היום (ראשון) הצוות הבין-משרדי שעסק בגיבוש המלצות לתיקוני חקיקה בחוק תובענות ייצוגיות מפרסם להערות הציבור את דו"ח ההמלצות לתיקונים בחוק. הדו"ח הוכן לאחר בחינה מעמיקה של החוק ויישומו בשטח – 17 שנים לאחר שנחקק. במסגרת הדו"ח, מבקש הצוות לקבל את התייחסות הציבור להמלצות. בדו"ח נכתב כי בדיקת מספר התובענות הייצוגיות המוגשות מדי שנה הראתה כי מאז חקיקת החוק ישנה עלייה דרמטית במספר התובענות הייצוגיות.
עוד עולה מהדו"ח כי החוק הרחיב את הנושאים והעילות שבהם ניתן להגיש תובענות ייצוגיות והביא לאכיפה של הדין בתחומים שבעבר סבלו מתת אכיפה. אולם, לצד היתרונות והתועלות של מנגנון התובענה הייצוגית הדוח מפרט את האתגרים המשמעותיים שהחוק יצר. אחת הבעיות המרכזיות היא בעיית תביעות הסרק. הצוות נחשף לנתון המדהים לפיו בשנת 2020 מתוך התיקים שהסתיימו (811 תובענות ייצוגיות) רק בכ-15 אחוזים מההחלטות השיפוטיות התוצאה הייתה קבלת התובענה או אישורה כייצוגית. בכל יתר התיקים (688 תיקים) התובענה הסתיימה בבקשה של התובע ועורך דינו למחיקת התביעה (הסתלקות מהבקשה), מחיקה, דחיית התובענה או סילוקה על הסף. בין השנים 2016-2021 רק כ 22% מהתובענות הייצוגיות הסתיימו בתוצאה המיטיבה עם הקבוצה המיוצגת. כלומר, במרביתם המוחלט של התיקים כלל לא נדרש היה להגיש תובענה ייצוגית שכן או שהוגשה תביעה חסרת בסיס או שהתביעה יכלה להסתיים בצורה יעילה יותר מבלי להטריח את המערכת השיפוטית העמוסה ממילא.
במסגרת הדיון בבעיית תביעות סרק אלו, הצוות דן בעלויות הגבוהות של הגשת תביעות ללא בסיס גם אם בפועל הן לא מנוהלות. העלויות נגרמות הן לנתבעות שנאלצות לנהל את התיק, כאשר עלויות אלו מגולגלות בחלקן אל הציבור (למשל בדרך של העלאת מחירים) והן עלויות למערכת המשפט אשר משפיעות גם על העומס בבתי המשפט. בעניין העומס על בתי המשפט, התברר כי תיקי התובענות הייצוגיות הם מהתיקים הכבדים ביותר במערכת בתי המשפט בישראל מבחינת הזמן השיפוטי שמושקע בהם.
הצוות עסק גם בתופעה של הגשת "תביעות משוכפלות". כלומר, הגשת תביעות פשוטות בשיטת "העתק-הדבק" תוך השקעה מינימלית בכל תביעה כך שהבקשות לרוב בנוסח זהה כלפי מספר רב של נתבעות (לעיתים אפילו עשרות בקשות באותו נושא). המודל הכלכלי עליו מושתתת שיטה זו, הוא הגשה מהירה של מספר רב של תביעות שלא על מנת לנהלן אלא על מנת להרוויח סכום כסף לא גבוה בתמורה למחיקה של כל בקשה והתחייבות של הנתבעת לעמידה בהוראות הדין אך ללא כל פיצוי לקבוצה שנטען כי נגרם לה נזקים משמעותיים.
בכל הנוגע להגשת תביעות על סכומים לא מבוססים, הצוות עסק בתופעה של הגשת תובענות ייצוגיות בסכומים מופרזים המגיעים לעיתים למאות מיליוני שקלים (!) ושאינם משקפים לעיתים רבות את הנזקים שנגרמו לחברי הקבוצה, ושהרבה פעמים מוגשות כך לשם הפעלת לחץ שאינו הגון על נתבעות במטרה להגיע להסדר מהיר. ואכן נמצא כי יש פער עצום בין הסכום שנתבע בתחילת הדרך לבין הסכומים הנפסקים בסופו של יום בהסדרי פשרה או בפסק דין שהם נמוכים הרבה יותר ועומדים בממוצע על בין עשרות אלפי שקלים לבין מיליון שקלים.
