מערכת הבחירות לכהונת הרבנים הראשיים לישראל נפתחה לאחרונה, עם קביעת התאריך לקיומן של הבחירות, י"ד באב ה'תשפ"ג, 1 באוגוסט 2023. לא מדובר עדיין בתאריך רשמי אלא בסיכום עקרוני בין ש"ס למפלגת "הציונות הדתית", אך ההערכה במערכת הפוליטית היא כי הבחירות אכן תיערכנה במועד זה. כזכור, הרבנים הראשיים לישראל, האשכנזי והספרדי, נבחרים לקדנציה אחת בת עשר שנים אשר איננה ניתנת להארכה. הרבנים הראשיים לישראל משמשים גם כחברי בית הדין הרבני הגדול, וחולקים ביניהם את נשיאות בית הדין הרבני הגדול ונשיאות מועצת הרבנות הראשית. במשך חמש שנים עומד אחד מהם בראש בית הדין הרבני הגדול והשני בראשה של הרבנות הראשית, ולאחר מחצית הקנדציה הם מתחלפים בתפקידיהם.
בעבר נעשו ניסיונות שונים להפריד את תפקיד נשיא בית הדין הרבני הגדול מהרבנות הראשית, ולהביא לבחירת רב ראשי אחד בלבד. זאת בין היתר על רקע העובדה שחלק ניכר מהרבנים הראשיים לישראל שנבחרו בשנים האחרונות כלל לא החזיקו בתעודת כושר לדיינות ובוודאי שלא היו בעלי ניסיון מעשי בשטח זה. אולם, כל הניסיונות הללו כשלו וגם במערכת הבחירות הקרובה צפויים להיבחר רבנים ראשיים שיכהנו הן ברבנות הראשית והן בנשיאות בית הדין הרבני הגדול.
עם הקמת הממשלה הנוכחית סוכם בהסכמים הקואליציוניים כי הקואליציה תפעל לבחירת רב ראשי ציוני דתי. על פי ההסכמות המסתמנות יהיה זה הרב הראשי האשכנזי, בעוד בחירת הרב הראשי הספרדי תובל בידי תנועת ש"ס. לתפקיד הרב הראשי הספרדי ישנם כיום שני מועמדים מובילים, אשר מי שיידרש להכריע ביניהם הוא יו"ר ש"ס אריה דרעי. המועמד הראשון הוא הרב דוד יוסף, בנו של מנהיגה הרוחני המיתולוגי של ש"ס הרב עובדיה יוסף זצ"ל ואחיו של הראשון לציון והרב הראשי הספרדי המכהן, הרב יצחק יוסף. הרב דוד יוסף עומד בראש כולל "יחווה דעת" אותו הקים אביו, ושימש בעבר כרבה של שכונת "הר נוף". בעצרת השבעה לפטירת אביו הוכרז על צירופו למועצת חכמי התורה של ש"ס, ומאז הוא נחשב לחבר בולט במועצה.
המועמד המוביל הנוסף לכהונה זו הוא הרב יהודה דרעי, רבה של העיר באר שבע בעשרים וחמש השנים האחרונות. הרב דרעי הוא אחיו של יו"ר ש"ס אריה דרעי ומקורבו, ומעוניין מאוד להתמנות לכהונת הרב הראשי הספרדי. העובדה שהוא איננו בן למשפחת יוסף פועלת גם לטובתו, משום שמינויו לראשון לציון איננו צפוי להאפיל על עמדתו התורנית של הראשון לציון המכהן הרב יצחק יוסף.
אולם, בעוד ההתמודדות על כהונת הרב הספרדי תוכרע על ידי יו"ר ש"ס, בכל הנוגע לכהונת הרב האשכנזי התמונה מעט סבוכה יותר. לכאורה ישנם כעת שני מועמדים מובילים לכהונה: הרב יעקב שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב ובנו של הרב הראשי לשעבר הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל, והרב מיכה הלוי, רב העיר פתח תקווה בעשור האחרון. אולם, מועמדותו של הרב שפירא מוטלת בספק משום שהוא חצה את גיל 70, וממילא במצב החוקי כיום כלל אינו יכול להתמודד על הכהונה. בשל כך מופעלים בשבועות האחרונים לחצים כבדים על יו"ר מפלגת הציונות הדתית, השר בצלאל סמוטריץ', לקדם חקיקה שתתקן או תבטל את מגבלת הגיל לבחירת הרב הראשי לישראל. בין היתר פורסמה בנושא עצומה עליה חתומים למעלה מ-150 רבנים הקוראים לתיקון החקיקה.
סמוטריץ' מצדו מעדיף שלא לשנות את החוק. הנימוק הרשמי להתנגדותו קשור בקושי לבצע מהלך כזה סמוך כל כך למועד הבחירות המיועדות, אך יש הטוענים כי סמוטריץ' מעוניין בבחירתו של הרב הלוי לכהונה וזה הרקע להתנגדותו לתיקון החקיקה.
לצד שני המועמדים הבולטים, ועל רקע ההערכה שהחרפת העימות תביא לחיפוש מועמד של פשרה, ישנם רבנים נוספים הבוחנים בימים אלו את האפשרות להתמודד על כהונת הרב הראשי האשכנזי. מועמד בולט ראשון הוא הרב אליעזר איגרא, מותיקי הדיינים הציוניים דתיים וחבר בית הדין הרבני הגדול בשש השנים האחרונות. הרב איגרא ניסה להתמודד לכהונה זו בבחירות הקודמות אך פרש יומיים לפני יום הבחירות לאחר שהבין כי על אף התמיכה הרבנית הרחבה שזכה לה, סיכוייו להיבחר נמוכים. כיום מוזכר שמו כמועמד פשרה אפשרי, במידה שהחוק לא יתוקן ומגבלת הגיל לא תוחסר. שם נוסף המוזכר כמועמד אפשרי הוא הרב מאיר כהנא, אב בית הדין הרבני באשקלון, הנחשב לאחד הדיינים הבולטים בקרב השכבה הצעירה יחסית של דייני הציונות הדתית. הרב כהנא, בוגר ישיבת ההסדר בקרית שמונה, שירת כקצין קרבי בסדיר ובמילואים וכיום הוא סא"ל במילואים. לאחר סיום לימודי הרבנות ועד למינויו לדיין שימש כר"מ בישיבת ההסדר בירוחם. קורות חייו עשויים לסייע לו בהתמודדות, אולם גילו הצעיר יחסית, 54, עשוי להיות לו לרועץ.
נציין כי במקביל למועמדים הבולטים לכהונת הרב הראשי האשכנזי והספרדי ישנם רבנים נוספים המבקשים להתמודד לכהונה זו, אולם איש מהם איננו נחשב לבעל סיכוי של ממש.
