פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום כנגד אפי כהן (40) מחולון, אלי דדיה (55) מקריית אתא, מיכאל פרץ (31) מאשדוד וניר מרציאנו (38) מראשון לציון. הארבעה מואשמים שמשכו במרמה מתוך חשבונו של איש עסקים ישראלי החי בחוץ לארץ סכום של 4,130,000 שקלים בסך הכל, אותו העבירו לחשבונותיהם.
מכתב האישום שהגישה עו"ד לילך כץ עולה כי לצורך הגניבה עשו הארבעה שימוש במסמכים מזויפים ובתעודת זהות מזויפת של איש העסקים, ובה תמונתו של דדיה. במסגרת התכנון סוכם בין הארבעה כי הכספים שיתקבלו במרמה יועברו לחשבון הבנק של פרץ ולאחר מכן יועברו בחלקם למרציאנו. כהן השיג במרמה כרטיס SIM ובו פרטי הטלפון הנייד של איש העסקים, כאשר הוא עושה בו שימוש על מנת להתחבר דרך מכשיר הטלפון הנייד שברשותו לחשבונות הבנק שלו.
בשני מקרים, הגיע דדיה לסניפי הבנק הבינלאומי והזדהה במרמה כאיש העסקים, כאשר כהן ממתין לו בחוץ. דדיה ביקש לפתוח לו הרשאה לצורך ביצוע פעולות בחשבון הבנק באמצעות האינטרנט, ובקשתו נענתה. בהמשך התעורר חשדם של אנשי הבנק, ואלו חסמו לחשבון הבנק של איש העסקים. כמו כן, התחזה דדיה לאיש העסקים על מנת לפתוח חשבון בנק ביישומון "פפר". בשיחת וידאו עם נציג הבנק, מסר דדיה את פרטיו של איש העסקים, וכן ציין כי הוא מבקש לנייד את אחד מחשבונותיו של איש העסקים לחשבון החדש שייפתח בבנק זה. אולם, גם במקרה זה עלה חשד אצל פקידי הבנק, ואלו סירבו לבצע את הניוד המבוקש.
לאיש העסקים היה חשבון נוסף בבנק מרכנתיל. במטרה למשוך כסף מהחשבון הזה שלח כהן או אדם אחר מטעמו מסמך מזויף החתום כביכול על ידי איש העסקים ובו הוראה להעברת סך 516,067 דולר וכן סך עמלת פירעון בסך 8,437 דולר מחשבון מטבע החוץ של איש העסקים, לחשבון העובר ושב שלו. סמוך לאחר מכן, שלח כהן, או אדם אחר מטעמו, הוראה להמרת מטבע חוץ בחשבון הבנק של איש העסקים בסך 446,254 דולר, וכן הוראה לבצע העברה בנקאית לצורך רכישת נכס, בסך 1.5 מיליון ש"ח לחשבון הבנק של פרץ. על מנת לתמוך בבקשתו לביצוע ההעברה, צירף כהן הסכם מזויף למכירת דירת מגורים בתל אביב שנחתם כביכול בין איש העסקים לבין פרץ. בעקבות כך העביר הבנק את הסכום לחשבונו של פרץ, שמתוכו הועבר מאוחר יותר סכום של 150,000 שקלים וסכום נוסף של 405,000 שקלים לחשבונו של מרציאנו, בשני מועדים שונים. בנוסף, בוצעו שתי העברות נוספות במרמה לחשבון הבנק של פרץ, בסכום כולל של 300,000 שקלים.
