על רקע נוף ירוק ופסטורלי של בקעת הירדן, מתכנסת חבורת הגברים בשעת צהריים מוקדמת לשיחת הפתיחה של שבוע "ריטריט ויפאסנה" בדרך היהדות. 25 גברים דתיים וחרדים בגילאים שונים שמו הכול בצד, והגיעו כדי לחוות – רבים מהם בפעם הראשונה בחייהם – שבוע של שתיקה, תרגול אינטנסיבי של מדיטציה, ומפגש מעמיק עם תחושות הגוף והנפש. בשיחת השיתוף הקצרה עולה כי אחדים מהם ביקשו להתנקות מרגשות שליליים, חלקם כמהים לפגוש את עצמם ואת הניצוץ האלוהי שבתוכם ולחוות מעט שקט פנימי בדור הסמארטפון והרשתות החברתיות, ויש גם מי שהגיעו עם מטרה מעשית ממוקדת, כמו גמילה מעישון.
דוד וייס (50), תושב חשמונאים ואב לארבעה, מוביל זה 11 שנים ריטריטים של ויפאסנה בדרך היהדות, תחת השם "מדיטציית מקור חכמה". בעקבות סיפור חיים יוצא דופן הוא יצא בגיל צעיר למסע שהוביל אותו להיכרות מעמיקה עם מדיטציית הויפאסנה, ובהמשך אף לתהליך גיור ולקיום אורח חיים יהודי־דתי. "אם לא הוויפאסנה, אני לא יודע אם הייתי פה כדי לקיים איתך את השיחה הזאת", הוא אומר.
אל הריטריטים של וייס מגיעה אוכלוסייה מגוונת: מחילונים, דרך דתיים־לאומיים ועד חרדים, ליטאים וחסידים. לשאלתי על החשש בציבור הדתי משילוב טכניקות מדיטטיביות מהמזרח עם עבודת ה', משיב וייס: "פעמים רבות אנשים דתיים באמת מזהים בין מדיטציה לעבודה זרה. אבל ברגע שאני מבהיר למשתתפים, כמו גם לרבנים שמתעניינים, שמדיטציה היא פשוט טכניקה של התבוננות פנימית, אנשים נרגעים ומגיעים לחוות בעצמם. עם השנים קיבלנו הסכמות מרבנים שהבינו שאנחנו לא משתמשים במנטרות מהמזרח או בפילוסופיה זרה".
סדר היום בסדנת הריטריט מתחיל השכם בבוקר, בשעה 4:45, עם תרגול שהִייה ראשון לפני תפילת שחרית. "התרגול מעניק לאנשים חוויית תפילה שהיא לא רק בשביל לצאת ידי חובה", אומר וייס. היום נמשך עם תרגולי מדיטציה שונים, הפסקות לארוחות קלות ("בעולם מקובל שלא מגישים ארוחות ערב, בעניין הזה נשברנו עם הישראלים", הוא צוחק), תפילות ומנוחה. לאחר שיחת הערב, הלו"ז מסתיים בשעה 21:15. רוב המתרגלים מותשים, ומנצלים את הזמן למנוחה לקראת היום שלמחרת.
מה מייחד את "מקור חכמה" מריטריטים אחרים של ויפאסנה ברחבי העולם?
"יהודי דתי לא יכול להשתתף בריטריט 'רגיל', משום שאסור למשתתפים שם לבצע כל פרקטיקה דתית כמו תפילה או ברכות. אצלנו, הכול מותאם כמובן לשומרי הלכה. בפן המהותי יותר, זה לא רק 'גיור' של טכניקה מדיטטיבית. עיקר החידוש הוא שהתרגול מגיע על רקע התוכן היהודי, שמכוון את האדם להתמודדות רוחנית שלא מבקשת להתאיין, אלא אדרבה, לתעל את הרוח לתיקון המידות ולהתמודדות אחרת מול החיים. יש כאן רצון לחיבור מחודש עם הבורא, עם שלום הבית של המתרגל, אפילו עם הדרך שבה הוא אוכל".
ועם זאת, מבהיר וייס, "חשוב לי להדגיש שמבחינה מקצועית הקורסים שלנו שומרים על הסטנדרטים המקובלים בעולם. אפילו העובדה שהתרגול מתבצע בהפרדה מוחלטת בין גברים לנשים היא לא המצאה הלכתית שלנו. כך קורה בכל הקורסים שהלכו בעקבות גואנקה".
הכתבה המלאה תתפרסם מחר (ו') במוסף 'שבת' של מקור ראשון
