סדרת רעידות האדמה הקלות אך המורגשות היטב שהרעידו את צפון המדינה ואת גוש דן ביממות האחרונות העלתה שוב למודעות את שאלת מוכנות העורף לרעש אדמה גדול שצפוי לפקוד את אזורנו בהכרח, לפי הסטטיסטיקות וההערכות.
מרכזן של הרעידות שפקדו את הצפון השבוע היה מתחת לימת הכנרת, והן היו חלשות במובהק ולא שונות מרעשים קלים דומים שאירעו בעבר. לפי הססמולוג ד"ר אבי שפירא, רעידות כאלה שכיחות ופוקדות את ישראל אחת לשנה וחצי בממוצע. הפעם, עם זאת, ההתרגשות הייתה גדולה מבעבר: בליל רביעי הוצפו קבוצות הוואטסאפ המקומיות בצפון בדיווחים רבים מהתושבים, ובתוך רגעים ספורים גם עלו הודעות שקריות על הוראת פיקוד העורף לנוס מהבתים בתוך עשרים דקות בשל רעידת אדמה גדולה שצפויה להגיע.
אך האם בכל זאת יש ברעשי האדמה השבוע כדי להעיד או לספר לנו על הצפוי לבוא? למרות התבהלה הציבורית, המומחים תמימי דעים: אין ברעידות כדי ללמד אותנו דבר וחצי דבר על רעש גדול שבדרך. "עשו לעצמכם חסד ואל תנסו לשאול או להתייחס לשאלות כמו למה הרעידות התרחשו, ואם זה סדרתי או שכיח, ואם זה יכול ללמד אותנו על משהו", אומר אל"מ במיל' ד"ר אפרים לאור, לשעבר יו"ר ועדת ההיגוי הממשלתית להיערכות לרעידות אדמה. ובכל זאת הוא קובע ש"אין מחלוקת שרעידת אדמה גדולה תבוא עוד בחיינו", ומסביר שהיו מקרים שרעידות כאלו היו מבוא לרעש גדול, אולם היו גם מקרים שרעידת האדמה הגיעה במפתיע בלי כל סימן – וגם מקרים שרעידות קטנות לא הביאו אחריהן דבר. "אנחנו מכירים הרבה דוגמאות, ואין צורך להקדיש אנרגיה בנושא אלא אך ורק בדבר אחד: היערכות. כולם יודעים שזה צפוי, ובעוצמה גבוהה כמו שהשבר הסורי־אפריקני יודע לנפק. צריך לעשות את כל פעולות ההכנה, ובראשן למגן כבר עכשיו את בתי הספר כדי שלא ימעכו את התלמידים למוות".
למעלה ממיליון ילדים לומדים בבתי ספר לא מוגנים מפני רעידות אדמה, שעלולים בעת רעש לקבור תחתיהם דור שלם. מלבד זאת, יותר מ־800 אלף דירות בישראל לא עמידות בפני רעידות אדמה חזקות. תרחישי הקיצון הסבירים מדברים על אלפי הרוגים, גם בגלל העומס שיוטל על כוחות ההצלה והחילוץ, שלא יוכלו להגיע לכל מקום ביממות הראשונות.
ללמוד מאחרים
ראש עיריית צפת אילן שוחט התעורר ביום רביעי לפנות בוקר לקול הרהיטים הנגררים והנברשות המתנדנדות. בשונה משאר ראשי הערים בישראל, גם מאלו המכהנים ביישובים הסמוכים לשבר הסורי־אפריקני ממטולה ועד אילת, הוא יודע היטב כיצד נראית האדמה הזועמת והרועשת: ב־2015 הוא יצא יחד עם מנכ"ל העירייה לנפאל, לאחר רעידת האדמה הקשה בה, כדי ללמוד מקרוב כיצד נראה אזור שעבר רעידת אדמה. אתמול הוא ניצל את הרעשים המדאיגים כדי להעביר מסר לחבריו ראשי הערים ולאנשי פיקוד העורף ומשרד הביטחון: באסון הרעש הבא שיתרחש חס ושלום במקום מרוחק בעולם, למשלחות החילוץ והחירום שישראל משגרת כדי לסייע יש לצרף גם ראשי ערים שילמדו ויכירו את אירועי האמת.
