רוסיה האשימה אתמול (רביעי) את אוקראינה בהתקפת מל"ט שנועדה להרוג את הנשיא ולדימיר פוטין בקרמלין, הטענה הוכחשה בתוקף על ידי פקידים אוקראינים, שחלקם הזהירו כי זו עלולה להיות אמתלה לרוסיה להסלים את מלחמתה. רוסיה מסרה כי היא סיכלה את המתקפה וכי פוטין לא היה בבניין באותה עת.
בין התעלומות סביב המתקפה, לכאורה, לא ברור כיצד שני מל"טים יכלו להגיע בהצלחה לאחד הבניינים המוגנים והמבוצרים ביותר במרכז מוסקבה. בעוד שחלק מהאנליסטים אמרו כי ייתכן שהתקרית הייתה מתקפה מזויפת שרוסיה ביימה, אחרים הציעו שזו יכולה להיות הדגמת יכולות של אוקראינה, שגם פוגעת בסמל הבולט של המדינה הרוסית.
הטענה על ניסיון ההתנקשות – שלא ניתן היה לאשר באופן עצמאי ונדחתה על ידי מומחים צבאיים – נמסרה בהצהרה שמסר שירות העיתונות של הקרמלין לסוכנויות הידיעות הרוסיות ביום רביעי אחר הצהריים. "משטר קייב ניסה לתקוף במתקפת מל"טים את מעון נשיא הפדרציה הרוסית שבקרמלין", נכתב בהודעה. "שני מל"טים כוונו לעבר הקרמלין".

"אנו רואים בפעולות אלו פעולת טרור מתוכננת וניסיון להתנקש בחייו של נשיא הפדרציה הרוסית, שבוצעו בערב יום הניצחון, מצעד ה-9 במאי", אמרו בקרמלין, בהתייחסם להנצחה השנתית של פועלה של ברית המועצות בהבסת גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. "רוסיה שומרת לעצמה את הזכות להגיב לניסיון תקיפה בקרמלין היכן ומתי שהיא תמצא לנכון", נכתב בהודעה.
סרטונים שמסתובבים ברשתות החברתיות ומאומתים על ידי הוושינגטון פוסט מציגים שני מל"טים טסים לעבר הקרמלין בערך בשעה 2:30 לפנות בוקר שעון מקומי. נראה כי המל"ט הראשון פגע בכיפת הסנאט של הקרמלין, בניין בתוך המבצר המאכלס את משרדו של פוטין, וגרם להתפרצות של להבות; בסרטון נראה גם המל"ט השני כשהוא מתפוצץ מעל כיפת הסנאט. שני אנשים נראים על הגג במהלך הפיצוץ השני.
אוקראינה הכחישה במהירות ובאופן חד כל מעורבות בתקיפה לכאורה. "אנחנו לא תוקפים לא את פוטין ולא את מוסקבה, אנחנו נלחמים בשטח שלנו, אנחנו מגנים על הכפרים והערים שלנו. אין לנו מספיק נשק אפילו בשביל זה", אמר נשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי ביום רביעי בפסגת מדינות צפון אירופה בפינלנד.

שר החוץ האמריקני, אנטוני בלינקן, אמר במהלך אירוע של הוושינגטון פוסט בשידור חי כי ארה"ב אינה יכולה לאשר את הדיווחים על מתקפה, והוסיף כי דיווחים מסוג זה שמגיעים מרוסיה "יש לקחת בערבון מוגבל". מוקדם יותר ביום רביעי, שירות הביטחון הפדרלי של רוסיה, ה-FSB, אמר כי הוא חשף רשת מודיעין צבאית אוקראינית שהכינה "ניסיונות התנקשות במנהיגים בקרים", חצי האי שרוסיה פלשה וסיפחה באופן בלתי חוקי מאוקראינה ב-2014.
מיכאיל פודוליאק, יועצו של זלנסקי, אמר שההאשמות של רוסיה "צפויות" וכנראה מסמנות שמוסקבה "מכינה מתקפת טרור בקנה מידה גדול. זו הסיבה שהוא עוצר תחילה קבוצה חתרנית גדולה לכאורה בקרים. ואז הוא מציג 'מתקפת מל"טים מעל הקרמלין'", צייץ פודוליאק. "… בשביל מה? זה לא פותר שום בעיה צבאית. אבל זה נותן [לרוסיה] סיבות להצדיק את התקפותיה על אזרחים". הוא הוסיף כי "הופעת כלי טיס בלתי מזוהים במתקני אנרגיה או בשטח הקרמלין יכולה רק להעיד על פעילות גרילה של כוחות ההתנגדות המקומיים. במילה אחת, משהו קורה… אבל בהחלט זה לא המל"טים של אוקראינה מעל הקרמלין".
ג'יימס ניקסי, מנהל תוכנית רוסיה ואירו-אסיה ב-Chatham House, לא שלל מעורבות אוקראינית אך דחה את הטענה הנפיצה ביותר של הקרמלין: "זה ברור מה זה לא. זה לא ניסיון התנקשות בוולדימיר פוטין", אמר, והוסיף כי "שתי האפשרויות הסבירות ביותר הן 'יריית אזהרה' של קייב או מבצע מבוים של מוסקבה שנועד להצדיק התקפות אינטנסיביות יותר באוקראינה או גיוס נוסף של אזרחים לצבא".

