נוף הרי ירושלים הפסטורלי נשקף ממרכז שדה קק"ל במושב נס־הרים, שמאכלס בימים אלו את מתמודדי חידון התנ"ך העולמי לנוער. 41 מתמודדים מהארץ ומרחבי העולם הגיעו לכאן בתחילת השבוע כדי להשתתף במחנה התנ"ך של משרד החינוך והסוכנות היהודית, כהכנה לחידון המסורתי שיתקיים ביום העצמאות.
מבין 41 המתמודדים, 16 יעלו בסיום המחנה לשלב העולמי. המבחן האחרון יתקיים יומיים לפני יום העצמאות. בינתיים הם נהנים כאן מקצת חופש מבית הספר, ופוגשים בני נוער מרחבי העולם שכולם שותפים לאותה אהבה – לימוד התנ"ך. הם מסיירים בארץ לאורכה ולרוחבה, וגם לומדים לקראת החידון.
"המטרה שלנו היא שהמתמודדים הרבים שמגיעים לארץ לא ינחתו ישר לחידון", מסביר אריאל וייס, ממונה פרויקטים ותוכניות חינוכיות במנהל חברה ונוער במשרד החינוך, שאחראי על חידון התנ"ך. "אנחנו מכינים אותם לחידון מבחינת התוכן, מכינים אותם גם איך לא להילחץ ולענות על השאלות", הוא אומר. "מטרה נוספת היא לגבש אותם כקבוצה".
וייס מספר שבמסגרת החידון, משרד החינוך פועל במשך כל השנה כדי להגדיל את העניין בתנ"ך: "אנחנו עובדים במקביל בארץ ובחו"ל, ומפעילים את השלבים המוקדמים של החידונים לאורך השנה – השלב הבית־ספרי, השלב המחוזי, השלב הארצי והשלב העולמי. אנחנו לא רק משווקים בקרב הקהילות היהודיות בעולם את התנ"ך, אלא גם את מדינת ישראל. המתמודדים מחו"ל הם למעשה שגרירים שלנו, והמטרה היא שהם ישווקו את מדינת ישראל, את הציונות ואת ערך העלייה".
לכן, בבוקר משקיע צוות ניהול המחנה בהיבט החברתי ובהכרת הארץ באמצעות סיורים או ביקורים באתרים ובמוסדות חשובים, וגם אצל אישי ציבור. בשעות אחר הצהריים המתמודדים לומדים תנ"ך. "צריך להעריך מאוד את כל מי שמגיע להשתתף בחידון העולמי", אומר וייס. "אלה תלמידים שהשקיעו ולמדו הרבה מאוד. זה לא מובן מאליו לשבת במשך שעות ולשנן פרקים שלמים בתנ"ך. משרד החינוך מעניק לנו את כל האמצעים והיכולת להפיק את האירוע הזה בכל שנה, ולהביא את התלמידים ללמוד ולהצליח".

השנה שוהים במחנה 22 בנות ו־19 בנים. בתוכם נכללים גם ארבעה נציגים מישראל – שניים מהחינוך הממלכתי־דתי ושניים מהחינוך הממלכתי. לשלב החידון העולמי השנה עלו שתי תלמידות החמ"ד, כלת החידון הארצי אמונה כהן וסגניתה נטע לקס, ושני תלמידי החינוך הממלכתי, חתן החידון עומר קידר וסגנו עמית אטל.
אמונה ונטע התכוננו לחידון במשך ארבע שנים תמימות. "לפני שלוש שנים צפיתי בחידון שבו זכתה בת האולפנה שלי, רות כהן", מספרת אמונה, תלמידת כיתה י"א באולפנת בהר"ן ותושבת בני־נצרים. "העובדה שבת ניצחה גרמה לי לחשוב, 'למה אני לא אוכל לעשות את זה?' זה הכניס בי מוטיבציה. אבא שלי הסתכל עליי אחרי הניצחון ההוא ואמר, 'נו, מתי את?'. צחקתי, אבל משהו נדלק בי. פתחתי גוגל והקלדתי: מה זה חידון התנ"ך, ואיך לומדים אליו. וזהו, התחלתי מאפס".
"באופן כללי, אני מאוד אוהבת חידונים ואתגרים", משתפת נטע, תלמידת כיתה י"א באולפנת שירת הים, תושבת אריאל. "בכיתה ח' הציעו לנו להתמודד לחידון בבית הספר, ואמרתי, 'טוב, ננסה'. לא למדתי ברצינות באותה שנה, אבל בשנה שלאחר מכן עליתי ברמה, וככה התקדמתי לאט־לאט בכל שנה, עד שהצלחתי לעלות לחידון הארצי ולהשיג בו את המקום השני".
עומר קידר, תלמיד כיתה ט' בחטיבת אחד העם בפתח־תקווה, שניצח בחידון הממלכתי, מספר: "המורה לתנ"ך בכיתה ז' אמרה לי בדרך אגב, 'אתה יודע מה, אולי תלך לחידון התנ"ך?'. כשהגעתי לכיתה ח' ניסיתי בפעם הראשונה והצלחתי מאוד, והשנה ניגשתי שוב והגעתי לשלב הזה".
"גם אני תמיד אהבתי תנ"ך, זה מקצוע שהגניב אותי", אומר עמית אטל, תלמיד כיתה ט' בתיכון מקיף ג' באשדוד. "בשנה שעברה ניגשתי למבחנים ולא הייתי רציני. בשנה הבאה ניגשתי שוב, וכך חלום רחוק היה למציאות".

