מהמרפסת רחבת הידיים בקומה השישית של עיריית ירושלים נשקפות חומות העיר העתיקה ועיקולי הכביש היורד לשער שכם. המיקום האסטרטגי מעניק לראש העיר משה ליאון לא רק תצפית מרהיבה, אלא מאפשר לו גם לסקור ממעוף הציפור את האתגרים המורכבים של בירת ישראל.
העיניים בימים האחרונים היו נשואות אל אזור הדרום בעקבות מבצע מגן וחץ, בשעה שבבירה סיכמו בסיפוק את חודש רמדאן – שלווה בחששות כבדים מפיגועים. "הוא היה השקט ביותר בירושלים זה עשרות שנים, ולא במקרה", אומר ליאון. בחודש החולף נכנסו לעיר מאות אלפי מאמינים מוסלמים, ישראלים ופלסטינים, כדי לפקוד את הר הבית, אך לא נרשמו אירועים חריגים.
"הנערים שצמים ביום ערים בלילה, וזה זמן שמועד לפורענות. כדי לגרום שבלילה יהיה מה לעשות, דאגנו לפעילות עירונית במזרח העיר", מסביר ליאון. "השקענו בתרבות ובמופעים, פתחנו את מגרשי הספורט והפעלנו תאורה בכל שעות הלילה".
"בדור שלי ושלך ירושלים תישאר עיר מאוחדת של מזרח ומערב, אבל אנחנו צריכים להכיר ולהבין שיש בה תושבים ערבים שצריך לדאוג להם משום שהם תושבי ירושלים"
לרמדאן השקט קדמו פיגועים קשים בשכונת רמות, בנווה־יעקב ולאחרונה בכניסה לשוק מחנה יהודה. "כל פיגוע הוא קשה ועצוב לכולנו", אומר ליאון, "אבל אני יכול לומר מכלי ראשון שכוחות הביטחון – הסמויים והגלויים, ובהם שוטרי מחוז ירושלים – עושים עבודה נפלאה, ממש עבודת קודש, שלא מקבלת הוקרה ראויה. המאמצים שנעשו כדי שנעבור את רמדאן בצורה שקטה יחסית ראויים להערכה".
ריקוד הדגלים ביום ירושלים הקרוב צפוי להתקיים במתכונתו המסורתית, כולל מעבר בשער שכם. ליאון מאשר זאת, אך מבקש להימנע מתקריות מול האוכלוסייה במזרח העיר. "מסלול המצעד הוא אותו מסלול כבר עשרות שנים ואני חושב שלא צריך לשנות אותו, אבל מוטלת עלינו חובה לנהוג בכבוד גם כלפי התושבים שמתגוררים סמוך למסלול".
עד כמה אתה מעורב בהחלטות ממשלתיות הנוגעות להר הבית?
"אני בקשר רצוף עם הגורמים הביטחוניים. לגבי הר הבית לא מתייעצים איתי, זה ברשות הדרג המדיני. באופן אישי אני לא עולה להר מהבית מכיוון שהרבנים שלי אוסרים את זה, וצריך להגיד שרוב הרבנים במדינת ישראל אוסרים זאת, אבל מי שחושב שמותר – צריך לתת לו לעלות. לגבי התפילות בהר, הסטטוס־קוו צריך להישמר".
את יחסיו עם השר לביטחון לאומי איתמר בן־גביר מגדיר ליאון "בסדר גמור", ומציין כי הם עומדים "בקשר שוטף". הוא מסרב לתת ציונים על תפקודו בחודשים האחרונים, ומציין רק שהם נפגשו כמה פעמים. עם זאת, לאחר שלוש שנים שבהן עבד עם ראשי הממשלה לפיד, בנט ונתניהו, יש לו תשובה לשאלה מי בעיניו הטוב ביותר לבירת ישראל. "ירושלים נמצאת בקונצנזוס וכל הממשלות התעסקו בצרכים של העיר, אבל אני חייב לומר שתוכנית החומש הראשונה נולדה בממשלת נתניהו, ותוכנית החומש השנייה מאושרת גם היא בממשלת נתניהו".
