ישנם נושאים רבים שמטרידים את שופטי בית המשפט העליון, ובזמן האחרון נוסף עוד נושא לרשימה: בלא מעט מקרים גורמי מדינה שונים מגישים חוות דעת בגין נאשמות המגיעות לפתח בית המשפט, אולם מנסחים אותן בלשון זכר. השופטת דפנה ברק-ארז נזפה לאחרונה בממונה על עבודות השירות בנושא, ולא בפעם הראשונה. בהחלטה שניתנה בעניינה של שירה יצחקי תמך הממונה על עבודות השירות בריצוי עונש מאסר בדרך זו, אך זכה לנזיפה מהשופטת ברק-ארז מסיבה אחר לחלוטין: חוות הדעת שכתב עבור יצחקי נוסחה בלשון זכר למרות שנכתבה עבור אישה. "יצוין כי חלקים רבים מחוות דעתו של הממונה – שעסקה בעניינה של המערערת – נוסחו בלשון זכר" העירה השופטת ברק ארז והמשיכה: "זו אינה הפעם הראשונה שבית משפט זה מעיר בנושא. נבקש כי הממונה יתן דעתו לעניין זה".
כפי שציינה השופטת ברק-ארז, חוות דעת של הממונה על עבודת השירות שמנוסחות בלשון שאינה תקינה אינה כבר קיבלו הערות בעבר. הפעם הקודמת הייתה לפני כשלושה חודשים, שם דן בית המשפט העליון בעניינה של אליזבת קנדל. גם במקרה הזה הגיש הממונה על עבודות השירות חוות דעת חיובית בנוגע לחלופה של מאסר בריצוי בעבודות שירות, אך את חוות הדעת כלפי קנדל כתב כאילו הייתה גבר. "בטרם סיום נציין כי חלקים נרחבים מחוות דעתו של הממונה – שעסקה בעניינה של המערערת – נוסחו בלשון זכר" העירו השופטים עוזי פוגלמן, דפנה ברק-ארז ויוסף אלרון למומנה על עבודות השירות, "אנו סבורים שראוי לקחת עניין זה לתשומת לב בחוות הדעת הבאות".
