עם דחיקת הרפורמה המשפטית לשולי סדר היום ועצירת החקיקה לפחות עד סוף כנס הקיץ, ביקשו בתנועת רגבים לבחון את ההשפעות של תקופת המאבק סביב הרפורמה על אמון הציבור כלפי מוסדות המדינה: הכנסת, בג"ץ, נשיא המדינה והצבא.
בסקר שערכה השבוע חברת דיירקט פולס בעבור תנועת רגבים נדגמו 540 ישראלים, ועולה ממנו כי אמון הציבור בכנסת גבוה בהרבה מהאמון שהוא רוחש בבג"ץ. התגובות לשאלה "מה מידת האמון שיש לך בחברי הכנסת שבחרת בבחירות האחרונות" מצביעות על אמון גבוה מובהק, עם 77 אחוזים בעלי "אמון גבוה" או "בינוני", ו־21 אחוזים בלבד שהשיבו "אמון נמוך" או "אין בכלל".
לשאלה מה מידת האמון שלכם בבג"ץ, ענו 50 אחוזים מהנשאלים "אמון גבוה" או "בינוני", ו־50 אחוזים ""אמון נמוך" או "אין בכלל". בתשובה לפי פילוח מפלגתי נראה קו ברור שהולך ויורד: בקרב מצביעי ליכוד מקבל בג"ץ אמון גבוה או בינוני בשיעור של 16 אחוזים, בקרב מצביעי הציונות הדתית השיעור הוא 5 אחוזים, ואילו בקרב תומכי המפלגות החרדיות 4 אחוזים בלבד השיבו "אמון בינוני", ואף אחד לא ענה "אמון גבוה".
אחד האישים שלקחו חלק מרכזי בשיחות הפשרה ובניסיונות להרגעת הרוחות עוד לפני הקפאת החקיקה הוא נשיא המדינה יצחק הרצוג. לאחר שהציג את מתווה הפשרה התנגדו לו בימין וטענו כי הנוסח לא מאוזן, בעוד בשמאל מיהרו לאמץ אותו. 46 אחוזים מהנשאלים ענו שאמונם בנשיא נמוך מאוד או נעדר לחלוטין, לעומת 53 אחוזים שרוחשים כלפיו אמון בינוני או גבוה.
התשובות מעלות פערים רבים בין ימין לשמאל, אך גם בתוך המחנות. כך, האמון שרוחשים מצביעי המחנה הממלכתי בנשיא המדינה מגיע ל־84 אחוזים, בקרב מצביעי יש עתיד התמיכה בנשיא עומדת על 75 אחוזים, ואילו אצל מצביעי העבודה השיעור הוא 69 אחוזים. בקרב מצביעי מפלגות הימין, האמון בנשיא הרצוג נמוך בהרבה: הליכוד 31 אחוזים, המפלגות החרדיות 38 אחוזים והציונות הדתית ועוצמה יהודית 26 אחוזים.
בעקבות חדירת המחאה נגד הרפורמה המשפטית לצה"ל, כולל גילויי סרבנות מצד אנשי מילואים בחיל האוויר וביחידות עילית, נבדקה גם מידת האמון בצה"ל. 92 אחוזים רוחשים לו אמון גבוה או בינוני, אך בתשובה לשאלה "כיצד השתנתה מידת האמון שלכם בצה"ל בעקבות גילויי הסרבנות ופעולות המחאה נגד הרפורמה במערכת המשפט", התוצאות מטרידות: 31 אחוזים, כמעט שליש, השיבו שמידת האמון נפגעה. מחצית ענו כי מידת האמון בצבא "נותרה ללא שינוי", ו־18 אחוזים השיבו שהיא אף "השתפרה".
בפילוח לפי מגזרים עלה כי 67 אחוזים ממי שמגדירים עצמם כדתיים או חרדים השיבו שאמונם בצבא נפגע. ההבדל ניכר גם בחלוקה למפלגות: בקרב בוחרי ליכוד 47 אחוזים ציינו ש"נפגע אמונם" בצבא, בקרב בוחרי הציונות הדתית השיעור עולה ל־72 אחוזים, ואצל תומכי המפלגות החרדיות הוא עומד על 65 אחוזים.
לדברי אנשי רגבים, הסקר נועד להתמודד עם הטיעון הרווח על שחיקת האמון הציבורי בנבחרי הציבור בכנסת. "הסקר מציע לבחון את מדד האמון בהתאם לכללי הדמוקרטיה, שלפיהם העם בוחר את נציגיו", מסביר מנכ"ל התנועה, מאיר דויטש. "היתרון העצום שמצאנו במידת האמון בכנסת עומד בניגוד למחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שמדבר על 14 אחוזים בלבד – כלומר, חוסר אמון בחברי הכנסת לעומת שופטי בג"ץ. כך הם מצדיקים עמדות הגורסות כי יש להרחיב את סמכויות שופטי בג"ץ ולהגביל את סמכויות הכנסת".