בירת הציונות הדתית
"אנחנו נמצאים במהפכת בנייה של שטחי תעסוקה", אומר ליאון ומצביע בגאווה על המגדלים הנבנים בעיר. "מתוך שטח מתוכנן של שני מיליון מטרים רבועים, אנחנו כבר בונים כעת מיליון וחצי מטר, כולל רובע העסקים בכניסה לעיר. כל מי שמסתובב שם רואה את הבורות הענקיים שנחפרו. זה פרויקט של שלוש שנים לפחות מעכשיו. יהיו פה מגדלי תעסוקה גדולים מאוד, ושטח תעסוקה ענקי בגבעת־רם להייטק, בשיתוף האוניברסיטה העברית. בונים גם בניינים למשרדי ממשלה, כולל בניין חדש לרבנות הראשית, אבל לזה אין עדיין תוכניות, אז אני לא רוצה לדבר".
ליאון אומר כי הוא שוקד על פיתוח העיר בשלוש זרועות, כהגדרתו. המרכזית שבהם היא בניית דירות למגורים ברחבי העיר, כדי להוריד את דמי השכירות הגבוהים. "בשנה האחרונה נבנו 7,200 יחידות, לפני כן 5,400 ובשנת 2020 נבנו 3,000 יחידות. בסך הכול יותר מ־15 אלף יחידות דיור התחילו להיבנות, ובשנים הבאות נעמוד בקצב של 6,000 יחידות לשנה. המטרה היא לחזק את ירושלים ולהחזיר אוכלוסייה שעזבה, לצד חיזוק אוכלוסיית הצעירים שלהם אני מתכוון להקצות דירות להשכרה".
הזרוע השנייה היא בניית רובעי תעסוקה כדי ליצור מקומות עבודה. "החזון שלי אומר שירושלים צריכה להיות מקור תעסוקה גם לתושבי ירושלים וגם למטרופולין – גוש עציון, מעלה־אדומים, מבשרת ובנימין". והזרוע השלישית היא תחבורה: "שכל האנשים שאנחנו בונים עבורם דירות ינועו ברכבות קלות. המהפכה בעיצומה, כי אנחנו מקדמים את שלוש הזרועות האלה".
בעניין הרכבת הקלה, מתי ייחנכו הקווים החדשים?
"בחודשים הקרובים נשלים את הקו האדום שמגיע מנווה־יעקב עד בית החולים הדסה עין־כרם. כל אחד יוכל לעלות לרכבת הקלה ולהגיע ליעדו הכי מהר שאפשר, בלי בעיות חניה ובלי כלום. הקו הירוק יתחיל לפעול במהלך 2024 והמסלול שלו יעבור מגילה, מלחה, דרך צומת פת, גבעת מרדכי, גבעת רם ועד בנייני האומה. הקו כולו יושלם במהלך שנת 2025, ויגיע דרך בר־אילן עד הר הצופים".
הקטע שעובר ברחוב בר-אילן סופג התנגדות אלימה מצד חרדים.
"אנחנו עומדים בזמנים של הפרויקט למרות התקלות והבעיות שהיו במהלך הבינוי של הקו, והוא יעבור במסלול הזה. החרדים רובם ככולם מעוניינים מאוד ברכבת הקלה וכמובן משתמשים בה. הקברים שנמצאו שם טופלו כמו שצריך עם חברה קדישא, כמו כל הפרויקטים בעיר שנעשים איתם באופן צמוד".
ליאון הודף את הטענה הרווחת שלפיה הארנונה בירושלים גבוהה במיוחד. "זו כביכול אקסיומה, אבל היא לא נכונה. הארנונה כאן בסדר גודל דומה לזה של תל־אביב. היא לא הכי גבוהה, אלא ברמות של ערים אחרות במרכז הארץ. אין מה לעשות, לחיות בעיר ולטפל בה עולה כסף".
דמי השכירות של דירת שלושה חדרים בירושלים מגיעים ל־6,000 שקלים ויותר. איך אתה פועל כדי לשנות את זה?
"ברגע שיהיה היצע דיור גדול יותר, שכר הדירה יתמתן. חלק גדול מהבנייה המסיבית מיועד לדירות להשכרה. פרויקטים שלמים ייבנו לטובת העניין".