בעיה נוספת שבה הצוות עסק היא "בעיית הנציג". כלומר חשש מניגוד עניינים בין האינטרסים של התובע הייצוגי ועורך דינו לבין האינטרסים של הציבור שבשמו הוגשה התביעה. חשש זה נובע מכך שהתובע הייצוגי ועורך דינו עלולים להעדיף את טובתם האישית ואת רצונם להשיא את הרווח האישי שלהם, על פני טובת הקבוצה אשר קולה אינו נשמע במסגרת ניהול ההליך. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בחתימה על הסדרי פשרה שאינם משרתים את הקבוצה כראוי. כך מוכרת התופעה הרווחת של הענקת שוברים, הנחות או "מתנות" כפיצוי לחברי הקבוצה, כשבעצם כלל לא ברור האם הציבור כלל יממש את ההטבות, כשמן העבר השני, התובע הייצוגי ועורך הדין שלו גוזרים את שכרם מפוטנציאל המימוש של השוברים גם אם כלל לא ימומשו. ובכך, הרבה פעמים כלל לא ניתן סעד ראוי לציבור. אינדיקציה לבעייתיות הקיימת בהסדרי הפשרה, ניתן לקבל מהנתונים המצויים במשרד המשפטים לפיהם בין השנים 2014-2021, בכ-48% מההסדרים שהוגשו לאישור בתי המשפט, הוגשה עמדה המבקשת לשנות את ההסכם מכיוון שאינו מיטיב בצורה מספקת עם חברי הקבוצה או הציבור.
סוגיה ייחודית לתחום התובענות הייצוגיות שגם בה דן הצוות היא מערכת היחסים בין התובע הייצוגי ועורך דינו. כך, עורכי הדין הם הגורם הדומיננטי והרוח החיה מאחורי התביעות הייצוגיות ותוחלת הרווח שלהם לעומת התובעים הייצוגיים היא גבוהה באופן משמעותי. מנגד, עורכי הדין כמעט ולא נושאים בסיכונים אם התביעה תידחה, שכן בהתאם לדין בישראל בדרך כלל הוצאות משפט, ככל שמוטלות, מוטלות על התובעים.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, בירכה וציינה: "יש לקוות כי יישום ההמלצות יביא לשימוש ראוי ויעיל יותר בכלי החשוב של התובענה הייצוגית ויסייע במימוש זכות הגישה לבית המשפט עבור אוכלוסייה המתקשה לפנות לבית המשפט כיחידים. נמשיך לפעול על מנת לקדם ניהול יעיל, הוגן וממצה של התביעות ולמתן פיצוי הולם לנפגעים".
בראש הצוות עמדה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט אזרחי) כרמית יוליס, כאשר בהקמתו עמד בראשו מי ששימש כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט אזרחי), ארז קמיניץ.
בנוסף, בצוות היו חברים נציגי משרדי הממשלה השונים אשר עוסקים גם הם בתחום התובענות הייצוגיות: מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט ציבורי-מנהלי) במשרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, בנק ישראל, רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, רשות התחרות, המשרד להגנת הסביבה, רשות ניירות ערך, אגף תקציבים במשרד האוצר, רשות המסים ומשרד הפנים.
עו"ד כרמית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט אזרחי), ציינה "הצוות ביקש להציע פתרונות לכשלים המרכזיים שהוא סבר כי הם דורשים תיקון, כאשר מטרת הצוות – לעודד הגשת תובענות ייצוגיות ראויות, להתמודד עם הכשלים הקיימים בחוק וכן להביא למקסום התועלות של כלי חשוב זה לצד צמצום עלויות מיותרות לציבור".
בין ההמלצות שהעלה הצוות:
קביעת מנגנון ייחודי של פניה מוקדמת לתביעות ללא פיצוי כספי תוך מתן תגמול בסכום קבוע:
מטרת המנגנון להביא לאכיפה יעילה של הוראות הדין ללא צורך בהתערבות שיפוטית. הצוות צופה כי המנגנון המוצע יסייע בהתמודדות עם תביעות המוגשות מלכתחילה ללא כוונה להביא לפיצוי לציבור אלא רק לצורך הסדרת הדין לעתיד ויאפשר חסכון במשאבים לכל הצדדים. בנוסף, הצוות סבור כי מנגנון זה יביא לחסכון של זמן שיפוטי רב ויביא להתמודדות עם העומס בבתי המשפט. כמו-כן, תיקבע קביעת חובת פנייה מוקדמת לרשות בסוגי תביעות שייקבעו בחוק.
