וולודימיר זלנסקי לא שוחח עם הבית הלבן כלל על הדלפת הענק של מסמכי מודיעין אמריקניים סודיים ביותר, כך אמר נשיא אוקראינה בראיון נרחב ובלעדי לוושינגטון פוסט שלשום (ב'), וטען כי ההדלפה מזיקה הן לוושינגטון והן לקייב. לדבריו, שמע זלנסקי על הגילויים כמו כל אחד אחר – בחדשות.
"לא שמעתי שום דבר מראש מהבית הלבן או מהפנטגון", הוא אומר. "לא היה לנו את המידע הזה. לי אישית לא היה. זה בהחלט נראה רע. זה לא מועיל לנו", הוסיף הנשיא האוקראיני. "זה לא מועיל למוניטין של הבית הלבן, ואני מאמין שזה לא מועיל למוניטין של ארצות הברית".
המטמון של מאות מסמכי מודיעין אמריקנים, שהודלפו ברשת "דיסקורד", חשף הערכות עגומות של המודיעין האמריקני באשר למצב המוכנות המלחמתית של אוקראינה במאבק נגד רוסיה, לרבות מחסור חמור בנשק לקראת מתקפת נגד שרבים במערב ציפו להצלחתה. על פי המסמכים, וושינגטון ביקשה מקייב לדחות את המתקפה, שתוכננה לסוף פברואר, ביום השנה לתחילת המלחמה.
על פי בכיר אמריקני שמכיר את הנושא, מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן שוחח על הדלפות המסמכים עם מקבילו האוקראיני, דמיטרו קולבה, במהלך שיחה באפריל. השיחה, שהתקיימה רק לאחר שההדלפה פורסמה בתקשורת, תוכננה מראש והייתה אמורה לעסוק בפסגה של שרי החוץ של נאט"ו בבריסל. במקביל, המשנה למזכיר המדינה ונדי שרמן קיימה גם היא קומץ שיחות בנושא עם עמיתיה בקייב, אם כי לא ברור מה בדיוק עלה בשיחות הללו.

הדליפה יצרה חיכוך בין אוקראינה לארה"ב, התומכת הגדולה ביותר שלה. בכירים באוקראינה איימו כי חוסר היכולת של וושינגטון להגן על מידע רגיש עלול להוביל לכך שקייב תשתף פחות מידע מודיעיני. אולם חלק מהגילויים בהדלפה מקורם במודיעין אותות, עובדה שמצביעה על כך שהאמריקנים מרגלים אחר בכירים אוקראינים, כולל זלנסקי בעצמו.
בתשובה לשאלה אם התגלית פגעה באמון בין המדינות, אמר זלנסקי: "אני לא יכול לסכן את המדינה שלנו", רמז לכך שחשיפת דעתו האישית בעניין לא תהיה שווה את הפגיעה בתמיכה האמריקנית באוקראינה. "כאשר אני יכול לדבר בכנות, זה מה שאני עושה. אבל יש כאן סיכונים גדולים", הוסיף. "אם זו הייתה מלחמה פרטית שלי נגד פוטין, ושנינו היינו ניצבים בשדה הקרב, הייתי אומר לכולם מה אני חושב עליהם. אבל כאן הסיפור קצת שונה. כולנו אחראים".
גורם רשמי בבית הלבן אמר כי הממשל "נמצא בתקשורת מתמדת עם עמיתינו האוקראינים במגוון נושאים, כולל ההדלפה". אך הוסיף שהבית הלבן לא ימסור פרטים בנושא.