במקביל התייצב דדיה בסניף של בנק דיסקונט, והציג בפני פקיד הבנק תעודת זהות מזויפת של איש העסקים. דדיה ביקש לשנות את פרטי הקשר של איש העסקים בבנק, לפרטי הקשר שהיו בשימושו של כהן. בנוסף, מילא טופס בקשת הצטרפות לערוץ תקשורת דיגיטלית תחת שמו של איש העסקים, בה ביקש לכלול גם אפשרות העברות כספים למוטבים מזדמנים. סמוך לאחר מכן, יצר אדם אחר, על דעתם ובידיעתם של הארבעה, קשר עם המוקד הטלפוני של בנק דיסקונט, כשהוא מתחזה לאיש העסקים. האדם הנוסף הנחה את פקידת הבנק לבצע המרה של המטבע הזר בחשבון הבנק של איש העסקים ולהעביר אותו לחשבון העובר ושב. בעקבות הנחיה זאת, סך 1,214,953 שקלים הועבר במרמה לחשבון העובר ושב שלו. עוד באותו היום, פעלו הנאשמים להעביר 300,000 שקלים במרמה מחשבון הבנק של איש העסקים בבנק זה לחשבון הבנק של פרץ. במועד מאוחר יותר, נשלח על ידי אחד מהארבעה לבנק מסמך מזויף ובו הנחיה שניתנה כביכול על ידי איש העסקים להמרת מטבע חוץ בסך 700,000 ש"ח לחשבון הבנק שלו, וכן העברת סך 1.6 מיליון ש"ח לחשבון הבנק של פרץ, וזאת לצורך קניית נכס. על בסיס המסמך המזויף, פעל הבנק לביצוע ההנחיות והעביר את הסכום. מספר ימים לאחר מכן, פעלו הנאשמים במרמה להעביר סכום נוסף של 150,000 שקלים מחשבון הבנק של איש העסקים לחשבון הבנק של פרץ.
מתוך סך הכספים שהועברו במרמה לחשבון הבנק של פרץ, קיבל מרציאנו כספים ביודעו כי מדובר בכספים שהתקבלו במרמה, בסך כולל של 1,470,000 שקלים, במספר מועדים. בהמשך יצר אדם נוסף קשר מטעמם של הארבעה עם המוקד הטלפוני של דיסקונט. במסגרת השיחה עם פקידת הבנק התחזה אותו אדם לאיש העסקים והורה לה כביכול בשמו להעביר 280,000 ש"ח נוספים לחשבון הבנק של פרץ. לצורך הנחת דעתה של הפקידה הוא ציין כי הסכום מיועד ל'השלמת' קניית נכס מפרץ, וכי קיים הסכם מכר בסניף הבנק.
מספר ימים לאחר מכן נקרא פרץ לסניף הבנק בו מתנהל חשבונו, לאחר שמנהלת הסניף ביקשה להבין מה טיבם של הכספים הרבים שהתקבלו בחשבונו. כדי להניח את דעת אנשי הבנק טען פרץ באופן שקרי כי הכיר את איש העסקים בתיווכו של מרציאנו לפני כחודש, וזה הסכים לתת לו הלוואה בסך 5 מיליון שקלים ללא ריבית למשך שנה. במסגרת הפגישה, ועל מנת לתמוך בטענה השקרית, הציג פרץ את תעודת הזהות המזויפת של איש העסקים, יחד עם תמונתו של דדיה. סך הכספים שהוצאו במרמה מחשבונות הבנק של איש העסקים עומד על פי כתב האישום על 4,130,000 ש"ח. כתוצאה מיכולת השליטה שהייתה לכהן על הטלפון הנייד של איש העסקים, הוא פתח במרמה ארנק דיגיטלי מסוג Apple pay תחת פרטיו של איש העסקים, באמצעות יישומון של חברת "ויזה כאל". באמצעות הארנק עשה כהן שימוש בפרטי האשראי של איש העסקים, בין היתר לצורך רכישת פריטים בחנויות מותגי יוקרה – "בלנסיאגה", "פנדי", "דולצ'ה וגאבנה" ו-"כריסטיאן לובוטין" בסך כולל של 177,218 שקלים, וזאת בזמן ששהה באמסטרדם.
הפרקליטות ביקשה כאמור להאריך את מעצרם של הארבעה עד לתום ההליכים, בבקשה ציינה עו"ד כץ כי "מסוכנות המשיבים נלמדת ראשית מהעובדה כי בתקופת זמן קצרה, תוך שימוש בטלפון נייד ומסמכים מזויפים, הצליחו להוציא במרמה סך 4.1 מיליון ש"ח מחשבונות הבנק של המתלונן, ולהעבירם לידיהם. מעשים אלו דורשים חיבור מרשתת זמין בלבד, ועלולים להתבצע בכל מקום, כפי שבפועל אירע בכתב האישום".
כתב האישום מייחס לכלל הנאשמים עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ואיסור עשיית פעולה ברכוש אסור), איסור עשיית פעולה ברכוש אסור, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ושימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות. בנוסף, לדדיה מיוחסת עבירה של התחזות כאדם אחר ולכהן מיוחסת בנוסף עבירה של שימוש ברכיב חיוני כאמצעי תשלום.
