המחלוקת הפוליטית סביב קרן הארנונה תפחה לממדים שגם במשרד האוצר לא צפו. "עובדים על זה שנים במשרד האוצר", אמר אתמול מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר במסיבת עיתונאים שנערכה במשרד, "לחצתי יד לחיים ביבס על מתווה פשרה, וקיבלנו בהפתעה שהוא חוזר בו מההסכמות ועוד גורר לשביתה".
בשבועות האחרונים נערכו בוועדת הכספים דיונים ממושכים וסוערים בנושא קרן הארנונה. על פי משרד האוצר, ביום חמישי האחרון הגיעו למתווה מוסכם עם מרכז השלטון המקומי, אך ביום ראשון הוא נסוג בו מההסכמות, החריף את ההתנגדות לקרן הארנונה והכריז על שביתה של השירותים העירוניים בחלק מהרשויות המקומיות. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' רמז שהיו מעורבים בהחלטה שיקולים לא ענייניים, אך סירב לפרט. "אני משאיר לכם לחשוב למה חיים ביבס נסוג בו מההסכמות", אמר במסיבת העיתונאים אמש.
Video: סמוטריץ' במסיבת העיתונאים, אמש
קרן הארנונה היא פתרון שמתגלגל במשרד האוצר בשנים האחרונות, כולל בממשלת בנט-לפיד שבה היה חלק מחוק ההסדרים הקודם שלא עבר, כדי לפתור עיוות בתעריפי הארנונה שמייצר תמריצים גרועים לשוק הדיור. רשויות מקומיות מפסידות כסף על תושבים שגרים בתחומן ולכן הן מעדיפות שלא לבנות דירות למגורים בתחומן. על עסקים לעומת זאת, רשויות מקומיות מרוויחות הרבה מאוד כסף וכמעט שאין להן הוצאות. רשויות שהתמזל מזלן ונמצאות במרכז הארץ או שיש להן מסיבות היסטוריות שטחי תעשייה ומסחר גדולים – מרוויחות הרבה יותר מרשויות הנמצאות בפריפריה, או כאלה שבגלל חלוקת הגבולות הוותיקה לא נהנות מהכנסות משטחי תעשייה.
ההתנגדות לקרן הארנונה הגיעה בעיקר, באופן צפוי, מהרשויות החזקות והעשירות יותר – אלה שצפויות לתרום יותר לקרן המשותפת. לאחר שהצעות דומות לתקן את העיוות הזה נפלו בעבר בלחץ השלטון המקומי ופורום ה-15, הרשויות הניחו שגם הפעם ההשפעה הפוליטית שלהן תביא להפלת ההצעה הנוכחית. מסיבו זו סירבו לדון על פרטי ההצעה עד לשבועות האחרונים ממש, משהבינו שהממשלה מתכוונת להביא אותה לחקיקה.
Video: צוות משרד האוצר במסיבת העיתונאים, אמש
מתוך רצון להגיע להסכמות עם השלטון המקומי, נערכו בשבועות האחרונים דיונים אינטנסיביים בוועדת הכספים. חוק הארנונה קבע שרשויות מקומיות שלהן ארנונה עסקית גבוהה לנפש, יידרשו לתרום שיעור מסוים מהגידול בהכנסות שלהן מארנונה עסקית לטובת קרן משותפת שממנה יינתן מענק לכל רשות עבור כל היתר בנייה שתיתן ליחדת דיור. בניגוד לנטען בימים אלה, מדובר בהפרשה רק מהגידול בארנונה, ולא מהכנסות קיימות, כך שתקציבי הרשויות הנוכחיים לא ייפגעו. כמו כן, מדובר בגידול בארנונה מעסקים ולא בארנונה שהרשויות מקבלות מתושבים.
ההצעה המקורית של משרד האוצר שונתה כך ששיעורי ההפרשה של הרשויות מהקרן הופחתו במדרגה הגבוהה מ-49% ל-28%, והמדרגות הבאות הופחתו מ-35% ל-20%, מ-20% ל-15% ומ-10% ל-7.5%. הדבר היחיד שיקבע אם עיר תתרום לקרן המשותפת הוא היקף הארנונה העסקית לנפש – כלומר סך כל תשלומי הארנונה חלקי מספר התושבים. החריג היחיד הוא רשויות מרוחקות שלהן מדד סוציו-אקונומי נמוך ומדד פריפריה גבוה, דוגמת העיר באר שבע, שישלמו לקרן 20% במקום 28%, על אף הכנסות גבוהות מארנונה עסקית. כתוצאה מהשינוי הזה יופחת גם המענק שתיתן הקרן עבור כל יחידת דיור מ-2000 ₪ ל-1850 ₪.
Video: צוות משרד האוצר במסיבת העיתונאים, אמש
שינויים נוספים נערכו בקרן עצמה. על פי ההסכמות, הקרן תהיה גוף עצמאי מנותק מקופת המדינה ותהיה בשליטת השלטון המקומי. צעד זה נועד להקל על חששות השלטון המקומי שהקרן תהפוך למעין "קופה קטנה" של האוצר, שייקח ממנה כספים של הרשויות לטובת הוצאות של השלטון המרכזי. עוד הוסכם כי יו"ר הקרן יהיה יו"ר השלטון המקומי, ונציג הציבור במועצת הקרן יהיה נציג מוסכם בין הממשלה לשלטון המקומי. אחד החששות הנוספים שעלו מהשלטון המקומי נגעו גם לעודפים שיכולים להיווצר בקרן. המתווה קבע כי במידה ויהיו עודפים בקרן, הכספים לא יישארו בקרן אלא יוחזרו לרשויות המקומיות.
עכשיו נראה שקרן הארנונה הפכה לרובד נוסף במחאה נגד הרפורמה המשפטית, ויש שקשרו אותה לרצון להעביר כספים מרשויות "חילוניות" לרשויות "חרדיות". זאת על אף שבני ברק, למשל, צפויה לתרום לקרן המשותפת בגלל שטחי המסחר שנמצאים בתחומה; ושרשויות "חילוניות" רבות אמורות להיתרם ממנה, דוגמת אשקלון, בת ים, דימונה, אופקים, גדרה, מבשרת ציון, אור עקיבא, נהריה, לוד, רמלה, קרית אונו, קרית אתא ואחרות.
