בשביל להיות הראשון או הראשונה שקופצים למים, צריך הרבה אומץ, כך תעיד בוודאי הזמרת אילנית שהייתה הראשונה לייצג את ישראל באירוויזיון לפני 50 שנה בדיוק.
ב-1973, ישראל קיבלה הזדמנות להראות לראשונה את כוחה המוזיקלי אל מול שאר מדינות אירופה, ולא אכזבה. עם השיר "אי שם" שנכתב על ידי אהוד מנור והולחן על ידי נורית הירש, הגיעה אילנית למקום הרביעי והמכובד בגמר הגדול. השנה, היא סוגרת מעגל כנציגה שתקריא את הניקוד של ישראל בגמר הגדול, מתארת את ההרגשה כאחת שעיניי מדינה שלמה נשואות אליה ומספרת איך הגיבו האירופאים בפעם הראשונה שנתבקשו לעבור בדיקה ביטחונית בכניסה לאירוויזיון.
אילנית היא המרואיינת השלישית, אחרי יזהר כהן ודפנה דקל, בפרויקט מיוחד בו כינסנו כמה מתמודדי עבר של האירוויזיון, ויחד איתם נזכרנו ברגעים הגדולים שלהם ויותר מכל – ביקשנו מהם את טיפ הזהב לאירוויזיון מוצלח עבור הקוראת נועה קירל.
מה המילה "אירוויזיון" מזכירה לך?
"וואו", אילנית חוזרת 50 שנה אחורה בחיוך, "זו הייתה אחת מנקודות השיא בקריירה שלי. זיכרונות שאנצור בליבי עד יום לכתי. בכל זאת, ייצגתי את ישראל בפעם הראשונה שהיא בכלל משתתפת באירוויזיון, עם שיר שהפך לנכס צאן ברזל – "אי שם". אני זוכרת מופע יפהפה, אמנם בממדים הרבה יותר קטנים מהיום, אבל בכל זאת מיוחד".
הייתם המשלחת הישראלית הראשונה, איך קיבלו אתכם שאר המשלחות? היה חשש כלשהו?
"שמרו עלינו בקפדנות", היא מספרת. "זה היה במאי 1973, אחרי הטבח במינכן ולקראת מלחמת יום כיפור, למרות שלא ידענו את זה. היה מתח. האפשרות שיקרה לנו משהו רע הייתה ממשית. הביאו לנו שומרים ומאבטחים שליוו אותנו לכל מקום, לא עזבו אותנו לרגע. זה היה האירוויזיון הראשון שבדקו תיקים בכניסה לאולם והאירופאים נעלבו שמחטטים להם בחפצים, אבל היום כבר התרגלו, ובכל מדינה יש שמירה חזקה, לא רק על הישראלים.
"עם שאר הנציגים היו יחסים טובים. הייתה התעניינות גדולה בנו, בשיר ובי. שמו אותי במקום גבוה מאוד בהימורים, ובנו עליי שאגיע למקום הראשון. אמנם הגעתי למקום רביעי, אבל לפעם ראשונה זה היה הישג מאוד גדול. קליף ריצ'ארד שייצג אז את אנגליה הגיע למקום מעליי, בהפרש של נקודה אחת בלבד!"
שמעת את השיר יוניקורן? מה את חושבת על הסיכויים שלו להצליח?
"שמעתי את השיר, וגם פגשתי את נועה באירוע משותף", מספרת אילנית. "אני חושבת שהיא בחורה מאוד רצינית. היא השקיעה המון עבודה בשיר הזה גם מבחינה ווקאלית וגם בתנועה שבו. אני נסעתי לשבוע והיא לשבועיים. היא יום יום מתאמנת, ועושה שיעורי פיתוח קול וריקוד באופן קבוע. היא לא מפסיקה לעבוד. לדעתי תהיה לנו הפתעה גדולה".
שני השירים ששרת באירוויזיון היו בעברית, היום ישראל כבר לא מקפידה על זה. מה דעתך בעניין?
"גם בזמן שאני הופעתי הייתה לי האפשרות לשיר באנגלית", היא משיבה, "כיוון שהרגשנו שאנחנו מייצגים את ישראל, והיא מאוד אהודה, החלטנו כן לשיר שלוש דקות שלמות בעברית. כל תושבי ישראל רצו שאני אשיר בעברית, אז עשיתי את זה.