"מיד עם היוודע האסון בנפאל פניתי בבקשה אל פיקוד העורף שיאפשרו לי ולמנכ"ל העירייה לצאת איתם לנפאל. הם לא הסכימו, אז פניתי למשרד הפנים והבהרתי שאני רוצה לצאת ומוכן לשלם על זה. בסוף אישרו לי", הוא סיפר אתמול. "קיבלתי 12 זריקות והשארתי אישה מודאגת ובוכה בבית, אבל ידעתי שאני חייב ללכת לראות מה זו רעידת אדמה. חזרתי משם בן אדם אחר לגמרי".
לדבריו, פיקוד העורף משקיע המון במוכנות וכשקורה אסון במדינה זרה הוא דואג לשלוח לשם צוותים שיצברו ניסיון לקראת רעש מקומי. ובכל זאת, הפיקוד אינו מוכוון לשלוח גם את הממונים והאחראים שיצטרכו לתת את המענה בשעות הראשונות ולקבל החלטות. "הם כאילו אומרים – זו לא הבעיה שלנו, הם אזרחים וזו בעיה של משרד הפנים. ראשי ערים מעולם לא יצאו למשלחת כזאת אחריי ולפניי, וחייבים לשנות את זה. חזרתי מנפאל לצפת מבוהל. הבנתי שאני לא ערוך ושיש פערים אדירים שאני חייב לכסות, לפחות ל־72 השעות הראשונות מרגע הרעידה. ראיתי את ההתנהלות ולמדתי כיצד להתנהל בשעת אסון אם חלילה יפקוד את העיר שלי".
שוחט מצא בנפאל שכונות שכמה מהן דומות לאלו שבעירו צפת, העתיקה והמתחדשת, שידעה רעידות אדמה חזקות והרסניות בעבר. "היו שם שכונות כמו בעיר העתיקה אצלנו, ובהן הרבה בניינים צפופים וישנים שקרסו, והמקומיים מיד העמידו תמיכות לקירות במצבי ביניים כדי למנוע קריסות". בחודשים הראשונים מאז שובו הוא פתח במסע לרכישת ציוד הצלה וחילוץ ולפיזורו בעיר. "קניתי מוטות פלדה בידיעה שבזמן אמת לא נמצא כאלו בהישג יד. ראיתי את הדיסקים לניסור פלדה ובטון של הנפאלים, איך בתוך זמן קצר הם נשחקו ולא נתנו מענה. בדקתי איזה דגם יהיה הכי טוב, וקניתי לעיר שלנו. קנינו שתי ערכות של ניפוח כריות למשקל של שמונה טונות: אתה יכול להכניס את זה מתחת לקירות קורסים בבית ספר, ובמאמצים קלים להציל חיים של עשרות ומאות ילדים. לא ידעתי שיש דברים כאלה בעולם".
העיר גם רכשה כ־4,000 כפפות מיוחדות לנשיאת חלקי בטון, מאות פטישים, וכן "לומים" שיחולקו בעת צרה כדי שהתושבים יוכלו לפנות הריסות בכוחות עצמם. "אני יודע שבסיפור הזה, של רעידת אדמה, יש הרבה נעלמים. אתה לא יודע באיזו עוצמה היא תהיה, מה המוקד שלה, מה השעה ומי יהיו השותפים שלך.
"אני יכול להרגיש הכי מסכן בעיר שלי, אבל בפיקוד העורף ובממשלה יסבירו לי שבטבריה חס וחלילה קרס בית ספר וחייבים להעביר את כל כוחות ההצלה לשם. קיבלנו כ־3 מיליוני שקלים להצטיידות, וכל מה שאני קונה בהיערכות לרעידת אדמה יכול לשמש גם בנפילת טילים".
בצפת מנצלים את המודעות הציבורית הגוברת כדי לצאת בשבוע הבא למבצע לגיוס צוותי חירום וחוסן שכונתיים: תושבים מתנדבים שיוכשרו לתת מענה לשכניהם בעת חירום. שוחט מקווה שרעידת האדמה הגדולה לא תפקוד את ישראל, אך משוכנע כי יש להיערך לקראת האפשרות שזו תגיע. "יש לחשוף את חבריי ראשי הערים להתמודדות של אתרי אסון. ברור לי שלא כל ראש עיר יצא עם פיקוד העורף, אבל מי שכן – התושבים שלו יכולים להיות הרבה יותר רגועים".
