע מאחורינו והאמת שאנחנו די מצפים לרעידת אדמה גדולה ויש סיכוי גבוה שבחמישים השנים הקרובות תהיה רעידה כזו. אנחנו לא יכולים לקבוע שהאירוע מאחורינו ותו לא".
מוקד רעידת האדמה נרשם בעומק של כ-4 ק"מ בכנרת, שעל פי המומחים לא נחשב לעמוק במיוחד, ולכן מוריד את רף החששות מפני רעידה חזקה וחריגה בקרוב. "המיקום של מוקד הרעש מעניין אותנו כי הוא מאפשר לנו לנטר ולזהות מקומות מועדים וללמוד יותר על האירוע. אנחנו יודעים להעריך שבאזורים שהורגשו בהם רעשי אדמה לאורך זמן, יהיו בסבירות גבוהה יותר רעשים של הלוחות הטקטוניים בעומק כדור הארץ", הסבירה אהרונוב.
מנגד, פרופ' אמוץ עגנון מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית טען בשיחה עם 'מקור ראשון' כי רעש האדמה שהורגש בשעה 04:50 נחשב לחריג בעוצמתו. "החוזק של הרעידה היה באמת עוצמתי יותר מהפעמים הקודמות ועבר את ה-4 נקודות (בסולם ריגטר, י"ק). המכשירים המודדים הראו תגובה חזקה יותר ובהחלט זה אירוע שצריך לשים לב אליו. אם אתה חושב על זה, יהיו רעידות וגם יותר גדולות ואין מנוס. ברור לנו שהצפי שתהיה כאן עוד רעידת אדמה הרסנית ויכול להיות שזה סימן מקדים. זו הזדמנות להיזכר בסכנה.
"זה יכול להגיע בעוד רגע ובשבועות הקרובים ואז נבין שזה היה אירוע מקדים", הוסיף פרופ' עגנון. "רק בדיעבד אנחנו יכולים להיות חכמים, אבל בדרך כלל, לפני רעידות אדמה הרסניות מופיעים אירועים מקדימים ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מהם". לטענתו, "רמת הידע שלנו לגבי העתיד היא מוגבלת. אנחנו לא יודעים למה אנחנו יכולים לצפות. יכול להיות שנחווה עוד סדרת זעזועים קלה בזמן הקרוב".
פרופ' עגנון הזכיר את רעידת האדמה בעוצמה 6.2 שפקדה את ישראל בשנת 1927, גרמה למותם של מאות בני אדם והחריבה את יריחו. "בניינים נהרסו בירושלים, שכם, עמאן ורמלה. זה כנראה יקרה וכל אחד בבית יכול להיערך עם ציוד עזרה ראשונה בסיסי", התריע. "מספיק שאדם רק יישרט, אבל לא יהיה מי שיטפל בו, כי הרשויות יצטרכו לטפל במקרים הקשים. זו תזכורת לכולנו".
