מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם השבוע דו"ח ביקורת לעניין איכות הסביבה במדינת ישראל, ובו ממצאים מדאיגים במיוחד בכל הנוגע לאכיפה בתחומי הגנת הסביבה ביהודה ושומרון.
חשיבות עריכת הדו"ח ופרסומו בעת הזו נובעת מרפורמת רישוי העסקים שהחלה בממשלה הקודמת, ומקודמת כעת בממשלה הנוכחית. לפי הרפורמה, כל מפעל יצרני יידרש לחדש את רישיון העסק פעם בעשור לערך, בהתאם לתנאים בתחום. כדי לחדש את הרישיון יש לקבל אישורים גם בתחום הגנת הסביבה. כך, משעה שהרפורמה תתממש היא תחדד עוד יותר את הצורך באכיפה סביבתית תכופה.
מהדו"ח עולה שהאכיפה הסביבתית דלה מאוד בכל רחבי מדינת ישראל. הנזקים הסביבתיים גדולים, אך פעולות אכיפה פליליות הן מעטות, וכך גם הטלת הקנסות. ביהודה ושומרון המצב גרוע עוד יותר, מכיוון שהאכיפה נתונה בידי המנהל האזרחי, שכוח העבודה שלו דל ביותר.
יחידת איכות הסביבה במנהל האזרחי ממונה על יישום מדיניות המשרד להגנת הסביבה ביהודה ושומרון מתוקף הצו בדבר הקמת המנהל האזרחי משנת 1981. הצו הקנה לראש המנהל את הסמכויות לנהל את העניינים האזרחיים באזור, והציב תחתיו את קציני המטה (קמ"טים), שמונחים מקצועית בידי משרדי הממשלה שהם מייצגים. הם כפופים הן למדיניות משרדי הממשלה והן לראש המנהל האזרחי.
לפי המבקר, העובדה ששני גופים, אזרחי וצבאי, פועלים בכפיפה אחת, היא אתגר ארגוני מורכב. כך, למשל, סמנכ"ל פיקוח ואכיפה במשרד להגנת הסביבה מסר למבקר המדינה כי "האכיפה הסביבתית שנעשית בידי יחידת הפיקוח של המנהל האזרחי בתחום הגנת הסביבה היא חלק נמוך מכלל הפעילות שלה, וזאת כתוצאה מסדרי עדיפויות הקשורות בפעילות השוטפת שלהם והיעדר כוח אדם". עיקר עיסוקה של היחידה, כמובא בהמשך דבריו, הוא אכיפת צווים בדיני תכנון ובנייה, היתרים ורישיונות לבנייה בלתי חוקית.
בכל הקשור לפיקוח ואכיפה סביבתיים, הסמכויות מתחלקות בין הרשות הפלסטינית בשטחי A ו־B ובין המנהל האזרחי בשטחי C. קמ"ט הסביבה הוא הגורם המוסמך לאכיפה בשטחי C, והמשרד להגנת הסביבה אוכף ומפקח ביישובים הישראליים בשטח.
יחידת דוד ממונה על המעברים בין שטחי יהודה ושומרון לשאר חלקי הארץ. היא הוקמה ב־2014 בשיתוף פעולה בין קמ"ט סביבה לרשות הטבע והגנים, כדי למנוע העברות לא חוקיות של פסולת מישראל אל מעבר לקו הירוק. ביחידה, הפועלת ברשות הטבע והגנים, מועסקים כיום 15 מפקחים. בשנת 2020 הגישה יחידת דוד ארבע תלונות במשטרה על עברייני פסולת חוזרים; תיק אחד נסגר ושלושה עדיין בטיפול. בשנת 2021 הגישה יחידת דוד 28 תלונות במשטרה נגד עברייני פסולת. בשלוש מהן הוגשו כתבי אישום, שש תלונות נסגרו ו־19 מהתלונות עדיין נחקרות.
המבקר קבע כי המנהל האזרחי לא הציג לפניו מידע המלמד על פעולות אכיפה ממשיות שנקט לגבי סדרת מפגעי סביבה ביהודה ושומרון, וכן לא הציג מידע בנוגע להיקפם. בנוסף, המשרד להגנת הסביבה מקבל מידע על פעולות אכיפה שמקיימים קמ"ט סביבה ויחידת דוד, אולם אין בידו מידע על פעולות אכיפה נוספות באזור בעניין מפגעים סביבתיים אחרים.
באיגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון מדגישים שכל זיהום ברחבי האזור נחשב למפגע חוצה גבולות. לדברי גלעד בן־ארי, העומד בראש האיגוד, יש ביו"ש כ־300 אתרי פסולת פירטיים שבהם הפלסטינים מבעירים באופן יומיומי פסולת המזהמת את האוויר ואת הסביבה.
