20 שנה אחרי שפרש ממשחק שחמט מקצועי, פגש נעם מנלה בתוכנות מחשב לשחמט, והבין שהעולם השתנה. הדהים אותו עד כמה החשיבה השחמטאית, במשחק בן מאות השנים, השתנתה בין הדור הישן לדור החדש של השחקנים. בדיוק כמו שעשה בעקבות עבודתו בעולם הפרסום והתעניינותו ביצירתיות – בפרסום הספר "הקוד היצירתי" – חקר את הנושא וכתב ספר, שזכה לפרסום ולפרסים עולמיים. היום הוא חוקר תודעה דיגיטלית, מנתח את ההשפעה של הטכנולוגיה והרשתות השיתופיות על בני אדם, וכיצד אלה מעצבים את התודעה מחדש.
בהקשר זה, מנלה הוא גם חוקר מחאות. עוד משנת 2010. וגם המחאה הנוכחית, נגד הרפורמה המשפטית והממשלה, היא מושא למחקר על עיצוב תודעה בעבורו. כי הדיגיטל והרשתות משפיעות לדעתו על אמון, על תפיסה היררכית ועל תפיסת הדמוקרטיה בכל תחום. אלה תופעות עולמיות, ואין פלא שכל זה מתנקז לפתחנו בנקודת הזמן הזאת.
"הרשת", הוא אומר, "ביטלה את האמצע בעולם, האמצע התפורר. כולנו עברנו הקצנה וקיטוב". העידן הדיגיטלי הוא עידן קץ הוודאות. אין יותר אמת אחת, מוסכמת, שרוב האנשים מחזיקים בה. הרשתות הכניסו למשחק מיליארדי שחקנים, מיליוני נרטיבים, ועימם כוחות מוכחשים ומושתקים שכעת ניתנת הבמה גם להם. מבחינה תודעתית, לעובדות אין כמעט משמעות. רובן נתונות לפרשנות, לשיפוט ולתגובה רגשית. עולם כזה, המשתנה במהירות לעינינו, דורש גמישות מחשבתית ורגשית.
התופעה הטכנולוגית המסעירה ביותר היא כמובן הישגי הבינה המלאכותית ואנחנו מרחיבים עליה את הדיבור. היא רק ממחישה בעיני מנלה את החובה של כל אחד, בכל תחום – חינוך, אקדמיה, ישיבה, צבא, שחמט או מנהיגות פוליטית – להיפרד ממוסכמות ומסכמות קודמות, להתעדכן ולהתחדש, וללמוד כיצד להצליח בעולם החדש. ולא פחות מזה – כיצד לפתח הבנה רגשית חדשה: להבין בני אדם מחדש. "מה מותר האדם מהבינה המלאכותית?", הוא שואל ועונה: היצירתיות, החותם האישי, שהוא רק שלנו. של כל אחד מאתנו. וגם החוכמה להוליך נכון את הבינה המלאכותית כדי לקבל ממנה את המבוקש.

מנלה לא נבהל מהבינה המלאכותית. היא מרגשת אותו. היא מייצרת בעיניו עוד ועוד הזדמנויות. אם רק אנשים ישכילו לראות הזדמנויות תחילה ולא להתגונן תחילה. הוא גם לא חושש ממה שהיא תעשה לעולם החינוך או התעסוקה. ה-AI מחליף לדעתו רק טכנוקרטים. "נקודת הסיום של הטכנוקרט היא נקודת ההתחלה של הבינה המלאכותית", שמסוגלת לעשות את עבודתו הרבה יותר טוב, "ונקודת הסיום של ה-AI היא האדם היצירתי, זה שמסוגל להביא את עצמו ולהטביע את חותמו. וכאן השמים הם הגבול". מקצועות ישנים נמחקים ומקצועות חדשים נולדים. ממש בימים אלה, הוא מספר, נולד מקצוע חדש, "אני מתכוון להכניס אותו לצבא וכל אקדמיה צריכה לפתוח מסלול כזה".
מבינה מלאכותית שמשחקת שחמט, מתרגמת או מעצבת גרפית לשאלות על פייק-ניוז ופוסט-אמת, ולעובדה שחגים לאומיים נולדים ומתים באמריקה – אנחנו נעים בשיחתנו בין סיפורים תלמודיים לפילוסופיה סינית, בין אמן הלחימה האגדי ברוס לי לאמן השחמט גארי קספרוב, בין רבן יוחנן בן זכאי לווינסטון צ'רצ'יל ובין פורום מטכ"ל לשבוע האופנה הבינלאומי. ועדיין לא הסברנו איך להיות מים – תצטרכו להאזין.
להאזנה להסכתים נוספים מבית מקור ראשון – לחץ כאן:
- פרק 13 – סטראט-עם | מאחורי המסורת הטלוויזיונית של יום הזיכרון עומדת שיחה בלתי אפשרית עם אם שכולה
- פרק 12 – סטראט-עם | חברת מיקרוסופט הציעה לו מיליוני דולרים, אבל הוא החליט לסרב
- פרק 11 – סטארט-עם | הרעיון שהטכנולוגיה תפתור בעיות חברתיות הוא אשליה מסוכנת
- פרק 10 – סטארט-עם | מאחורי החדשנות הבלתי פוסקת של איתי הרמן מסתתרת סקרנות גדולה