לאורך יום שני השבוע עקבו חברי הכנסת של ש"ס אחרי ההצהרות ששחררו חברי האופוזיציה לתקשורת. במפלגה החרדית הספרדית ניסו להבין עד כמה 'יש עתיד' רצינית בהצהרותיה כי תתמוך בחוק החדש, לפחות בקריאה הראשונה. שבועיים קודם לכן היללו נציגי ש"ס את החוק ללא הסתייגויות, אך בסיבוב הראשון של ההצבעה הם המתינו בחוץ יחד עם חבריהם מיהדות התורה, מביטים בטורים האדומים והירוקים המציינים את מספרי התומכים והמתנגדים. רק אחרי שראו בעיניהם שהחוק עובר ושלפיד רציני לחלוטין במהלך ההצלה החד־צדדי שהגיש לקואליציה, הם נכנסו פנימה והצביעו נגד החוק. כמו מאמן המחכה לפרסום ההרכב של הנבחרת היריבה, כדי להחליט עם מי הוא עולה למגרש.
אך האירוע המשמעותי מבחינת ש"ס התרחש באותו ערב במקום אחר לחלוטין. לא ההצבעה בכנסת הדירה מנוחה מעיניהם של בכירי ש"ס – אלא כינוס מצומצם, עצרת מחאה, שארגנו כמה רבנים ספרדים רבי־השפעה כמה שעות קודם לכן, על קברו של המנהיג המנוח הרב עובדיה יוסף בשכונת סנהדריה בירושלים.
מאחורי כינוס החירום הזה, במחאה על חוק הגיוס, ארגנו עמדו מספר רבנים ופעילים העוסקים זה שנים בפעילות ציבורית נגד יוזמות גיוס החרדים. אף שאין קשר ישיר בינם ובין רבני 'הפלג הירושלמי' הליטאי, הם זכו מיד לכינוי 'הפלג הספרדי', בניסיון לקשור אותם לזרם החרדי שחרת על דגלו את ההתנגדות לכל ניסיון פשרה בתחום הגיוס, ומפגין על כך מדי כמה חודשים בחוצות הערים. הפרשנים הפוליטיים ניסו השבוע להבין מאיפה צצה האופוזיציה הזו בתוך ש"ס, ומהיכן הגיעו פתאום המורדים החדשים ואיגפו את התנועה מימין. אך מי שעוקב אחר הנעשה בצמרת הרבנית והעסקנית מאז מותו של הרב עובדיה יוסף לפני כחמש שנים, יכול היה להבחין בהתגבשות המחנה הקיצוני הזה, שהשבוע הצליח בפעם הראשונה להביך את בכירי ש"ס ואף לשנות את דפוס התגובה שלה לחוק הגיוס הנוכחי.
הצהרתית לפחות, הם הצליחו. מיד עם הצגת חוק הגיוס על ידי שר הביטחון ליברמן, היו אנשי ש"ס הראשונים לצאת ולתמוך בו בפומבי. דרעי אמנם שתק, אך ח"כ מיכאל מלכיאלי, הנחשב לעושה דברו, הצהיר שזהו חוק מצוין וכי ש"ס תתמוך בו. ח"כ יעקב מרגי, המציג קו שונה מעט מזה של יו"ר המפלגה, התבטא באופן דומה. "זה החוק הטוב ביותר שיכולנו לקוות לו. צריך לעשות הכול כדי שיעבור", אמר לכותב השורות. המקור לדעה הזו הוא מי שנחשב 'המומחה' של ש"ס לענייני חוק הגיוס, השר לשעבר אריאל אטיאס.
מי שהפתיעה, כזכור, הייתה מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, שבלי להתייעץ עם השותפים האחרים בזירה החרדית, החליטה להורות לנציגיה להתנגד. בדגל התורה ובש"ס לא ראו בכך סוף פסוק: נציגי המפלגות ניסו להוביל פיצול בקול החרדי – אגודה נגד, ש"ס ודגל בעד. דובריהם כבר החלו להדהד את המסר ולהכין את הקרקע, והמהלך תואם עם ח"כים אחרים בקואליציה.
בשלב הזה צצו ראשי הישיבות הספרדים וטרפו את הקלפים. בכנס מוקדם שהתקיים בשכונת מקור־ברוך בירושלים, הם נאמו נגד החוק המוצע וקראו לתלמידיהם ולרבנים נוספים להגיע לעצרת בקברו של הרב עובדיה יוסף, ממש בעת ההצבעה על החוק. זה היה הקש ששבר את ש"ס: במפלגה הודיעו מיד שיתנגדו לחוק המוצע, למרות הצהרותיהם הקודמות. החלטתה של ש"ס, המתונה יותר מאחותה הליטאית, לא הותירה לנציגי דגל התורה ברירה. כך הובלו החרדים כולם להצביע נגד חוק שהם משתוקקים שיעבור. מאורע נדיר בתולדותיה של כנסת ישראל.
