ברשות המים ציירו היום (יום א') תמונת מצב עגומה למדיי על אגם הכנרת, שהופך למקור מים מלוחים וזקוק לנס כדי לשוב לאיתנו. המחסור המצטבר בנפחי מים בכנרת העלה את מליחות האגם לרמה הגבוהה ביותר מזה 50 שנה, נאמר בהודעת הרשות. מדי יום מתאדים מהכנרת בין 800,000 קוב ל-1,670,000 קוב, שהם אולי כמות סבירה ושכיחה לעונת הקיץ המהבילה, אך בשל כמות כניסת המים המועטת, רמת המליחות שבאגם עולה. כיום, חסרים לכנרת מלאה 4.915 מטר של מים מתוקים. הימצאות מפלס הכנרת מתחת לקו האדום לקראת סיומה של עונת הגשמים, הינו מצב חריג ומאוד לא טוב. לפי הנתונים, בכל 100 השנים האחרונות לא מוכר מחסור מצטבר בנפחי מים נכנסים לכנרת בתקופה של חמש שנות בצורת.
האחראי על תחום הכנרת מטעם רשות המים, ד"ר דורון מרקל הסביר למקור ראשון כי קצב כניסות המים לכנרת, לצד התחלופה שלהם, בשל הירידה בשאיבה, מביאה לעליית המליחות. "הבעיה שאין מספיק מים מתוקים שנמהלים עם המים המלוחים שנכנסים לאגם, וזאת למרות כל הפעולות שאנחנו עושים כמו המוביל המלוח שבעשור האחרון שודרג, המעיין התת-ימי שמוטה למוביל המלוח ועוד. ללא הפעולות האלה, שמסלקות כל שנה כ-65 אלף טון כלוריד, המליחות היום הייתה מעל 400 וזו רמה של מים שלא ראויים מספיק לשתייה ובוודאי שלא מתאימים להשקיה חקלאית".
מרקל ציין כי מי שמקבלים כיום מים מהכנרת אלו חקלאי ותושבי היישובים טבריה, עמק הירדן, הגולן, וממלכת ירדן, על פי הסכם השלום. "אלו כמויות לא משמעותיות. אם בעבר שאבנו מהכנרת 400 מיליון קוב מים בכל שנה, בשנים האחרונות אנחנו שואבים 120-130 מיליון קוב מים. הבעיה העיקרית היא ההשפעות על איכות המים והעובדה שמעט מים נכנסים ותחלופת המים נמוכה כי אנחנו לא מוציאים הרבה מים".
ברשות המים מציינים עוד כי ירידת המפלס מרחיקה את קו המים ממקומות המסתור וההטלה של דגי הכנרת, וכפועל יוצא מותירה פחות אזורים המתאימים להטלה, ואף גורמת לבעיה אקולוגית ההולכת וגדלה. אמנון הגליל לדוגמא, שהוא הדג הטבעי והחשוב ביותר במערכת האקולוגית של הכנרת, הראה התאוששות ועלייה הדרגתית במספרם מאז המשבר הגדול של 2008, שבה היה מפלס נמוך מאוד (ושלל הדייג של האמנון היה בשיא שלילי) ועד לשנת 2015. על פי נתוני רשות הכנרת, משנת 2016 מתחילים לראות שוב ירידה בכמויות האמנונים. רשות המים מממנת אכלוס של כמיליון דגיגי אמנון הגליל בכל שנה לכנרת בניסיון להתגבר על הפער.
ומה באשר לפתרון החייאת הכנרת באמצעות הזרמה של מים ממפעלי ההתפלה? ברשות המים ובמקורות פועלים להבאת מים מותפלים לכנרת אך מדובר בתהליך ארוך ובתוואי שעוד לא נקבע. "הצינור להובלת המים לאורך המוביל הארצי נמצא כבר בעבודות להנחה", עדכן מרקל. לדבריו, המתקן היחיד שיודע להוציא מים צפונה הוא המתקן בחדרה והוא מביא מים עד לאתר אשכול משם מניחים צינור מים מזרחה עד לכביש 65. ברשות המים מתלבטים האם להזרים את המים לכנרת דרך נחל ארבל או נחל צלמון או באמצעות צינור ישיר עד הכנרת. הצרה היא שלא ברור האם המערכת הארצית של מפעלי ההתפלה תדע לייצר מספיק מים עודפים, כדי להעבירם לשימוש הכנרת.
בעוד תושבי מרכז הארץ, יכולים להמשיך ולהרשות לעצמם לשתות ולהתקלח כאוות נפשם, הודות למפעלי ההתפלה, הרי שבצפון המציאות שונה למדיי ואף מדאיגה. מפעל התפלה גדול אמור להיבנות באזור הגליל המערבי אך טרם הוחלט על מיקומו והחלו בכל ההליכים הבירוקרטיים הנדרשים להקמתו. "משבר המים בצפון מאוד משמעותי ושנה שישית נוספת ללא מתקני התפלה עלולה להביא למשבר במים ולמחסור בברזים", הזהיר מרקל.