בן־ארי טוען שפעולות אכיפה שהמנהל האזרחי מקיים מעת לעת, כמו החרמת ציוד, אינן פתרון מספק. לדבריו, הפתרון הוא בניית מנגנון לפינוי פסולת של פלסטינים, המפוקח לפי אמות מידה ישראליות. שני אתרים לפינוי פסולת הוקמו לפני כעשור – אחד ליד היישוב תקוע והשני ליד ג'נין. אלא ששני האתרים אינם מפוקחים כלל, והם אף יוצרים מפגעי סביבה קשים.
במרכז יהודה ושומרון, בתחום השיפוט של המועצה האזורית בנימין, מתוכנן לקום אתר הפסולת רמון. זהו אתר במימון גרמני, שהמנהל האזרחי עתיד לפקח עליו באמצעות איגוד ערים לתברואה של רמאללה, מה שמבטיח לדברי בן־ארי כישלון סביבתי נוסף. איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון פועל אפוא להעביר את המתקן המתוכנן לידיו, לצורך הפעלה ולפיקוח.
"מה שקמ"ט איכות הסביבה עושה ברמה היומיומית הוא לכבות שרפות, ברמה המילולית", אומר בן־ארי. "מדינת ישראל צריכה להבין ששווה לה לסבסד הקמת אתרים לפינוי פסולת, מכיוון שהמפגעים חוצי גבולות. צריך להעביר את האכיפה והפיקוח מהמנהל האזרחי לידי מי שעושה זאת באופן מקצועי כבר שלושים שנה, ושיש לו כוח אדם לשם כך".
הצעת מחליטים משנת 2018 שקידם השר להגנת הסביבה דאז, זאב אלקין, הציעה טיפול נרחב בנושא האכיפה הסביבתית תחת הכותרת "זיהום חוצה גבולות". ההחלטה עברה, אך הממשלה נפלה – ומאז לא קודמה בממשלות הבאות. כעת ההצעה מקודמת שוב בידי המשרד להגנת הסביבה, בראשות השרה עידית סילמן.
מלשכת השרה להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "השרה להגנת הסביבה הציבה למשרד את המטרה להגביר את המשילות הסביבתית בכל הארץ, וביהודה ושומרון בפרט. אנו בטוחים שבתום הקדנציה, בעוד כארבע שנים, גם התוצאות בשטח ישקפו את השינוי.
"נציין שהמשרד מוטרד מאוד ממפגעי הפסולת ומשרפתה ברשות הפלסטינית, וכן מהשפעתן על הציבור ברחבי הארץ. עם זאת, כל הסמכויות לטיפול בפסולת ביהודה ושומרון נתונות בידי המנהל האזרחי באופן בלעדי.
"המשרד מסייע רבות לקידום פתרונות למניעת מפגעי הפסולת, ומשקיע תקציבים רבים למימון יחידת דוד במנהל האזרחי, המונעת העברת פסולת לרשות הפלסטינית לשם שרפתה. בנוסף, המשרד פועל עם המנהל האזרחי ועם שירותי הכבאות וההצלה, לצד גורמים נוספים, במטרה להוביל לשיתוף פעולה במציאת פתרונות. המשרד דורש מהמנהל האזרחי לממש את סמכותו בכל הדרכים והסמכויות המצויות בידו כדי למנוע שרפת פסולת.
"מאז כניסתה לתפקיד ביקרה השרה סילמן במקומות רבים הסובלים ממפגעי סביבה חוצי גבולות, יחד עם גורמי המקצוע מהמשרד, ראשי המועצות והשלטון המקומי, ונציגי התושבים. בסיום הסיורים סוכם עם המנהל האזרחי כי המשרד יגדיל את הסיוע התקציבי למנהל, בדגש על 33 אתרים לטיפול בשרפת פסולת. בימים אלו מסיים המשרד לגבש הצעת חוק ממשלתית שתכלית המניעת זיהום חוצה גבולות, בדגש על שטחי יהודה ושומרון והאתרים הפירטיים המזהמים".
תגובת היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים: "בהתאם לבקשת משרד מבקר המדינה, יחידת המתפ״ש התייחסה לסעיף הנוגע לאכיפת מפגעי סביבה בשטחי יהודה ושומרון ומתן נתונים בנוגע לאכיפות מסוג זה. התייחסות היחידה הועברה למבקר, ובמסגרת זו צוין כי לאחר כל פעילות אכיפה נגד מפגע סביבתי, בין אם מתבצעת על ידי המת״ק ובין אם מתבצעת על ידי יחידת הפיקוח או יחידת דוד, מועבר דיווח על ידי קמ״ט איכות סביבה במנהל האזרחי למשרד לאיכות הסביבה.
"המתפ״ש מבצעים פעולות רבות לטיפול במפגעי סביבה ואף שמירה על איכות הסביבה ברחבי יהודה ושומרון, ורואים בכך חשיבות רבה".