הגדרת את עצירת ההגירה החילונית מחוץ לעיר כאחד מיעדיך. זה באמת קרה?
"אני לא מכיר את המושג 'הגירת חילונים'. הייתה הגירה של תושבים מירושלים בגלל מחירי והיצע הדירות. אחרי 15 שנים של 2,000 יחידות דיור חדשות בשנה, עכשיו יש שינוי בסדרי העדיפויות. לקחתי את זה כיעד לבנות דירות. אין לי ספק שירושלים הופכת לבירת הציונות הדתית. אני רואה הגירה חיובית של דתיים, שמתגוררים בקטמונים, בארמון־הנציב, בגילה. אני רואה את זה כמעט בכל שכונה כיום".
בשנה שעברה ירדה ירושלים לאשכול 2 בדירוג החברתי־כלכלי, מה שמזכה אותה במענקים ממשלתיים גדולים יותר, אבל גם מעיד על מצבה. אנחנו שואלים את ליאון אם יש לעיר סיכוי להתחרות אי־פעם בתל־אביב מבחינת המשאבים העירוניים, נוכח חולשתה הכלכלית של האוכלוסייה.
"הפעולות שלנו, הבנייה המסיבית של דירות ושטחי תעסוקה, יביאו את ירושלים לעמוד בפני עצמה בלי עזרה ממשלתית", הוא משוכנע. "זה תהליך שקורה, וכבר רואים שיפור. המטרה שלנו היא שירושלים תלך ותתחזק, ושתבוא לכאן אוכלוסייה חזקה".
אנשי שמאל נוהגים לטעון שממשלת אשכול שגתה קשות כאשר לאחר מלחמת ששת הימים היא החילה את החוק הישראלי לא רק על העיר העתיקה אלא גם על שכונות מרוחקות כמו שועפאט או עיסאוויה, ובכך הגדילה מאוד את אוכלוסיית ירושלים הלא־יהודית. גם אתה סבור שזו הייתה טעות?
"אני לא מתייחס להחלטות העבר אלא להווה. בדור שלי ושלך ירושלים תישאר עיר מאוחדת של מזרח ומערב, אבל אנחנו צריכים להכיר ולהבין שיש בה תושבים ערבים שצריך לדאוג להם משום שהם תושבי ירושלים. הייחוד של העיר הוא בכך שהיא מורכבת מאוכלוסיות שונות".
עד כמה אתה ראש העיר של שועפאט ועיסאוויה? מתי ביקרת שם לאחרונה?
"אני מבקר בעיסאוויה לא מעט, ויש לי ביקורים תכופים מאוד במזרח העיר. אני נמצא שם הרבה, עומד בקשר איתם ועושה מהפכה בטיפול בחינוך, בתשתיות ובפנאי. ביום ירושלים הקרוב ממשלת ישראל תעביר החלטה להשקיע במסגרת תוכנית החומש 2.2 מיליארד שקל במזרח העיר – בחינוך, בתשתיות ובתרבות".
בשנים האחרונות עיריית ירושלים משקיעה מאמצים בהעברת בתי ספר במזרח העיר מתוכנית הלימודים של הרשות הפלסטינית למסלול הבגרות הישראלי. "המחדל שקרה בחמישים השנים הראשונות אחרי איחוד ירושלים הוא שהשאירו את החינוך במזרח ירושלים במצבו, ולא העבירו את זה לבגרות הישראלית. יש בכך שתי מגרעות רציניות: הרמה הנמוכה של הלימודים, והסתה נוראית כלפי מדינת ישראל. לפני חמש שנים היו במזרח העיר רק 1,500 תלמידים שלמדו לבגרות הישראלית, היום יש 16 אלף, ובחמש השנים הבאות נכפיל את זה".
"העשייה היא הדיל שלי"
כארבע וחצי שנים עומד משה ליאון (61) בראשות עיריית ירושלים. ליאון, רואה חשבון בהכשרתו, נשוי לסתוית ומתגורר בשכונת רחביה, שאליה עבר מגבעתיים. אחרי מערכת בחירות אחת שהסתיימה בתבוסתו, בדצמבר 2018 הוא הצליח לכבוש את כיכר ספרא. באוקטובר הקרוב הוא יעמוד לבחירה שוב, אם כי בינתיים שום מועמד לא הכריז על התמודדות מולו.
