כשנכנסים אל הקליניקה של נתן מאיר, עולה לרגע תהייה האם מדובר בחלל טיפולי או יצירתי. במקרה הזה התשובה היא גם וגם. החלל הקטן והנעים משמש כסטודיו לגילוף בעץ, וגם לייעוץ, הדרכה וליווי בתחום התמחותו של מאיר: סיוע למכורים לפורנוגרפיה. הוא מצידו מעדיף מונח ארוך ומסורבל, אם כי לטעמו מדויק יותר: "גברים שחווים אובדן שליטה בצריכת תכנים מיניים", כלשונו. "אף פעם לא מצאתי תועלת במינוח התמכרות, שרק מגדיל את התסכול. אני מעדיף לדבר על אובדן שליטה", הוא אומר.
זה עשור הוא מלווה מכורים בשיטה שפיתח, ולפתחו מגיעים דתיים, חרדים וחילונים. בשנים האחרונות התדפקו על דלתו גם מטפלים שביקשו לשמוע על שיטת העבודה שלו, והוא החליט לצאת עם הבשורה בדמות סדנה ששמה "לפגוש את התשוקה, לשחרר את הפנטזיה". הסדנה פונה למטפלים ומחנכים המבקשים להרחיב את ארגז הכלים שלהם בהיכרות עם עולמם של מכורים ועם תהליך הריפוי הייחודי שהוא מציע.
למה להמציא שיטה לליווי מכורים? האם אין בשטח מענה קיים?
"אני בא מהשטח ומכיר את הבעיה מקרוב, גם מהתמודדות אישית, ואני רואה אילו אפשרויות קיימות. ליוויתי הרבה אנשים ונוכחתי לדעת שחלק גדול מהמענים הקיימים מספקים מענה חלקי, חסר, לא רלוונטי ולעיתים אף מזיק. עם השנים גיליתי שאם אנשים מקבלים מענה לרכיבים שאני רואה כחלק מסיפור ההתמכרות, הם מקבלים כלים לצאת לבריאות חדשה".
לפני שבע שנים איבד נתן מאיר את דפנה אשתו בפיגוע טרור, כאשר מחבל פלסטיני בן 16 דקר אותה למוות בפתח ביתם שביישוב עתניאל. אל עולם הייעוץ הגיע מאיר בעקבות התמודדות אישית, ש"הכריחה אותי לעבוד על עצמי ונתנה לי כלים לנפש", כדבריו. "כשהגיעו לחיים שלי התמודדויות אחרות, כבר היו לי הרבה כלים בארגז והם נתנו לי נקודת פתיחה טובה יותר".
כי מה גילית על עצמך?
"ידעתי להתמודד עם עולמות הרגש שלי. העזתי להיכנס אליהם, לפתוח את שערי הגיהינום ולהסכים לחוות את הכאב עד הקצה ועד התהום. הייתי צריך להתמודד עם הרגשות שלי שוב ושוב ולהגיד 'אני מסכים להרגיש'. וכשדפנה נעלמה מהחיים שלי הייתי צריך להסכים לשכב על הרצפה ולבכות שעות. לתת לזה להיות".
הכתבה המלאה תתפרסם מחר (ו') במגזין "שבת" של מקור ראשון
