לקראת יום הזיכרון, קצין תותחנים ראשי הגיע לבקר את הפצוע שסידור הציל את חייו. שלום טרבלסי עלה ארצה מתוניס, בגיל 15. ב-1970, ימי מלחמת ההתשה, גויס למילואים כלוחם בחיל התותחנים. אל המילואים יצא עם הסידור שלו שתמיד נמצא בכיס חולצת המדים שלו.
הפלוגה שלו הגיעה לתעלת סואץ ובמשך שבוע לחמה בגבול המצרי. בליל שבת, בעודו מתפלל, הבחין בשלושה מטוסים בשמיים. מייד אחר כך הוטלו הפצצות. הן פגעו באוהל בו ישבו מרבית חבריו, ואחת מהן העיפה אותו למרחק. הדבר האחרון שהוא זוכר מאותו יום הוא את ההדף שהרגיש מהפצצה נוספת.
שלום התעורר בבית החולים, אליו פונה במסוק צבאי עם פגיעה קשה ברגל. מה שהציל את חייו של שלום היה הסידור, אשר ספג את הרסיס שיכול היה לפגוע בליבו. השבוע, נפגש שלום טרבלסי, עם קצין תותחנים ראשי תת-אלוף נרי הורוביץ.
טרבלסי תיאר כיצד הסידור שנשא בכיס חולצת המדים שלו, ספג את הרסיסים שעפו לעברו. "אני מתרגש תמיד כשאני מעלה את הזיכרון הזה, ומתפלל לעילוי נשמת חבריי שנפלו בקרב – יהודה שבת, עזרא עג'מי ושאול יפת. אני שומר כל השנים את הסידור המוכתם בדם ואת ספר התנ״ך, שגם הוא מוכתם בדם".
קצין תותחנים ראשי, תא״ל נרי הורוביץ אמר לו כי "אומרים שפעם תותחן תמיד תותחן, והשירות בתותחנים זה משהו שמלווה אותך, וכמה שזה נכון אצלך. הסיפור שלך הוא סיפור על לחימה, על פציעה קשה, על אובדן חברים, אבל גם על תקומה. אני רוצה שתדע שמאז אותה מלחמה התפתחנו מאוד. יש לנו מדינה חזקה, יש לנו צבא חזק ומופלא. ואני מצדיע לך ולרשותך תמיד".