"אני לא מתעסק בזה, למרות שיש זמן קצר יחסית. כפי שהודעתי בכל מקום אני מציג את מועמדותי לראשות העיר לשנים הבאות, ומקווה לקבל שוב את אמון הציבור". המתמודד הקודם מולו, יו"ר סיעת התעוררות עופר ברקוביץ', פרש לאחרונה מהפוליטיקה העירונית. ליאון מאחל לו "שיצליח בכל אשר ילך".
אף שבבחירות ניצח בקושי, מאז הפופולריות שלו גברה והוא זוכה להערכה גם ממתנגדיו בעבר. "אני גאה להיות ראש העיר של כלל התושבים, ולא משנה אם הוא הצביע עבורי, אם הוא יהודי או ערבי, חרדי או חילוני", מצהיר ליאון. "אני ראש עיר של כולם, וככה פעלתי בכל השנים הללו. עשיתי כמה מהפכות, ולכן אני מקווה שתהיה לי תמיכה רחבה יותר ממה שהייתה לי בפעם הקודמת".
בריאיון ב־2019 אמרת לי שתהיה ראש העיר ירושלים 15 שנה. זה אומר שנותרו לך עוד שתי קדנציות.
"אני מתפלל לקב"ה שייתן לי כוח לזה. בשביל להיות ראש העיר ירושלים צריך בריאות טובה וכוח רב, זה תפקיד לא קל. אעשה את הקדנציה הבאה ואשקול מה הלאה. בדבר אחד אין לי ספק – אין לי שאיפות פוליטיות ברמה הארצית".
ליאון מתגאה בכך שעמד בהתחייבויותיו ערב הבחירות הקודמות, אולם דבר אחד טרם עשה: למנות רב דתי־לאומי בירושלים, במקום הרב אריה שטרן שפרש כבר לפני שנתיים. "מוקדם מדי לדבר על זה", הוא אומר, "אבל דבר אחד אני מבטיח, שהרב שייבחר יהיה בהסכמה של כל הצדדים".
לאחרונה קנסה ועדת הבחירות האזורית את ליאון ב־40 אלף שקלים, בעקבות שימוש במשאבי עירייה ופרסום שמו ותמונתו על פרסומים ומודעות שונות. שאלנו מה קרה שם ואם הוא מתחרט על כך ויכול לומר שיפעל מעתה אחרת, אך ליאון בחר שלא לענות.
מבקריו של ליאון טוענים כי הוא מנסה לרצות את כל הצדדים, ונמנע מלחולל מהפכות. "תפקידו של ראש עיר הוא לא לעשות מהלכים פוליטיים, אלא לשרת את תושבי העיר שלו", הוא אומר. "אני מתמקד במהפכות שעשיתי בשיפור פני העיר, בתחבורה, בבניית דירות ובתעסוקה. בזה אני מתעסק כל היום, ובשום אופן לא במהלכים פוליטיים".
בפעם הקודמת נבחרת בזכות דיל של מקורביך השרים לשעבר אביגדור ליברמן, אריה דרעי והחרדים. הפעם יהיה קשה לחזור על כך.
"אני לא צריך דיל כדי להיבחר, העשייה שלי היא הדיל האמיתי".
אתה מתכוון להריץ בבחירות הקרובות רשימה משלך? בפעם שעברה נבחרת אבל לא הצלחת להכניס שום נציג לעירייה מטעמך.
"כן, בוודאי. בכוונתי לרוץ עם רשימה, אבל עדיין מוקדם ואני עוד לא עוסק בזה. סדר יומה של העיר והנושאים שדורשים טיפול הם רבים, ובהם אני מתעסק בימים אלה".
הקואליציה הנוכחית שלך מורכבת מרוב חרדי מובהק. בפעם הבאה תרצה להכניס אליה נציגים חילונים ולשמור על הדתיים־לאומיים?
"אני רוצה שיהיה ייצוג של כלל האוכלוסייה בעיר, אבל מי שקובע את הרכב המועצה הם תושבי ירושלים שמצביעים בבחירות".
