שופטי בית המשפט העליון – הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן והשופט יצחק עמית – דחו את בקשת התנועה לאיכות השלטון להטיל סנקציות על ראש הממשלה בנימין נתניהו על פי פקודת בזיון בית המשפט.
הבקשה הוגשה לאחר שנתניהו נשא נאום בנוגע לרפורמה המשפטית בניגוד לתנאי הסדר ניגוד העניינים שקבעה לו היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה. בנאומו הבהיר נתניהו שבדעתו לעסוק ברפורמה, וציין כי בעקבות חקיקת חוק הנבצרות הוא מתכוון להיכנס לעובי הקורה בנושא. היועצת נזפה בנתניהו, אך בתגובה לבקשה טענה כי הנושא הזה איננו מתאים לטיפול במסגרת של בקשה על פי פקודת בזיון בית המשפט. זאת על אף ההתחייבות שנתן נתניהו בעבר לבג"ץ לכבד את הסדר העניינים שקבעה לו היועצת.
ההרכב, בראשות הנשיאה חיות, אימץ את עמדת היועצת, וקבע כי אין מקום לעשות שימוש בהקשר זה בפקודת ביזיון בית המשפט, עם זאת הבהירו השופטים כי על נתניהו חלה החובה לכבד את הנחיות היועצת בנוגע להסדר ניגוד העניינים.
"ראינו לציין כי גם במצבים שבהם פקודת בזיון בית המשפט אינה חלה 'הכל חייבים בכיבוד פסקי דין', ומקל וחומר ניתן לצפות לכך מהמדינה ומכל גורם שלטוני כבעל דין… עוד ראינו לשוב ולהדגיש כי בתחום זה של הסדרי ניגוד עניינים – כמו בתחומים אחרים – חוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה מחייבת, כל עוד לא קבע בית המשפט אחרת", נאמר בהחלטתה של חיות.
חיות אף הוסיפה וציטטה דברים ברוח זו מפסק הדין בעתירה המקורית בנוגע לניגוד העניינים של ראש הממשלה, "בתחום זה של הסדרי ניגוד העניינים קיימים טעמים המחזקים את המסקנה כי חוות דעת היועץ מחייבת את נושא ההסדר. זאת, משום שגיבוש הסדרים אלה נוגע בעיקרו להפעלת מבחנים משפטיים שנקבעו בפסיקה ביחס לכלל האוסר על הימצאות בניגוד עניינים ויישומם על נסיבות המקרה. לפיכך אך טבעי הוא שהגורם שלו תהא "המילה האחרונה" בעניינים אלה יהיה גורם משפטי. אכן, תחום ניגוד העניינים מצוי בליבת תפקידיו של היועץ המשפטי לממשלה כמי שפועל להגנה על שלטון החוק ולשמירה על סדרי השלטון, המינהל התקין וטוהר המידות. לפיכך, הותרת ההכרעה הסופית והמחייבת בתחום זה בידי היועץ – ולא בידי השר נושא ההסדר – יש לה חשיבות ברורה ומובהקת… המסקנה המתבקשת מן הקביעה שחוות הדעת שמגבש היועץ המשפטי לממשלה ביחס לניגודי עניינים של שרים מחייבת, היא שבתום תהליך ההידברות בין נציגי היועץ ובין השר, חוות דעת זו הינה המסמך הסופי אשר קובע את המגבלות שלהן כפוף השר ויש לראות בה הסדר ניגוד עניינים לכל דבר ועניין".