זלנסקי, שהסתבך בשערוריית ההדחה הראשונה של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, ציין שזו לא הפעם הראשונה שחייו הסתבכו בעקבות חשיפה בתקשורת האמריקנית, וכי כעת הוא מתמקד בהכנות האוקראיניות לכבוש מחדש את השטח שנכבש על ידי הכוחות הרוסיים. "אני לא יודע אם מדובר כאן במניפולציה או במקרה, ולמה שאני אדע? חרף דליפות מידע כאלה, אני צריך להכין את המדינה שלי לכיבוש מחדש ולא לשום דבר אחר. זו המשימה שלי. אתם זוכרים איך פורסמה השיחה שלנו עם טראמפ? הבית הלבן הדפיס אותה. ובכן, למען האמת, גם אז לא נתתי לכך אישור".
לבוש סווטשירט שחור הנושא את הסמל האוקראיני הצהוב, נפגש זלנסקי עם קבוצת עיתונאים ועורכים של הוושינגטון פוסט במשך שעה בחדר ישיבות שקירותיו משובצים במסכי טלוויזיה – החדר שהוא בדרך כלל משתמש בו כדי להיפגש באופן מקוון עם מנהיגים זרים.
הוא נראה מיואש לעיתים כשהוא התייחס להדלפות, ואמר שהוא רואה אותן כ"תוכנית טלוויזיה" שאולי מעניינת אנשים, אך בסופו של דבר מסייעת לרוסיה ברגע חיוני במלחמה. בכירים אוקראינים ובעלות ברית מערביות מכינים את הקרקע מזה זמן רב למתקפת נגד מתוכננת, הצפויה להיפתח בחודש הקרוב, בטענה שזו ההזדמנות של קייב לשנות את המאזן בשדה הקרב בעזרת אמל"ח מערבי חדש, כולל טנקים. בין המסמכים בהדלפות המודיעין היה גם מידע על ליקויים בהגנה האווירית של קייב ופרטים לגבי החטיבות שמתכוננות למתקפת הנגד.

וולודימיר זלנסקי באיזיום המשוחררת. צילום: AFP
"יש מי שקוראים את המסמכים בהתלהבות, יש מי שרואים בהם שערורייה", אמר זלנסקי. "מבחינתנו, כל דבר שמיידע את האויב מראש בצורה כזו או אחרת הוא בהחלט שלילי. אני לא רואה יתרונות".
אחד המסמכים עסק בהערכת נפגעים. הוא מתוארך ל-21 בפברואר וסווג סודי ביותר. במסמך ישנה הערכה כי בין 15,500 ל-17 אלף חיילים אוקראינים נהרגו עד אז, בנוסף ל-106,500 עד 110,500 פצועים. באותה הערכה נאמר כי בין 35 אלף ל-42,500 חיילים רוסים נהרגו ו-150,500 עד 177 אלף נפצעו. נתונים אלה עולים בקנה אחד עם הערכות פומביות של גורמים במערב, שאמרו כי יותר מ-200 אלף חיילים רוסים נהרגו או נפצעו.
המסמך מזהיר כי לפנטגון אין אמון רב במספרים שהוא אוסף בגלל פערי מידע, ניסיונות של מפקדים רוסים ואוקראינים כאחד לשמור על סיווג ביטחוני, "הטיה אפשרית" במידע שמשתפים האוקראיני ופעולות נגד מודיעיניות. קייב אינה מפרסמת מספרי נפגעים מתוך חשש לפגיעה במורל הציבורי.
"אנשים שואלים אותי, מי מרוויח מההדלפה? התשובה שלי מאוד פשוטה: אין לי זמן להבין מי מרוויח ממנה. אני יודע מי לא מרוויח ממנה", אמר זלנסקי. הנשיא האוקראיני סירב לאשר או להכחיש את המידע שפורסם בהדלפות – או אפילו לתאר את הגילויים כ"רגישים" – כיוון שכל התייחסות תהווה הכרה בכך שהמסמכים אמיתיים. בכירים אוקראינים וסוכנות הביון הצבאית של המדינה ביטלו את המסמכים כ"מזויפים" או כחלק ממסע דיסאינפורמציה רוסי.
"המסמכים אינם רגישים", טען זלנסקי. "אם אענה לכם, זה אומר שהמידע רגיש וזה אומר שהמסמכים אמיתיים. אז אנא, תפסיקו לשחק איתי משחקים. אני נשיא של מדינה במלחמה".