נשיא המדינה מזהיר, היועצים המשפטיים דורשים לתקן וחברי הכנסת של הליכוד מגנים עליו בתוקף – חוק הלאום שנידון בכנסת אחרי שראש הממשלה הורה לקדם אותו לפני סוף המושב, מעורר פולמוס, אבל מה בעצם הוא אומר? מתברר שלא הרבה חדש. ראשית, מדובר בחוק יסוד עם מעמד זהה לחוק יסוד אחר, כבוד האדם וחירותו, ואמור להכניס למערכת החוקתית של ישראל גם את החלק היהודי של מדינת ישראל.
אחרי שבוע שבו דן השר יריב לוין עם השותפות הקואליציוניות במטרה להביא להסכמה רחבה ככל הניתן, ירדו המוקשים מהחוק ואף החרדים הודיעו כי יתמכו בו. גם המתנגדות העיקריות לחוק מתחילת דרכו, 'כולנו' ו'ישראל ביתנו', הסירו את הסתייגויותיהן ובסוף השבוע שעבר אף היה נראה שהחוק יעבור בקלות בלוח הזמנים הקצר.
הבוקר כבר התעוררה סערה. רגע לפני שנפתח הדיון בחוק בוועדה המיוחדת של ח"כ אמיר אוחנה, שיגר נשיא המדינה ראובן ריבלין מכתב חריג, שבו ביקש לשנות את אחד הסעיפים. ואכן, מעיון בחוק, נדמה שמדובר בקונצנזוס למעט תת סעיף אחד המדבר על אפשרויות להתיישבות.
החוק המלא כאן לפניכם:
- ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, שבה קמה מדינת ישראל.
- מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה הוא ממש את זכותו הטבעית, התרבותית וההיסטורית להגדרה עצמית.
- מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי.
- שם המדינה הוא "ישראל", דגל המדינה הוא לבן, שני פסי תכלת ומגן דוד תכול במרכזו. כמו כן נקבע לראשונה בחוק סמל המדינה וההמנון.
- ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל.
- עברית היא שפת המדינה. לערבית מעמד מיוחד.
- המדינה תהיה פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות, המדינה תפעל להבטחת שלומם של בני העם היהודי ואזרחיה, המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה לבני העם היהודי.
- הלוח העברי הוא הלוח הרשמי של המדינה.
- יום העצמאות הוא יום החג הלאומי הרשמי של המדינה. יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום הזיכרון לשואה והגבורה הם ימי זיכרון רשמיים. שבת ומעדי ישראל הם המנוחה הקבועים.
כל הסעיפים האלו בחוק, מקבעים למעשה את ישראל כמולדתו ומדינתו של העם היהודי. עד כה, לא נשמעו התנגדויות לחוק הלאום שמבקש למעשה להסדיר את מגילת העצמאות בחוק עם מעמד מיוחד, בהיעדר חוקה למדינת ישראל. הסעיף היחיד שעומד הבוקר במוקד הסערה הוא זה הקובע כי "המדינה רשאית לאפשר לקהילה לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד לקיים התיישבות קהילתית נפרדת". חברי הכנסת הערבים גם הביעו התנגדות חריפה לכך שמעמד השפה הערבית לא זהה לזו העברית.
"אני סבור כי הנוסח המוצע של סעיף 7 ב' להצעת החוק חורג בצורה משמעותית מן האיזונים העדינים הנדרשים בהקשר זה. הסעיף עלול להכתים את חוק היסוד החשוב, המבקש לעגן ברמה החוקתית, לראשונה בצורה מפורטת, את זהותה ואופייה של המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי, ואף עלול להביא להתערבות שיפוטית תקדימית בחקיקת יסוד של הכנסת.
"אנו ממליצים לחברי הוועדה שלא לאשר את הסעיף בנוסח המוצע. אנו מציעים לשקול אימוץ נוסחים חלופיים המתירים הקמת התיישבות קהילתית נפרדת בעלת ייחוד חברתי-תרבותי, אך כזו שלא ניתן יהיה להדיר ממנה בצורה גורפת אזרחים על בסיס לאומיותם, דתיותם, נטייתם המינית או מאפיין אחר, ככל שאין בקבלתם כדי לפגוע במרקם החברתי-תרבותי של היישוב", אמר היועמ"ש לכנסת איל ינון. כך או כך, הימים הקרובים יכריעו מה יעלה בגורל הצעת החוק, והאם פעם נוספת הוא ייכנס למגירה עד למושב הבא.