"היום נעשינו מאוד בינלאומיים. בכל מקום שרים באנגלית או בצרפתית. אמנם יש מדינות שעדיין שרות בשפת האם שלהם, אבל מעט. אנגלית היא שפה אוניברסלית, היא נשמעת בכל מקום. האמת, ששמעתי בשיר יוניקורן פה ושם מילים בעברית. אז יש חיבור, מאוד קטן, למקורות".
את חושבת שהאירוויזיון עדיין פופולרי כמו פעם?
"כן. בעיניי, האירוויזיון הפך למופע הרבה יותר נפוץ וראוותני", היא טוענת, "בצורה חיובית כמובן. כל מדינה משקיעה ונותנת את המיטב שלה מכל הבחינות. נועה היא לא היחידה. כשאני הופעתי זה היה בתיאטרון קטן, כמו היכל התרבות. היום מארחים את התחרות באולמות ענק. גם ב-2019, כשישראל אירחה את האירוויזיון ושרתי בגמר את השיר "אי שם" – הסתכלתי בקהל וראיתי המונים. זה היה מדהים. היום יש גם הרבה יותר צופים, כי זה משודר בכל העולם וגם אפשר לצפות בתחרות באינטרנט אחרי שהיא נגמרת".
היה לחץ לפני הגמר?
"ברור שיש קצת לחץ, אבל זו לא תקופה עמוסה כמו היום. היו לי 2 חזרות סך הכל, כי לא היו רקדנים בכלל. הגיע התור שלנו, עליתי, נורית הירש עלתה לנצח על התזמורת (כאישה הראשונה שעשתה זאת בתולדות האירוויזיון) ושרתי. ברגע שהתחלתי לשיר, הרגשתי איזשהו חום עולה בגוף, את האחריות שצומחת על כתפיי. ואז שרתי הכי טוב שאני יכולה".
היו גם רגעים פחות טובים?
"באירוויזיון השני היו לנו ציפיות גדולות שלא התממשו", היא משתפת בכנות, "הגעתי לאנגליה, והייתה באותו זמן שביתה ב-BBC , ולא ידעו עד הרגע האחרון אם בכלל יהיה אירוויזיון. בקושי עשו חזרות. באותה תחרות הגעתי למקום 11 וחזרתי מאוכזבת. לשמחתי, השיר "אהבה היא שיר לשניים" ששרתי בתחרות, נהיה פופולרי מאוד בארץ. עד היום אני שרה אותו בחתונות".
מה היה פה בארץ בפעם הראשונה שייצגת את ישראל?
"האירוויזיון שהשתתפתי בו ב-1973, היה השידור החי הראשון ששידרו מחו"ל בארץ", היא מתארת בהתרגשות, "סיפרו לי שלא הייתה נפש חיה ברחוב! אמנם הייתה תחנה אחת, והשידור עצמו היה בשחור לבן אבל כולם התכנסו לצפות בתחרות. אף אחד לא רצה לפספס את נציגת ישראל שרה בפעם הראשונה בתחרות בינלאומית כל כך גדולה".
יש לך איזה טיפ זהב לנועה קירל לקראת התחרות השנה?
"קודם כל אספר שבגמר אני אהיה הנציגה שתתן את הניקוד של ישראל למדינות", היא משתפת, "זו סגירת מעגל מרגשת מאוד אחרי 50 שנה.
"לנועה אמסור מה שאמרתי לה כשנפגשנו: לכי על זה, תתני מכל הלב. כולם רוצים להגיע למקום ראשון, אבל זה קשה באירוויזיון כזה גדול. זה שקלול של נקודות, כך שאחד יכול להיות למעלה רגע אחד ואז לרדת. אז לא לקחת את זה קשה. שתזכור שהיא יודעת את העבודה, היא הופיעה בפארק הירקון ויש לה ניסיון. בכל אופן זו חוויה שתישאר אצלה. יש נקודות בקריירה שזוכרים לנצח, וזו אחת מהן. אני מאחלת לה הצלחה ושתמשיך להיות היא, עם כל האמביציה, הרצינות והקפדנות שלה בכל מה שהיא עושה".