וולודימיר זלנסקי באיזיום המשוחררת. צילום: AFP
רוסיה האשימה שוב ושוב את אוקראינה בבימוי התקפות על אתרים מרכזיים בשטח רוסיה. קייב הגיבה לא פעם בהצהרות פומביות מעורפלות – לא לוקחת אחריות ישירה להתקפות אלא אומרת שהיא צופה בהן "בהנאה".
באופן פרטי, גורמים רשמיים הכירו בתפקיד האוקראיני בכמה מהתקיפות הדרמטיות ביותר, כמו מתקפת המל"טים בשנה שעברה על בסיס המפציצים האסטרטגי אנגלס-2 בסראטוב, מאות קילומטרים מהגבול האוקראיני. אוקראינה גם אמרה בפומבי שהיא מפתחת מל"טים לטווח ארוך יותר.
"אוקראינה הוכיחה פעם אחר פעם כי יש לה את היכולת לפגוע בשטח הרוסי, והעלות שאלות לא נוחות לגבי מצב ההגנה האווירית הרוסית", אמר סמואל בנדט, אנליסט צבאי בקבוצת המחקר CNA שבסיסה בווירג'יניה. התקפות המל"טים מתקרבות בהתמדה לבירת רוסיה. בפברואר נפל מל"ט ליד העיירה קולומנה, כ-60 קילומטרים דרומית-מזרחית לעיר; באפריל, אחד נפל במרחק של 18 מייל בלבד ממזרח למוסקבה.

בחודשים האחרונים, מערכות נ"מ Pantsir-S1 ו-S-400 נפרסו ברחבי הבירה, לכאורה כדי לחזק את ההגנות העצומות ממילא של מוסקבה. שלוש מערכות שהותקנו לאחרונה במרכז מוסקבה – על גגות משרד ההגנה, משרד הפנים ומרכז עסקים – יוצרות למעשה כיפת מגן מעל הקרמלין.
"מערכות כמו Pantsir-S1 מתאימות להדוף התקפות מל"טים על הנייר, אבל בפועל זה לא תמיד המצב", אמר האנליסט הצבאי הרוסי איאן מטבייב. "הגנה אווירית זה דבר מאוד מורכב, וגם עם מנגנון שעובד אפשר לפספס מטרות. ורמת המקצועיות של הצבא הרוסי לאחרונה יורדת ולא עולה".
גורם בכיר בנאט"ו תהה האם תקיפות המל"טים הן פעולה פסיכולוגית אוקראינית שנועדה להרגיז את פוטין, אך הזהיר כי אין עדיין ראיות המצביעות על כך. "קשה מאוד לומר אם זו הייתה אוקראינה", אמר הפקיד ל"פוסט", ודיבר, כמו אחרים, בתנאי שיישאר אנונימי כדי לדון במצב שעדיין לא ברור. "זה חלק מהמשחק".
למל"טים המסחריים הקלים והניתנים להשגה, שככל הנראה נעשה בהם שימוש בתקיפה, יש בדרך כלל טווחי טיסה מוגבלים, מה שמצביע על כך שמישהו במוסקבה או קרוב אליה שיגר את כלי הטיס. לפי גורם הגנה אירופאי בכיר אחר. מטען הנפץ על המל"ט נראה קטן, וכנראה לא יכול היה לגרום להרס רב.