המערב עסוק עדיין במלחמה הגדולה הראשונה על אדמת אירופה מאז מלחמת העולם השנייה, והמזרח התיכון אינו עומד בראש מעייניו. ארה"ב במיוחד מצויה בתהליך של נסיגה מדרום־מערב אסיה – מאפגניסטן ועד סוריה, השפעתה באזור נחלשת. גם ישראל נתונה במשבר פנימי מתמשך, ואינה יכולה להקדיש את מלוא תשומת ליבה למתחולל סביבה. התוצאה: מפת האינטרסים האזוריים משתנה, ואיראן מנצלת את החלל הריק כדי לחזק את מעמדה. בחודשים האחרונים מקיימת טהרן מהלכי גישוש בתשע זירות, במטרה לשרטט מחדש את מערכות היחסים במזרח התיכון, ולעצב מרחב נוח יותר לפעילותה. שוחחנו עם מומחים על ההתפתחויות האחרונות, בניסיון להבין לאן מתקדם הציר האיראני ומה הנחות היסוד שעומדות בבסיס מהלכיו בסביבתנו הקרובה והרחוקה.
"בקרוב, במקום לראות שגריר ישראלי בריאד, נראה שם שגריר איראני. אולי נשיא איראן אבראהים ראיסי גם יגיע לביקור ממלכתי בסעודיה", אומר אלוף במיל' עמוס גלעד, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן וראש האגף הביטחוני־מדיני במשרד הביטחון. מצד הסעודים, הסיבה לחידוש היחסים היא תחושת חולשה: נסיגתה של ארה"ב מהמזרח התיכון התבטאה במלחמה שוחקת ויקרה שהסעודים נאלצו לנהל נגד כוחות הפרוקסי של איראן בתימן, החות'ים.

פרופ' עוזי רבי, ראש מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל־אביב, מזכיר לנו שהסעודים ספגו שם אבדות קשות; בין השאר הם התמודדו עם מתקפה דרמטית של החות'ים על מתקן חשוב של ארמקו, חברת הנפט הלאומית הסעודית. האמריקנים לא באו לעזרתה של ריאד, ולכן היא חיפשה חלופות. "שם המשחק במזרח התיכון הוא גם וגם", אומר רבי. "כשהסעודים ראו שהאמריקנים מדללים כוחות, הם חתמו על הסכם עם איראן מתוך אינטרס הישרדותי. כשאין משענת אמריקנית, צריך להתנהג אחרת".
לדברי בני סבטי, מומחה לאיראן וממקימי יחידת דובר צה"ל בפרסית, גם מצד טהרן ההסכם נולד מתוך אילוץ. "מדינות מוסלמיות, ובכללן איראן, עושות שלום והסכמים מתוך חולשה ולא מתוך עוצמה", הוא אומר. "אנחנו מכירים את זה טוב מהמציאות הקרובה אלינו, ברצועת עזה: חמאס מוכנים להודנה רק אחרי שהם מפסידים. איראן ספגה מכות כלכליות שפגעו לא רק בעם האיראני ובמוסדות הציבור, אלא גם בגרעין הקשה של משטר האייתוללות, משמרות המהפכה. העסק התחיל לקרטע, והקש ששבר את גב הגמל היה המחאה ברחובות. לכן איראן ניגשה להסכם עם ערב הסעודית, היריבה הגדולה שלה. השיחות נמשכו שנתיים וחצי, אבל העסק נסגר רק אחרי שהמחאות באיראן גברו, וסין התערבה. עוד לפני הסכם הפיוס ביקר נשיא סין בטהרן ובריאד, ולמעשה הסינים הכתיבו לאיראנים מה לעשות".
הכתבה המלאה תתפרסם מחר (ו') ב"דיוקן" של מקור ראשון