ביטול הפטור מתשלום אגרה בעת הגשת תובענה ייצוגית שעניינה שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, לאור השימוש לרעה שנעשה בפטור:
אחד מהתחומים הבולטים שבהם קיימת תופעה לפיה התובע ועורך דינו מבקשים למחוק את ההליך תוך התחייבות של הנתבעת להסדרה של הסוגיה (מבלי לתת פיצוי לציבור) ותוך תשלום גמול ושכר טרחה לתובע ועורך דינו הוא תחום הנגישות, וזאת בין היתר לאור הפטור מאגרה שניתן לתביעות אלו. יצוין כי בתחום של פרסום הסדרי נגישות באתרי האינטרנט נמצא כי כ- 96% מהתיקים הסתיימו בבקשה למחיקת ההליך. על מנת שלא לפגוע בתובענות ייצוגיות ראויות, יחולו על התובענות שיוגשו ההסדרים המקלים שחלים על אגרות בתובענות ייצוגיות. כך, שככל שתביעה תוגש ותביא לתועלת לציבור, האגרה תוטל על הנתבעת.
חובת קביעת הוצאות משפט בהליכי תובענות ייצוגיות, כאשר ברירת המחדל היא הטלת ההוצאות על עורך הדין של התובע הייצוגי:
הצוות ממליץ לקבוע הוראות לעניין פסיקת הוצאות בתובענה ייצוגית שיתחשבו בייחודיות ההליך. הצוות סבר כי אין להתעלם מהתפקיד הדומיננטי של עורכי הדין בתחום התובענות הייצוגיות וכן מכך שבמקרה של תביעה מוצלחת עורך הדין צפוי לקבל, במקרים רבים, שכר טרחה משמעותי, ועל כן, יש היגיון בכך שבמקרה שהבקשה לאישור נדחתה, עורך הדין הוא שיישא בחיוב ההוצאות ולא התובע הייצוגי. בנוסף, קביעת חובה להטלת הוצאות על תובעים ייצוגיים עשויה להרתיע תובעים ייצוגים פוטנציאלים מהגשת תביעות ראויות, שכן הנזק שנגרם להם הוא בדרך כלל נמוך. עם זאת, במקרים חריגים ניתן יהיה להטיל הוצאות גם על התובע הייצוגי ולא רק על עורך הדין.
הסדרת פסיקת גמול ושכר טרחה בתובענות ייצוגיות לתובע הייצוגי ועורך דינו:
הצוות סבר כי פסיקת גמול ושכר טרחה אינה מוסדרת בצורה מספיק טובה בחקיקה שכן היא מאפשרת לצדדים להליך להשפיע על הסכומים שייפסקו ובכך היא מביאה לעיוותים בתחום וכן מותירה פתח לניסיונות להגדלה של שכר הטרחה ללא קשר לתועלת של הציבור מההליך.
הצוות סבור כי באמצעות הבניה נכונה של שכר הטרחה והגמול, ניתן יהיה להביא להגשת תביעות ראויות יותר ובתוך כך לסכומי פיצוי גבוהים יותר עבור הציבור. המלצת הצוות נועדה להביא ליצירת קשר ישיר בין הפיצוי שהציבור יקבל לבין הסכומים שישולמו לעורך הדין ולתובע הייצוגי, על מנת לתמרץ אותם להביא לסעדים משמעותיים לציבור.
הגבלת האפשרות להציע פיצוי שאינו כספי במסגרת תובענות ייצוגיות:
הצוות מבקש לצמצם את התופעה של הענקת שוברים, הנחות או "מתנות" כפיצוי בתובענה ייצוגית מבלי שהציבור מעוניין בהם ובמקום זאת לעודד מתן פיצוי כספי לציבור. המלצת הצוות בהקשר זה היא, בין היתר, כי מתן פיצוי שאינו כספי יהיה אפשרי רק אם חבר הקבוצה (הלקוח) יסכים לכך מפורשות.
הסדרת תקופת ההשבה בתביעות נגד רשות להשבת סכומים:
הצוות מבקש לקבוע הוראות שעניינן בהסדרת תקופת ההשבה בתביעות נגד רשות שמטרתן לשמור על האיזון הראוי המבקש לאפשר הגשת תובענות ייצוגיות נגד רשות תוך שמירה על האינטרס הציבורי מתוך הבנה שפגיעה בקופה הציבורית, מהווה למעשה פגיעה ביכולת הרשות למלא את תפקידיה הציבוריים כיאות.
הרחבת האפשרות להגשת תובענות ייצוגיות בידי ארגונים:
הצוות סבר כי יש ערך רב בהגשת תובענות ייצוגיות על ידי ארגונים המקדמים מטרות ציבוריות וחברתיות, לכן ביקש הצוות להסיר את המחסומים שקיימים היום בפני ארגונים. הצוות צופה כי המלצה זו תביא לחיזוק מוסד התובענה הייצוגית ויעודד הגשת תובענות ייצוגיות ראויות ומבוססות.
