על אף הסעיף החתום בהסכם הקואליציוני כי חוק הגיוס יעבור עד להעברת תקציב המדינה, בקואליציה צפויים לדחות את העברתו. זאת על אף שמועד פקיעת החוק שקבע בג"ץ הוא בחודש אוגוסט.
בהסכם הקואליציוני התקבל נוסח מורכב לפיו יעברו במקביל חוק יסוד לימוד התורה, חוק הגיוס וכן חוק התקציב. "לאור החשיבות שהעם היהודי העניק ומעניק ללימוד תורה לאורך הדורות, תושלם חקיקת חוק יסוד: לימוד תורה הקובעת שלימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי, וזאת עד להעברת תקציב לשנת 2023".
כמו כן נקבע בהסכם הקואליציוני כי עד העברת התקציב לשנת 2023, "יושלם תיקון לחוק שירות הביטחון להסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות בהסכמת כל סיעות הקואליציה. סיעת יהדות התורה מודיעה, שעניין זה הנוגע בנפשה אמור היה להיות מוסדר מבחינתה כתנאי עוד קודם הקמת הממשלה. אך מתוך מודעות להליכים המתבקשים, נקבע כי חקיקת חוק יסוד: לימוד תורה והתיקון לחוק שירות הביטחון תושלם עד להעברת התקציב לשנת 2023". ולגבי "השוואת תקצוב מוסדות החינוך" יצורף נספח הקובע כי ״החל משנת 2023 יושוו כל התקציבים למוסדות החינוך של המגזר החרדי".
המחשבה הראשונית הייתה לקשור בין העלאת משכורות חיילי הסדיר, הכרוכה בעלות גבוהה, לבין הורדת הפטור מגיל גיוס לחרדים. טיוטת ההצעה עוררה סערה ולאחר שתי פגישות בנושא עם ראש הממשלה, שר הביטחון גלנט, שר האוצר סמוטריץ' ושר המשפטים יריב לוין לא הצליחו להגיע להסכמות, והוחלט על דחייה. המשמעות היא בקשת דחייה נוספת מבג"ץ לקידום החקיקה. בג"ץ, מצידו, עלול לא לאשר את הדחייה בהיעדר סיבה מספקת, כמו בשל תקופת בחירות, התירוץ אותו ניתן בדחיות הקודמות.
בש"ס וביהדות התורה הסכימו לדחיית החקיקה של חוק הגיוס למושב הבא, ונראה כי גם אגודת ישראל בסופו של דבר תתיישר עם העברת חוק הגיוס אחרי התקציב, למרות שעוד לא קיבלו את ברכת הדרך מהאדמו"רים. מי שיכול להיות מוקש מרכזי הוא ח"כ יעקב טסלר, נציג חסידות ויזניץ' וכן חסידות סלונים.
הסיבות שונות, אך המרכזית שבהן היא שאין כמעט שום דרך להעביר זאת לפני העברת התקציב בחודש הבא. וגם אם תמצא הפשרה והדרך להעביר אותו, זה עלול להעניק סיבה לבג"ץ דווקא לפסול את החוק יחד עם חוק יסוד ערך לימוד תורה, בנימוק שהחוקים עברו בצורה מהירה יסוד בתוך חודש וחצי ובלי דיון מספק.
