קמפיין ארגוני המחאה נגד הרפורמה, שבשלו עיריית תל־אביב חזרה בה מהסיכום עם ישיבת מעלה אליהו, עורר גל של תמיכה בישיבה. חלקו מגיע מכיוונים בלתי צפויים: ביומיים האחרונים מאות בני אדם, מוכרים ושאינם, העבירו תרומה כספית לישיבה לאות הזדהות עמה. יותר משש מאות תורמים התגייסו ותרמו יחד יותר מ־100 אלף שקלים, ובישיבה מתכננים לצאת בקמפיין התרמה מאורגן בשבוע הבא.
ביום ראשון השבוע הודיעה עיריית תל־אביב שהיא חוזרת בה מסיכום שהושג בינה ובין ישיבת מעלה אליהו הפועלת בעיר, ולא תעמוד במחויבותה להשמיש עבור הישיבה את בית כנסת "מגורים" ברחוב קליי, אף שבעירייה כבר פינו חלקים מהישיבה. לפי הסיכום שהושג בין הצדדים, העירייה התחייבה כי תפנה את בית הכנסת "בר כוכבא" שפעל בשטח הישיבה ובחדר אחר שהיה צמוד לו, ובתמורה לכך תקבל הישיבה אישור לקדם את התוכנית שתהפוך את מבנה בית הכנסת ברחוב קליי לשימוש הישיבה, תוך עבודות בנייה שיתאימו את המבנה לכך.
המהלך של העירייה נעשה אחרי שכבר נהרס בית הכנסת בר כוכבא, ששימש את הישיבה ברחוב דפנה בעיר והיה במתחם בית המדרש. לפני כחודשיים נתנה ועדת התכנון והבנייה העירונית את כל האישורים לבנייה ברחוב קליי, אלא שקבוצה של מפגיני שמאל, עם גורמים בעיריית תל־אביב, החלו בשבועיים האחרונים להביע התנגדות למהלך. כמה עשרות מפגינים מארגוני המחאה נגד הרפורמה המשפטית ראו בישיבה יעד למחאה והגיעו להפגין מולה. המפגינים אמרו כי אין מקום לישיבה בעיר ליברלית, וכי אינם "רוצים להיות חמורו של משיח", כלשונם. עוד בטרם החלה המחאה הודיעו בעירייה על "בחינה מחדש" של תוכנית הבינוי.
ישיבת מעלה אליהו הוקמה בתל־אביב לפני 26 שנה, וזה כ־24 שנים היא יושבת במיקומה הנוכחי ברחוב דפנה, סמוך לבית החולים איכילוב. ב־2018 פנתה העירייה לישיבה ואמרה כי יש צורך בהקמת בית ספר חילוני באזור, ולכן יהיה צורך למצוא עבור המוסד התורני מקום חדש. בישיבה הסכימו, והעירייה הציעה חלופה – את בית הכנסת "מגורים" הסמוך לישיבה וכבר היום משמש אותה בתפילות השבת. בעירייה הסכימו לאשר התאמות למבנה הישן שיוכל לשמש את מקום הלימוד עם כל צורכי הישיבה. התוכנית פורסמה לציבור כבר בשנת 2019 על פי תקנון אישור תוכניות בינוי בעיר.
לאחר בחינת גורמי המקצוע אישרה מועצת העיר תל־אביב את התוכנית להקמת הישיבה, בהצבעה ללא מתנגדים, ועמותת הישיבה ביקשה לקיים שינויים במבנה. גורמי העירייה והנהלת הישיבה יצרו יחד תוכנית מותאמת שכוללת שיפוץ של חזית מבנה בית הכנסת, הרחבה שלו והתאמתו לצורכי הישיבה, כולל הקמת חדר אוכל, כיתות ומשרדים.
יש לציין כי הבנייה לא עתידה לחרוג מהשטח שיש היום לבית הכנסת והרחבה שסביבו. לפני כשנתיים הייתה התנגדות מצד חלק מתושבי השכונה שבית הכנסת ממוקם בה, והם הביעו חשש משינוי צביון השכונה. אך ההתנגדות הוסרה והתוכנית המשיכה להתקדם עד שאושרה באופן סופי לפני שבועות אחדים. בשל המחאה הציבורית מבקשים בעירייה "לשקול מחדש" את האישור.
סגן וממלא מקום ראש עיריית תל־אביב, חיים גורן, מבקש להרגיע את הרוחות. "כשהמבנה אושר בעירייה לא היו בחירות באופק", אומר גורן. "הגענו לאישור סופי של התוכנית, אלא שבאקלים הפוליטי הנוכחי ובקרע הקיים בין ימין לשמאל, בבחירות המקומיות שמתקרבות – הפוליטיקאים המקומיים הבינו שיש פה הזדמנות לעשות רווח פוליטי מהסתה נגד הישיבה ומהלהטת הרוחות, והחלו לייצר קמפיין שנאה גדול מאוד נגד הישיבה, שאנשיה לא עשו רע לאיש. להפך, הם תורמים ונותנים כל הזמן. אז בגלל הקמפיין הזה והשנאה שהחלו לחולל פה, הנהלת העירייה ביקשה להירגע, לעצור ולבחון אם יש עוד אפשרויות שיעשו טוב לכל הצדדים".
