הקרן הקיימת לישראל מזוהה בעיני רבים עם קרקעות, יערות וקליטת עלייה, אבל מבחינת יו"ר הארגון הטרייה, יפעת עובדיה־לוסקי אחד מתפקידי קק"ל הוא המלחמה באנטישמיות. בעבורה זהו חיבור טבעי, מכיוון שהקרן היא חלק מהמוסדות הציוניים הפועלים כנציגי העם היהודי ברחבי העולם. "בתפקידי הקודם כראש המחלקה לעברית ולתרבות ראיתי איך בעזרת התחומים האלה אפשר גם להילחם באנטישמיות. ברגע שאתה מחבר יהודים ולא יהודים לתרבות שלנו, אין מהלך הסברתי מזה. הם מבינים שישראל היא לא מה שמספרים להם".
השבוע, ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, השתתפה עובדיה־לוסקי במצעד החיים בפולין, שהקרן תומכת בו. "אנחנו עוסקים הרבה בסיוע לניצולי שואה ויוצרים פעילויות למענם", היא אומרת. "המצעד מתחבר לערכים שלנו. החיבור עם יהדות התפוצות מתחיל במשלחות במצעד החיים, ונמשך אחר כך בארץ כשהמשתתפים מגיעים לשבוע שמסתיים בצעדה ביום העצמאות. זה חיבור אדיר של בני נוער יהודים מהעולם למדינת ישראל, ואנחנו מובילים אותו".
אנחנו נפגשות לפני נסיעתה לפולין, במרכז קק"ל בנס־הרים, השוכן בלב יער. דרך מצלמות הפזורות במתחם אנחנו מתבוננים על הנעשה במקום ורואות עשרות ילדים, מחולקים לקבוצות, עוברים בתחנות שדאות ושטח. "לפני שנה קלטנו במרכז שדה נס־הרים את הפליטים מאוקראינה", מספרת עובדיה־לוסקי. "היו כאן מאות יתומים. במשך שנה הענקנו להם בית עם כל המשמעויות, כולל תמיכה רגשית, שיעורי חינוך וחיבור לטבע. בשלב מסוים הם עברו למרכזי קליטה באשקלון, ובפורים הבאנו אותם לכאן לפעילות חווייתית. הילדים ממש התרגשו לחזור לפה. הם ברחו ממלחמה והגיעו לבית. איזה ארגון היה עושה דבר כזה בפרק זמן קצר כל כך? התקילו אותנו, ביטלנו השתתפות של קבוצות אחרות והעמדנו אלטרנטיבות. קליטה טובה של עולים בארץ יכולה להשאיר אותם איתנו ולעשות אותם אזרחים טובים יותר".
יפעת עובדיה־לוסקי (46) גדלה בבת־ים ושירתה בצבא כמורה חיילת. היא נשואה לאמיר ואם לשלושה, ומתגוררת בצור־הדסה. "בארבעת החודשים מאז שנכנסתי לתפקיד הילדים שלי פחות רואים אותי, אבל יש הבנה במשפחה. בעלי תומך מאוד, ולולא העזרה שלו לאורך השנים זה לא היה מצליח. זה תפקיד שדומה לניהול של משרד ממשלתי גדול, והאינטנסיביות רבה. אני רוצה מאוד ללמוד אותו ומהר".
היא עדיין לומדת את הארגון הענקי, ומסמנת את מטרותיה. "אותם אתגרים שהיו נכונים בראשית הציונות נכונים גם ל־2023. חינוך, התיישבות, קליטת עלייה, פיתוח פריפריה – אלה דברים שאני מאמינה בהם מאוד. במיוחד אני רוצה להעביר לציבור הישראלי את הנחיצות של קק"ל. אנחנו צריכים להגביר את התודעה וההסברה, שהציבור יבין את נחיצות הארגון הזה, כמה הוא חשוב, כמה הוא בונה את הארץ. הציבור מזהה את קק"ל עם יערות ולא מבין כמה אנחנו נוגעים בממשקי החיים של האזרח במדינת ישראל
הריאיון המלא יתפרסם מחר (ו') במוסף "יומן" של מקור ראשון
