בדו"ח חמור שמפרסם אחר הצהריים (ג') מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, הוא מתריע על תופעה מדאיגה של שיעור המובטלים וחסרי המעש בקרב צעירים ערביים, המוביל לעלייה ברמת הפשיעה. על פי הדו"ח, רמת "חסרי המעש" המוגדרים ככאלו שאינם עובדים, לומדים או נמצאים במסגרת הכשרה, עמד בשנת 2021 על 29 אחוזים שזה כ-57 אלף צעירים במגזר הערבי. הנתון עומד על פי שניים מהשיעור הממוצע במדינות ה-OECD.
בדו"ח השנתי מציין המבקר כי 30 אחוזים מהצעירים בישראל הם ערבים, ובנובמבר 2021 היה מספר חסרי המעש בקרבם כ-22,000 גברים וכ-35,000 נשים. המבקר קושר קשר ישיר בין חוסר מעש לעלייה ברמת הפשיעה, וכותב כי רמת הפשיעה בקרב אוכלוסיית הצעירים הערבים עלתה בכ-50 אחוזים במשך תקופה של שש שנים. המשמעות היא גידול של כ-6,000 תיקים פליליים בתקופה שבין 2015 ל-2021
אומדן הנזק הפוטנציאלי מתופעת הצעירים הערבים חסרי המעש, על פי חישוב משרד מבקר המדינה, הוא כמיליארד ש"ח בשנה וכ-5 מיליארד ש"ח בחמש שנים. המבקר מציין כי אל מול העלויות הכבדות למשק הישראלי, הממשלה משקיעה רק אחוז בודד, שהם 436.5 מיליון שקלים בטיפול בתופעה מתוך תקציב של 34.2 מליארד שקלים שמוקצים לתוכנית החומש לטיפול בפשיעה והאלימות בחברה הערבית.
המבקר מציין כי החלטות הממשלה מהשנים האחרונות הפנו משאבים כספיים רבים לקידום החברה הערבית ולצמצום הפערים החברתיים בינה ובין החברה היהודית. עם זאת, מניתוח נתונים שביצע משרד מבקר המדינה בשיטות ובכלים סטטיסטיים מתקדמים עולה כי מערכת החינוך, שאמורה לצייד את הצעירים בכלים שיסייעו להם להשתלב בשוק התעסוקה בבגרותם ולאפשר שוויון הזדמנויות לילדים, שרובם מרקע חברתי-כלכלי נמוך, אינה מקנה להם כלים ומיומנויות הנחוצים בשוק התעסוקה ובאקדמיה. הישגי התלמידים בחינוך הערבי נמוכים ביחס לחינוך היהודי. בהיעדר טיפול מיטבי בשלב מוקדם, מתמודדים צעירים ערבים עם פערים לימודיים וכישורים נמוכים המקשים עליהם להשתלב בהשכלה הגבוהה ובשוק העבודה.
המבקר מציין בדו"ח כי בחינוך הבדואי ההישגים נמוכים אף יותר, שיעורי הנשירה גבוהים יותר, ובהתאם בעיית חוסר המעש חמורה יותר במגזר זה. בתחילת שנת 2020 שיעור חוסר המעש בקרב צעירים בדואים היה כ-33 אחוזים לעומת כ-20 אחוזים בקרב צעירים ערבים, ובקרב צעירות בדואיות הוא עמד על כ-55 אחוזים לעומת כ-27 אחוזים בקרב צעירות ערביות. נמצא גם כי המענה הממשלתי הניתן לצעירים במגזר הבדואי אינו מותאם למאפייניו הייחודיים של המגזר.
הוא מטיח ביקורת בגופים הממשלתיים הרלוונטיים – משרד החינוך, זרוע העבודה, המשרד לשוויון חברתי, המל"ג, משרד הרווחה, משרד האוצר, שירות התעסוקה ומשרד ראש הממשלה האמונים על צמצום הפערים בקרב צעירים ערבים בני יותר מ-18 אינם פועלים בצורה מיטבית.
מרכזי ריאן, שפעילים כזרוע העבודה המרכזי בעבור צעירים ערבים, אינה פועלים בצורה טובה ולא מובילים לתוצאות חיוביות. בנוסף תוכנית 'שנת מעבר', שפותחה כתוכנית דגל של המשרד לשוויון חברתי ושל זרוע העבודה, פונה לפלח אוכלוסייה מצומצם מאוד וכרוכה בעלויות גבוהות לכל משתתף, ולפיכך נמנעת האפשרות להרחיבה.
סף השליטה בשפה העברית, שקבעו האוניברסיטאות וחלק מהמכללות לשם קבלה ללימודים, מונע מצעירים ערבים רבים להשתלב באקדמיה בישראל, בשל רמת העברית הירודה של הצעירים והצעירות הערבים המסיימים את הלימודים במערכת החינוך הערבית. רבים מצעירים אלו הופכים בעל כורחם לחסרי מעש, ואחרים מוצאים פתרונות באוניברסיטאות ברשות הפלסטינית או טסים ללמוד מעבר לים. 15,000 סטודנטים ערבים-ישראלים למדו בחו"ל ב-2018, כ-8,000 מהם ברשות הפלסטינית.
בביקורת נמצא כי אין השפעה חיובית מובהקת של השתתפות של צעירים ערבים במרכזי ריאן, שמפעילה זרוע העבודה. תוכנית שנת מעבר שפותחה כתוכנית דגל של המשרד לשוויון חברתי ושל זרוע העבודה, פונה לפלח אוכלוסייה מצומצם מאוד וכרוכה בעלויות גבוהות לכל משתתף, ולפיכך נמנעת מהם האפשרות להרחיבה.
המבקר אנגלמן ציין כי שילוב הצעירים הערבים חסרי המעש בחברה הישראלית ובשוק התעסוקה הוא אתגר מרכזי ומורכב העומד לפני ממשלת ישראל, ובפרט לגבי הצעירים הבדואים. עמידה באתגר זה בכוחה לצמצם פערים חברתיים-כלכליים, לשפר את הדימוי העצמי של הצעירים, לצמצם את היקפי הפשיעה בקרבם ולהביא לשיפור ברמת החיים ובפריון העבודה שלהם, ובכך לשפר את הפריון של המשק הישראלי בכללותו. מומלץ כי הממשלה תפעל לשלב צעירים אלה בין השאר בהתאם להמלצות משרד מבקר המדינה.