מרד הפורתניקים
באותו יום שני השבוע, שבו נותרנו ערים עד אמצע הלילה כדי לשמוע את תוצאות ההצבעה שהיו ידועות כבר בתחילתו, ציינו בירושלים את יום השנה העשרים לפטירתו של ראש ישיבת פורת יוסף, רבי בן־ציון אבא שאול. חכם בן־ציון, כפי שהוא מכונה בפי תלמידיו, היה חברו לספסל הלימודים של הרב עובדיה יוסף, ובר־הפלוגתא העיקרי שלו מבין רבני אותה התקופה – בשאלות הלכתיות ופוליטיות כאחד. יחד עם עמיתו, הרב יהודה צדקה, הם עמדו בראשות ישיבת פורת יוסף שהעמידה כותל מזרח של תלמידי חכמים ושל ראשי ישיבות ירושלמים, המכונים בעגה המקומית 'פורתניקים' – על שם הישיבה.
מקורה של הקבוצה שמאתגרת כעת את ש"ס הוא באותה אליטה ותיקה, שכוחה בעולם התורני הספרדי רב – לא פחות משל חברי מועצת חכמי התורה של ש"ס. בראש מועצת החכמים, אגב, עומד חכם שלום כהן, ראש ישיבת 'פורת יוסף' העתיקה, שהוקמה לאחר מלחמת ששת הימים במבנה הישיבה הישן בעיר העתיקה, ושיוקרתה פחותה משל אחותה בשכונת גאולה. מסורתית, הרב כהן משתייך אף הוא לאותה אליטה רבנית ירושלמית, אך הוא שמר על נאמנות לרב עובדיה יוסף, מה שהפך אותו ליורשו בנשיאות מועצת החכמים.
מתוך הרבנים שיזמו את ההתכנסות על קברו של הרב עובדיה, שני השמות המשמעותיים הם הרב משה צדקה, ראש ישיבת 'פורת יוסף', והרב יהודה כהן, ראש מוסדות 'יקירי ירושלים' (ומחותנו של נשיא מועצת החכמים). שתי הישיבות הללו שוכנות זו לצד זו בשכונת גאולה הסמוכה לשכונת מאה־שערים בירושלים, מוקד הכוח של קהילות היישוב הישן. בעבר היו חלק מהרבנים הספרדים הירושלמים חברים בגוף בשם 'העדה החרדית הספרדית' – מעין שלוחה מזרחית של 'העדה החרדית' האשכנזית, הקנאית והאנטי־ציונית – אך כיום הגוף הזה לא ממש פעיל. מקור סמכותם של הרבנים הללו הוא הישיבות שבראשן הם עומדים, והתלמידים שלהם המכהנים במשרות הוראה בכל העולם התורני.
השניים, כמו לא מעט מהרבנים המשתתפים, מזוהים במידה כזו או אחרת עם ש"ס. הרב צדקה הופיע בכמה מהכנסים שקיימה המפלגה לקראת הבחירות האחרונות, ומוסדותיו של הרב כהן משתייכים לרשת החינוך של התנועה. לשניים הללו הצטרף הרב יהודה עדס, ראש הישיבה הליטאית 'קול יעקב'. הרב עדס נחשב לגדול תלמידיו של הרב שך המנוח, המנהיג החרדי המיתולוגי, ובשנים האחרונות הוא מקיים קשר פעיל עם אנשי 'הפלג הירושלמי', הנושאים את דגל ההתנגדות לגיוס ברחוב החרדי. הרב עדס שיגר לקראת העצרת מכתב תמיכה לרב צדקה, ובנו הרב יעקב עדס נכח בה. רבנים נוספים שנטלו חלק בכינוס הם המקובלים הרב דוד בצרי והרב בניהו שמואלי, שנאמו מדם לבם על "הגזירה" שמאיימת לדבריהם על עולם התורה, וחבר בית הדין הגדול הרב ציון בוארון.
במפלגת דגל התורה הליטאית ראו באירוע הזה איום. בניסיון כושל לפרק את ההסכמה הרבנית החדשה, הם הפעילו לחץ על בתי הרבנים הספרדים שלא להגיע לכינוס המתוכנן, תוך שהם מתארים בפרוטרוט את הצער שהוא מסב לגדולי התורה הליטאים. שיחות מסוג זה נחשפו באתרי האינטרנט החרדיים במהלך השבוע האחרון. בש"ס שמרו על קו שקט. ח"כ מלכיאלי אמר כי טוב שכינוס כזה נערך כדי לעורר את עם ישראל ולהתפלל על קברו של הרב עובדיה, אך "אין ספק שהנהגת הדור מסורה לחכם שלום כהן". מלכיאלי, חניך ישיבת חברון הליטאית, השתמש במושג הלקוח מהז'רגון הישיבתי האשכנזי: "הנהגת הדור".