גורן גם מבטיח שהישיבה תמשיך לפעול בעיר. "היא לא תתפנה ממקומה הנוכחי עד שתימצא לה חלופה ראויה במרכז העיר, שתתאים להם ותהיה לשביעות רצון כולם", הוא אמר.
הוויכוח על המקום שניתן לישיבה עורר סערה ארצית. ח"כ מתן כהנא מהמחנה הממלכתי ואנשי תקשורת בכירים קראו לציבור להיות שותפים ולתרום לישיבה. ח"כ גדעון סער אמר כי בעיניו המתקפה על ישיבת מעלה אליהו בתל־אביב היא קמפיין שנאה מובהק, "זר לערכי הסובלנות והפלורליזם של העיר שבה נולדתי, גדלתי ובה אני חי. ברחוב דפנה או ברחוב קליי – אגיע להתפלל בחגי תשרי במעלה אליהו. ישראל לא תידרדר למלחמת אחים". רעייתו מגישת הטלוויזיה גאולה אבן־סער אמרה השבוע בערוץ 13, בתוכנית הבוקר בהגשתה, כי היא עצמה נוהגת להתפלל בישיבה בימי כיפור ובחגים: "המתקפה על הישיבה כואבת לי", היא הוסיפה.
פרשן חדשות 12 עמית סגל אמר שתרם לישיבה "שמתמודדת עם שנאה במסווה של אהבת אדם, עם קיצוניות מחופשת למתינות ועם מלחמה בשונה מוחבאת בתוך הסתייגות מתוכנית מתאר".
גם מגיש ערוץ 14 ינון מגל, המתגורר סמוך לישיבה, קרא לציבור לתרום לה. "דווקא עכשיו מול קמפיין השנאה ישיבת מעלה אליהו יצאה בקמפיין גיוס המונים, אני איתם", כתב בטוויטר.
אתמול הגיעה לביקור חיזוק בישיבה סגנית שר האוצר מיכל וולדיגר מסיעת הציונות הדתית, והביעה תמיכה בהתרמה ובישיבה. השרה לשעבר איילת שקד פרסמה גם היא הודעת תמיכה בישיבה, ואמרה שהיא נמצאת בקשר עם הרב חיים גנץ, ראש ישיבת מעלה אליהו, במשך שנים רבות. "חגגתי עם הישיבה את פורים ושמחת תורה, תמיד עם עוצמות גדולות ושמחה גדולה", אמרה. "בתל־אביב שנולדתי וגדלתי בה יש מקום לכולם. בטח לאנשי הישיבה שכל כולה אהבת האדם העם והארץ. חיו ותנו לחיות".
לדברי התמיכה הצטרף גם הרב הראשי לישראל דוד לאו, יליד תל־אביב. "שורש הבעיה טמון בשאלה העקרונית מהו מעמדה של התורה בעם ישראל", כתב הרב לאו השבוע במכתב לראש הישיבה הרב גנץ. "יש הרואים בהתנתקות מהמקורות ערך, לדעתם התורה היא עניין פרטי והארץ תנהג על יסוד 'ככל העמים בית ישראל'. אולם אנו יודעים שאין עם ישראל אומה בלא תורתה, זו ייחודיותנו וזהו סוד קיומנו.
"עליהם לדעת שלמאבק נגד הישיבה ונגד תורת ישראל יש מחיר של ניתוק מהעם היהודי ומארץ ישראל. ההיסטוריה של עם ישראל מראה שלשנאת חינם יש מחיר כבד והתשובה לכך היא אהבת חינם. הגבירו חיילים לתורה ויהא שם שמיים מתאהב בפועלכם".
לדברי מנכ"ל הישיבה יאיר גנץ, התמיכה הרחבה שהישיבה זוכה לה, גם מתושבי האזור, ניכרת ומורגשת היטב. "אנחנו מתרגשים מאוד מהתמיכה הרחבה מכל קצווי הקשת הפוליטית והישראלית", אומר גנץ. "מעלה אליהו היא של כולנו ואנחנו מודים לכל מי ששותף. השותפות היא חשובה כדי להראות שהאהבה והאחווה היא דבר משותף לכולנו ואנחנו פונים לכולם להשתתף בקמפיין שאומר שכולנו מעלה אליהו".
במסרונים שקיבל משכני הישיבה בתל־אביב נכתב, בין השאר: "אני רוצה לחזק אותך, את צוות המורים, המשפחות שלהם וכמובן התלמידים. אתם אהובים, השכונה אוהבת אתכם, אתם אור בתוך כל החומריות והשנאה שסביבנו".
התושב שכתב את הדברים הוסיף שהוא שמח מאוד על שהישיבה נמצאת בשכונה: "אל תתנו לכמה אנשים ממורמרים להרוס את השכנות הארוכה שלנו. כואב לי הלב שהתלמידים המדהימים שלכם יחשבו שהם לא רצויים".
מעיריית תל־אביב־יפו נמסר: "לאחר דיונים והקשבה לכל הגורמים הרלוונטיים, ראש העירייה הורה לוועדת התכנון המקומית לבחון מחדש את התוכנית להעברת ישיבת מעלה אליהו למבנה ברחוב קליי, ולהציע חלופות נוספות".
