גם מבצע ״מגן וחץ״ יסתיים בתיווך מצרי. הפגיעה הישירה אמש ברחובות והפגיעות הנוספות בדרום מאריכות כמובן את העימות, אבל אם ה"סבב" לא הסתיים עד מועד קריאת הכתבה, הפסקת האש תגיע במוקדם או במאוחר. כמו בסבבים קודמים, זהו המוצא היחידי של שני הצדדים, אלא אם תהיה התלקחות שתגלוש לחזיתות נוספות ותצריך התערבות בינלאומית רחבה יותר. זהו תרחיש שסבירותו לא גבוהה, אך הוא אפשרי.
1.המשוואה שלנו, המשוואה שלהם
נכון לסוף השבוע, רוב הסיכויים שמבצע מגן וחץ לא ייחשב בראי הזמן לאירוע מכונן, אלא יהפוך לזיכרון עמום: עוד סבב לחימה שמתחיל בהתנקשות ומקבל אחד משמות קוד רבים ודומים. ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז השבוע בתדרוך עם ראשי מערכת הביטחון ש"שינינו את המשוואה" – בהתנקשות בשלושת ראשי הג׳יהאד האסלאמי בפתיחת המבצע, לאחר כמה ימי הבלגה לכאורה על ירי כבד לעבר הדרום. לאמיתו של דבר, זה עוד מאותו הדבר: מבצע תחזוקה של הרתעה וביטחון שוטף, שאין הכרחי ממנו לאחר אינספור ״טפטופים״ של רקטות, ולאחר המטח הכבד לעבר ישראל בפסח, שהגיע גם מלבנון.
במבט לאחור, כמעט 15 שנה ישראל יוצאת לסבבי לחימה מול רצועת עזה שתכליתם העיקרית להשיג שקט – עד הסבב הבא. זו המשוואה שלנו. שקט לזמן סביר, תמורת הפסקת אש ומניעת התנקשויות בבכירי חמאס והג׳יהאד האסלאמי. אם היעדים של ישראל ״רגילים״ גם הפעם, נכון יותר לומר ש״מגן וחץ״ נועד למנוע את שינוי המשוואה בידי אויבינו, במקרה הזה הג׳יהאד. אך בראייה רחבה יותר, הניסיון לשנות את המשוואה הולך ומתגבר בכל החזיתות.
בהתקפה מצפון בפסח ניסו איראן וחיזבאללה לקבוע שמתקפות ישראל נגדם לא יוכלו להימשך. מאז אירועי שומר החומות לפני שנתיים, חמאס מנסה, ובמידה מסוימת מצליח, לקשור בין ירי מעזה ובין צעדי ישראל, האמיתיים או המדומים, בירושלים. ואילו מטרת הג׳יהאד האסלאמי הפעם הייתה לגרור את ישראל לסבב לחימה כתגובה לפעולה נגד בכיריו בשומרון, לא בעזה.
בסיומו של המשא ומתן בקהיר לא יכריזו בפומבי איזו משוואה תהיה בתוקף עד לסבב הבא, אלא יסגרו באופן בלתי פורמלי פרטים הרבה פחות חשובים: מי יירה את הטיל האחרון, והאם ירי הסיום מעזה יכלול גם את תל־אביב ובאר־שבע או ״רק״ את עוטף עזה.
2. הספתח של קלע דוד
לפחות מבחינת איכות המודיעין המדויק ויכולותיה של התעשייה הביטחונית, ישראל עדיין בשיא. השבוע נרשם השימוש המבצעי הראשון במערכת קלע דוד, שהייתה מוכרת בעבר גם בשם הקוד ״שרביט קסמים״.
לכאורה, יירוט של רקטה זולה למדי באמצעות טיל מתוחכם מאוד, שעלותו יותר ממיליון דולר, איננו כלכלי. אבל לא זה החישוב הנכון. את מיליון הדולר צריך להעמיד מול העלות העצומה של הפגיעה בנפש וברכוש שעלול לגרום טיל הנושא יותר מ־100 ק״ג חומר נפץ, ויותר מכך: מול העובדה שפגיעה קשה בגוש דן הייתה מרחיבה דרמטית את המערכה.
ככלל, קלע דוד היא מערכת הגנה חדשה שפותחה במסגרת תפיסת ההגנה הרב־שכבתית מפני ירי טילים ורקטות לעבר ישראל. עיקר ייעודה ליירט רקטות בטווח בינוני כמו הפאג׳ר 3 ו־5 וטילי שיוט שנמצאים בידי איראן וחיזבאללה אך טרם נעשה בהם שימוש, ולאפשר יותר מניסיון יירוט אחד במקרה של טילים ורקטות בעלי מסלול בליסטי. במקרה של הירי מעזה השבוע, אם היירוט של קלע דוד היה נכשל, היו נעשים ניסיונות נוספים ליירט את אותה רקטה באמצעות סוללות כיפת ברזל.
שילוב המערכות נועד להביא את אחוזי ההצלחה של היירוט למאה אחוזים כמעט. זה חשוב בעיקר כשאויבינו מנסים לאתגר את יכולת הספיקה של כיפת ברזל באמצעות ירי מטחים, הכולל עשרות ואף מאות רקטות בעת ובעונה אחת. עם זאת, גם הגנה רב־שכבתית לא תהיה הרמטית במקרה של עימות רב־זירתי. אגב, בימים אלה מפתחות התעשיות הביטחוניות מערכות יירוט לטווחים קרובים יותר מאשר כיפת ברזל, כשכבת הגנה נוספת שתהיה מבוססת על לייזר.
ועוד נקודה לציון: בשונה מכיפת ברזל, מערכת ישראלית לחלוטין שארצות הברית השתתפה רק במימון ההצטיידות בה, קלע דוד היא מערכת ישראלית־אמריקנית משותפת – החל במימון ועד לפיתוח ולהצטיידות. זוהי נקודה נוספת, אחת מני רבות, שממחישה את חשיבות הברית האסטרטגית בין ישראל לארה"ב.
3. איראן תחילה
ההתכתשות של ישראל עם הג'יהאד האסלאמי מאפשרת לחמאס, לחיזבאללה ולאיראן להמשיך להתכונן לעימות, שעלול להיות גדול הרבה יותר בהמשך. מעל הכול, איראן מתרכזת בימים אלה בהעשרה מואצת של אורניום לצורכי פיתוח נשק גרעיני, ובפיתוח טילים שיוכלו לשאת את הפצצה. זה מה שצריך להדיר שינה בישראל יותר מכל דבר אחר. והוא מדיר, גם אם לא מדברים עליו בתדרוכים.
הניסיונות הגוברים לקבוע משוואה חדשה בכל הגזרות קשורים גם למה שנתפס כהיחלשותה של ישראל. בהקשר הזה חשוב להבין שעוצמתה של מדינה איננה רק עניין אובייקטיבי, שתלוי במספר החיילים ובאיכות הנשק והמודיעין. יש בה גם רכיב סובייקטיבי: כיצד אויבי המדינה תופסים את נכונותה להשתמש בכוחה ולצאת למערכה. אין ספק שהמשבר הפנימי החמור בישראל, והסדקים הגלויים בברית עם ארצות הברית, מחלישים את דימוי העוצמה של ישראל, בסביבה שמצפה להתפוררותנו זה עשרות שנים.
4. ובטווח הקרוב
יום ירושלים ומצעד הדגלים, בשבוע הבא, אמורים להתקיים על רקע מתיחות גבוהה. האם חמאס יצטרף למערכה בנסיבות האלה, או אפילו קודם לכן?
