ראש המוסד דדי ברנע, התייחס לחטיפת הפושע הנאצי אדולף אייכמן, ואמר כי מדובר בעיניו באחד המבצעים החשובים ביותר שביצע הארגון. ברנע אמר את הדברים במהלך אירוע "זכרון בסלון" שקיים הארגון. זו השנה השנייה שהמוסד מקיים אירוע כזה לקראת יום הזכרון לשואה ולגבורה. באירוע השתתפו פורום הפיקוד הבכיר ומאות מעובדי המוסד, שהקדישו כמה שעות לשמיעת עדויות של שורדי שואה. אליהם הצטרפו לראשונה תלמידי תיכון שהם בני ובנות עובדי הארגון. השנה, בחרו במוסד לתת במה מיוחדת לשורדי שואה שהם בני משפחה ומקורבים של משרתי ומשרתות ארגון הביון הישראלי.
אחד הסיפורים הוא זה של קרובת משפחה של אחד מעובדי המוסד, אוה אסתר גלט, שנולדה בשנת 1926 בהונגריה, והייתה נערה צעירה כאשר החלה המלחמה. למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו הגיעה עם כל משפחתה בשנת 1944. "לא ידענו איפה אנחנו. לא היה זמן להגיד לאבא או לאחי שלום, או לחבק. כלום. זה קרה ברגעים. הלכנו מרחק לעבר במה ששלושה ארבעה אנשי אס-אס ישבו שמה. אחד מהם עמד והסתכל עלינו כשהתקרבנו. סבתא חיבקה אותי פתאום. בלי מילים. איש האס-אס סימן לאמא שלי עם המקל הקטן שהיה לו ביד לפנות לכיוון אחד, ואז סימן לי ללכת לעברה. אני ואמא הלכנו לכיוון אחד וסבתא ודודה שלי לכיוון השני. זו הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותן".
אווה שרדה את המלחמה עם אמה, עלתה לארץ בשנת 1948 והקימה בית ומשפחה. למטה המוסד הגיעה אמש בפעם הראשונה. "למען האמת הופתעתי, כי אני לא ידעתי שאני באה למוסד", אמרה. "המוסד עבורי מוביל אותנו לאיפה שאנחנו. זה הסוד זה הכוח של ישראל. אני זוכרת את בעלי אומר: "עם עשר ציפורניים תחזיקו את המדינה. אין משהו אחר". כל הילדים ספגו את האווירה, בלי ללמד אותם להיות פטריוט או ציוני. זה היה באוויר".
יעקב שניידר, סבה של הדס חנה שוחט ז"ל, עובדת המוסד, תיאר כיצד בבוקר אחד, נרצחו אחד עשר בני משפחתו, והוא נותר עם אביו לשרוד את הזוועות עד ששוחררו ממחנה העבודה באוקראינה, ועלו ארצה בשנת 1949.
נכדתו הדס ז"ל, נפטרה בטרם עת (ביום כ"ו בשבט תשפ"ב, 28/1/22), ממאבק במחלת הסרטן, והיא בת 36 שנים בלבד. הדס התגייסה לשירות במוסד ב-2003 כבת שירות לאומי, ולאחר מכן נקלטה כעובדת מן המניין, והמשיכה בשירותה כאנליסטית במשך 18 שנים. הדס שירתה בארגון במגוון תפקידים משמעותיים, והייתה מעורבת בעשייה רחבת היקף, ובמבצעים רבים אשר תרמו רבות לביטחון מדינת ישראל. ראש המוסד דדי ברנע, מנהליה וחבריה של הדס ז"ל שיתפו את משפחתה, וסיפרו כיצד הביאה את הערכים אותם ספגה בבית ילדותה לעבודתה בארגון. הדס הותירה אחריה בעל ושלושה ילדים, יאיר, גלעד ותמר.
במסגרת האירוע, הוצג גם המיזם הטכנולוגי NEVER AGAIN VR – פרויקט ייחודי להנצחת שורדי השואה בטכנולוגיית וידאו מתקדמת (חברת YOOM). המיזם מנציח ומנגיש את מורשתם של שורדי השואה לדורות הבאים, ויאפשר לשמוע את סיפורם מפיהם, גם כשהם כבר לא יהיו עמנו.
מרדכי צ'כנובר, שורד מחנה בירקנאו-אושוויץ, אשר הקדיש את חייו לליווי מסעות לפולין ולהנצחת השואה, וליווה גם את המוסד במשך שנים ארוכות במסעות עובדים ומפקדים לפולין, נתן עדות בפני קהל רב של משרתי הארגון, וילדיהם תלמידי התיכון. לאחר עדותו, צפה בעדותו שתועדה במסגרת המיזם והוצגה בהולוגרמה.
בתום העדויות, נערך טקס הוקרה לשורדי השואה, בהשתתפות בני משפחתם, וכלל עובדי הארגון. ראש המוסד דוד ברנע אמר בנאומו: "קשה לשמוע את מה שאתם מספרים, אבל חובה להקשיב. חוויתם התקפה אכזרית וברוטאלית, על היהדות שלכם, על עצם קיומכם. חלפו כמעט שמונים שנה, ועדיין קשה להאמין עם אלו מנגנונים מפלצתיים של הרס והשמדה נאלצתם להתמודד. הסיפורים שלכם משקפים אנושיות, אומץ לב, נחישות, התמודדות עם אובדן נורא ועם בדידות תהומית, ולצד כל אלה – אופטימיות, תקווה, צמיחה מהאפר ותקומה אישית ולאומית".
בדבריו התייחס ברנע, לראשונה, למבצע "פינאלה", שהוביל המוסד לחטיפת הפושע הנאצי אדולף אייכמן לפני 63 שנים (מאי 1960), ולתרומתו הייחודית של המוסד בסדיקת מסך השתיקה אודות השואה בראשית ימיה של המדינה: "היה צריך אומץ רב כדי להפר שתיקה זו, לדבר על מה שהיה, ולהעביר את הסיפור הנורא והבלתי יאומן אלינו – דורות על דורות של יהודים. אחד האירועים המכוננים שאפשרו את שבירת השתיקה היה משפט אייכמן, ומה שאפשר את המשפט היה מבצע חטיפתו של אייכמן והבאתו לישראל כדי שיעמוד לדין, כדי שנשמע אחת ולתמיד את הקולות ששתקו עד אז. מבצעי המוסד מופנים כולם לעבר איומים קיימים ועתידיים, ומתרכזים מטבע הדברים במדינות העוינות הסובבות אותנו, באיומים המופנים כלפינו. והנה, מבצע חטיפת אייכמן עשה משהו אחר לגמרי, הוא אפשר למדינת ישראל הצעירה לדבר על השואה, פתח את הסכר".
"בעיניי היה זה אחד המבצעים המשפיעים ביותר של המוסד, אחד החשובים ביותר, והוא בכלל לא היה מבצע ביטחוני", אמר ברנע, "הוא היה מבצע לאומי, מוסרי וערכי בראש ובראשונה. חלקנו בשבירת מסך השתיקה סביב השואה הוא חלק ייחודי של הארגון שלנו. כדי להמשיך ולהגן על עמנו, עלינו להיות אומה ריבונית, דמוקרטית, יהודית, עצמאית וחזקה, המסוגלת להגן על אזרחיה ועל כל היהודים ברחבי העולם. זה תפקידנו זה תפקיד המוסד. מכאן אנחנו ממשיכים. אני מתחייב שסיפורכם יעבור במוסד מדור לדור. נזכור, ולעולם לא נשכח".
