הקואליציה רצתה לפרסם את תזכיר חוק הגיוס שבמערכת הביטחון מבקשים לקדם, אך הוא טרם גובש סופית. החוק נועד לשמש כמעין תכנית חבילה, בה ירד גיל הפטור משירות בצה"ל בתמורה לתמריצים כלכליים לחיילים המשרתים. בליכוד הבהירו כי אין הסכמות לגבי החוק ובמחנה הממלכתי הגיבו נגדו בחריפות: "כוונת הממשלה לפרק את צבא העם".
מדיון שהתקיים בלשכת ראש הממשלה על חוק הגיוס השתתפו השרים יריב לוין, יואב גלנט, דודי אמסלם, בצלאל סמוטריץ' ויו"ר הקואליציה אופיר כץ. בדיון לא השתתפו נציגי המפלגות החרדיות ולא הוצג בפניהם נוסח רשמי על אף שהם השחקנים המשמעותיים ביותר בכל הנוגע לגיבוש החוק.
"נכון לעכשיו אין הסכמות בעניין חוק הגיוס", הובהר הערב (א') מטעם הליכוד. בכל מקרה נאמר מטעם המפלגה כי "הצעת צה״ל שעומדת על הפרק דומה להצעתו של בני גנץ, ושונה קודם כל בכך שהיא כוללת את קיצור השירות, העלאת שכר משמעותית ללוחמי צה״ל, והטבות כלכליות ליוצאי צבא ומשרתים במילואים".
יו"ר המחנה הממלכתי, שר הביטחון לשעבר בני גנץ, יחד עם הרמטכ"ל לשעבר ח״כ גדי איזנקוט וענבר גיטי שכיהנה כראש צוות מנהלת השירות במשרד הביטחון, הגיבו לנוסח חוק הגיוס החדש. "אני שומע את הקולות שקוראים להגביר את השוויון רק באמצעות תגמול כלכלי – אבל אני לא מוותר. אסור לנו לוותר. אני לא סבור שמדינת ישראל צריכה או יכולה לוותר על ערך השירות ועל צבא העם", אמר גנץ. "התוכנית הנוכחית מסוכנת – במקום עם בונה צבא שבונה עם – אנחנו נקבל פה צה"ל בע"מ".
על התמריצים הכספיים הודה גנץ כי "מי שמוכן לחרף את נפשו, וגם הורים ששולחים ומחנכים את ילדיהם לשרת בחוד החזית, ראויים לתגמול כספי ולא פחות חשוב מכך – ראויים להערכה חברתית. מודל התגמולים שמציעה הממשלה, גם הוא צריך להיות חלק, אך לא כ'פיצוי' אלא כתמריץ דיפרנציאלי למי שמשרת בשירות ארוך ותובעני יותר".
לפי התוכנית שמגבשים משרד הביטחון ומשרד האוצר, ירד גיל הפטור מגיוס לצה”ל במגזר החרדי. בין הצדדים קיים וויכוח האם הגיל יעמוד על 23 או 21, כך שהחרדים יוכלו לכאורה לא להתגייס לצבא אך להיכנס מוקדם יותר למעגל העבודה ולהניע את הכלכלה. בתמורה לכך, חיילים בתפקידים עורפיים ומנהלה ישתחררו מוקדם יותר, ולוחמים או כאלה שמשרתים בתפקידים חיוניים, ישרתו פרק זמן ארוך יותר ובחודשי השירות יכולים להגיע לתשלום של עד כ-6,000 שקלים.