איך מתכוננים לחידון?
אמונה: "פשוט נכנסים לזה בלי לדעת מה לעשות, ובדרך מכירים מתמודדים מהעבר ומתמודדים עכשוויים. אנחנו לומדים יחד הרבה ומתרגלים שאלות, ולאט־לאט גם לומדים – וגם לומדים איך ללמוד".
עומר: "צריך להבין את סוג השאלות שנשאלות בחידון, ובשביל זה ללמוד בשיטות שונות. אני, למשל, הייתי בשיעורים של זוכי עבר ומשתתפי עבר שהגיעו לשלבים גבוהים. הם לימדו אותנו כיצד להתכונן".
שרים תנ"ך
מתברר שעם השנים התפתחו קליקות של מתמודדי חידון התנ"ך. קבוצות ואטסאפ רבות נפתחות, ומתמודדי העבר מעבירים שיעורים בהתנדבות מלאה למשתתפי החידון. "בסוף כל אחד בונה לעצמו את שיטת הלימוד שלו", אומרת נטע. "אצלי, למשל, השיטה מורכבת מאסוציאציות וקישורים בין דברים, למשל שמות לסיפורים. עוד משהו שעוזר הוא ללמוד את הספרים במנגינה, זה ממש נכנס לראש".
אמונה מספרת שהיא שרה את כל ספר עמוס במנגינת "אדון עולם", ועמית שר את ספר צפניה במנגינת "צל עץ תמר ואור ירח" של זוהר ארגוב. אצל עמית השיטה משתנה לפי הספר: "התנ"ך כולל כמה סוגים של קטעים – יש למשל סיפורים ויש רשימות. צריך למצוא אסוציאציות כדי לזכור רשימת שמות בעל פה".
אמונה מספרת על פרגון מהחברים. "כשרואים מישהו שמחובר ככה לתנ"ך, זה נותן לך הסתכלות אחרת על המקצוע, שזה בעצם כיף ובעל ערך, ולא רק תחום לימודים", היא אומרת. "חברות שלי לומדות איתי, ואפילו התחילו חברותות נוספות באולפנה. זה נהיה ממש קטע".

בזמנה החופשי אמונה מלמדת תנ"ך – איך לא? – בכיתות צעירות ביישוב שלה. נטע רוקדת במגמת מחול, עמית עוסק במחשבים ובכדורסל, ועומר מתעניין בגיאוגרפיה ובהיסטוריה. איך הם מסבירים את נטייתם אל התנ"ך בעידן הטיקטוק? "דווקא בדור כזה, שסובבת אותו ריקנות, אנשים מחפשים ערך", אומרת אמונה. "אני מוצאת את זה בתנ"ך בתקופות קשות בעם ישראל, למשל אחרי פיגועים. עולה תחושה של חוסר אונים, ואת חושבת לעצמך: מה אני, ילדה בת 17, יכולה כבר לעשות? אבל אני יודעת שהלימוד שלי משפיע. אני לומדת לא רק בשביל החידון, אני יודעת שזה תורם לעם ישראל".
בליל השפות במחנה לא מונע מהמתמודדים ללמוד יחד ולהכיר חברים חדשים. דברה קתרי בת ה־14 מסאו־פאולו היא מצעירי המשתתפים, ותייצג את ברזיל. "מכיוון שאני מגיעה מבית ספר דתי, תמיד הייתי מחוברת לסיפורי התנ"ך. אני קוראת בו הרבה בזמני החופשי". הסיפור התנ"כי האהוב עליה הוא של השופט אהוד בן־גרא. בהכנה לחידון השתתפה דברה בשיעורים עם מורה מישראל, אך בשל הפרשי השעות היא עברה ללימוד עצמי. "באתי בעיקר לחוות את ישראל, זוהי הפעם הראשונה שלי כאן. באתי גם להכיר חברים, לא יוצא לי לפגוש כל כך הרבה יהודים מהעולם, ופה זו ממש הזדמנות".
שילת נאווי מפראג היא תלמידת כיתה ח' בבית הספר לאודר. גם היא בת 14, ולמדה עברית מאביה הישראלי. היא גם התגוררה בישראל בשנות ילדותה. על החידון שמעה לפני כמה חודשים ממורה בבית ספרה. "התחלתי ללמוד, ועם כל זכייה החברים בכיתה שמחו מאוד בשבילי". הספר האהוב עליה הוא שמואל.
"בצ'כיה אין לנו שיעור תנ"ך", היא מספרת. "יש שיעור יהדות כללי. נראה לי שכל הילדים שמשתתפים מוכנים לזה שישראל תיקח את המקום הראשון, ואחריה ארצות הברית".

שילת ודברה מניחות שככל שיתקרב יום העצמאות הלחץ יעלה, אך לדברי שילת, "בינתיים האווירה חברית מאוד, כיף לפגוש ילדים ממקומות אחרים בעולם. היו לי הרבה שאלות לשאול אותם, וכבר עשיתי לי חברות כאן שאני מקווה שנישאר בקשר".
חידון התנ"ך העולמי לנוער מתקיים זו השנה השישים. המשתתפים מהתפוצות הגיעו לישראל בעזרת הסוכנות היהודית, שמסייעת לקהילות היהודיות לאורך השנה בהכנות לקראת החידון ובפעילויות שמשתתפים אלפי בני נוער מעשרות מדינות.