חכם שלום, לעומת זאת, נקט קו חריף וכינה את המתכנסים "מסכנים", אף שמדובר גם בחבריו הקרובים ובבני משפחתו. הרב בן־ציון מוצפי, רב ספרדי נוסף המשתייך לאליטת פורת יוסף, נשא נאום תקיף שבו האשים אותם בפגיעה בעולם התורה. בישיבת "חברת אהבת שלום", בראשות הרב יעקב הלל, בחרו לסיים את העסקתו של אחד ממשתתפי העצרת, בניסיון להתנער מהעמדה התקיפה שהובעה בה. הצעד החריף הזה מבטא את הסערה שפרצה בצמרת עולם הישיבות הספרדי, ובעיקר בין יוצאי ישיבת הדגל 'פורת יוסף'.
בתגובות ששוגרו לתקשורת מכיוונה של ש"ס נטען שהרבנים הללו תמיד היו מזוהים עם 'הפלג הירושלמי', ומשום כך אין לייחס משמעות רבה מדי לכינוס הזה. אך שוברה של התגובה הזו בצידה: פולמוס הגיוס מלווה את העולם החרדי מעל חמש שנים, שבמהלכן נערכו עשרות הפגנות ענק, נחקקו חוקים ופורסמו עשרות מכתבים בחתימת רבני המגזר. בכל התקופה הזו, הרבנים המדוברים שמרו לרוב על שתיקה וגיבו את הקו המרכזי של המפלגות החרדיות. בשבועות האחרונים זה נשבר. הרבנים הללו – שכמרבית הרבנים הספרדים, השפעתם חורגת מגבולות המגזר החרדי – החליטו על דרך עצמאית וקיצונית יותר, העשויה להתבטא בצעדים אופרטיביים יותר מאשר כינוס חד־פעמי.
ואכן, הרבנים הללו אינם מתכוונים לעצור: שני האיומים המיידיים ששיגרו עלולים להפוך את האופוזיציה החדשה לאסון מבחינת ש"ס. האחד הוא הוראה שלא להצביע למפלגות החרדיות אם הן ייתנו ידן לחוק הגיוס, והחמור יותר – הוראה לתלמידיהם שלא להתייצב בלשכות הגיוס גם כדי להסדיר את הדיחוי, מה שיהפוך אותם לעריקים שעונש מאסר מרחף על ראשם. מצב כזה מטיל חוסר יציבות ברחוב החרדי, ומחריף מאוד את הקונפליקט בין צה"ל למגזר. זהו נשק יום הדין והם לא ימהרו להשתמש בו, אבל עצם הנפנוף באיום הזה מלחיץ את צמרת ש"ס שעלולה למצוא עצמה מול שוקת שבורה.
אז מה בעצם גרם לרבני הפלג הספרדי לצאת למהלך המדובר? אין ספק שחסרונו של מנהיג דומיננטי כמו הרב עובדיה יוסף מאפשר יוזמות שטח חתרניות מסוג זה, אך זה לא כל הסיפור. השיקול המשמעותי שהוביל את ראשי הישיבות הספרדיות למהלך, נעוץ בנתונים שהוצגו להם על ידי "ארגון בני תורה ספרדים" – גוף המעניק ייצוג משפטי לצעירים חרדים מזרחים שנקלעו לקשיים מול הצבא. לפי הנתונים הללו, רוב מוחלט של המתגייסים החרדים ומי שמעמדם כבני ישיבה נשלל – הם ספרדים.
הנתונים הללו אינם מעידים על אפליה מכוונת מצד הצבא או ועד הישיבות, ויש להן סיבות הגיוניות הקשורות לפריסה הגיאוגרפית ולתפיסת העולם של מרבית החרדים הספרדים, שמעולם לא ראו בגיוס לצה"ל "גזירת שמד". ברבים מבתי הכנסת הספרדים החרדים נהוג לומר 'מי שבירך' לחיילי צה"ל, צעד שלא יקרה בבית כנסת חרדי אשכנזי.
עם זאת, מבחינת הרבנים הספרדים, הנתונים החדשים מוכיחים שחוק הגיוס הוא נושא מזרחי. "את ההחלטות על הצעירים הספרדים מקבלים הליטאים, אותם אלו שלא מקבלים את התלמידים הללו לישיבות שלהם ואז משתמשים בהם למלא את המכסות ויעדי הגיוס", קבל השבוע אחד הפעילים באיגוד בני התורה הספרדים. "המציאות הזו לא מתקבלת. הנתונים הללו, בעיקר המספרים שמראים שתשעים אחוז מהמתגייסים החרדים הם ספרדים, הם שהכריעו את הכף אצל ראשי הישיבות. כל עוד לש"ס ולדגל התורה לא תהיה תשובה ברורה על כך – האופוזיציה הזו רק תגבר". 
