במהלך השנתיים שחלפו מאז אירועי שומר החומות, אותן פרעות שחוללו אזרחים ערבים נגד יהודים ברחבי הארץ בצל הלחימה מעזה, במסדרונות בתי המשפט ובחדרי החקירות נמשכו המאמצים לפרק תיק אחר תיק, פרט אחר ראיה, כדי להעמיד לדין את מי שהשתתפו באותן תקיפות טרור אלימות. אך נראה שעם הזמן חומרת המעשים נשכחת, ובזה אחר זה נסגרים הסדרי טיעון מקילים עם הנאשמים. גורמים בפרקליטות חותרים לעונשים מקילים, וסעיפי הטרור המחמירים נמחקים מכתבי האישום.
אחד המקרים הקשים במהומות שומר החומות היה השלכת בקבוקי התבערה לבית משפחת ג'נטאזי בשכונת עג'מי ביפו. שלושה מחבלים תושבי העיר, שסברו כי מדובר בבית משפחה יהודית, השליכו פנימה בקבוק תבערה. התלקחותו גרמה לכוויות קשות בפניו של מוחמד ג'נטאזי בן ה־12 ולפציעה קלה של ילד בן 10. לאחר שהבינו את טעותם נמלטו החשודים מהמקום, אף שתכננו ליידות בקבוקי תבערה נוספים על בתי יהודים באזור. במסגרת החקירה הצליחה המשטרה הצליחה לאתר ממצאי די־אן־איי הקושרים את אחד החשודים ליידוי בקבוק התבערה.
כעבור חודש הוגשו כתבי אישום נגד השלושה, אחמד דאוד (21), ריזק ג'רבוע (35) וראאד ג'רבוע (38). יוחסו להם עבירות חמורות, ובהן 12 עבירות של מעשי טרור – ניסיון לרצח, סיוע לניסיון לרצח, ריבוי עבירות של הצתה וסיוע להצתה, שיבוש הליכי משפט, הפרת הוראה חוקית וריבוי עבירות החזקת נשק.
עו"ד דוד אבינר, ארגון ערי ישראל: "בפרקליטות לא ממהרים להאשים בעבירות לאומניות או טרור. לא פעם הם מתקנים את כתב האישום בהסדר טיעון ומורידים את המניע הלאומני"
ואולם אחרי שהנושא נשכח מלב הציבור, ולאחר שהנאשמים כפרו במיוחס להם, בינואר האחרון הניחו נציגי הפרקליטות הצעה להסדר טיעון עם השלושה. לפי ההסדר, הנאשמים יחזרו בהם מכפירתם, יודו בכתב אישום מתוקן ובו יורשעו. הנאשמים יפקידו פיצוי כספי בסך 650 אלף שקלים כתנאי מהותי לקיום ההסדר, מין סולחה עם פיצוי כספי גבוה. אחמד דאוד יעבור תסקיר של שירות המבחן, ואילו על ראאד ג'רבוע תבקש הפרקליטות להטיל את העונש הכבד ביותר, עד חמש שנות מאסר. מכתב אישום שכלל 12 עבירות של ניסיון רצח והצתה על רקע לאומני וממניעי טרור, נותר כתב אישום רזה ומחלש. ללא מניע לאומני, טרור וניסיון רצח. הפרקליטות הסתפקה בעבירות של חבלה מחמירה, הצתה ואחזקת נשק בלבד.
באתר התחקירים "הקול היהודי" עוקבים מאז הפרעות אחר התיקים המתנהלים נגד הפורעים וחושפים מחדלים שונים, כגון ביטול תמוה של הרשעה, ומתן גזר דין קל ביותר לבני משפחתו של מוסא חסונה שנהרג בעת שהשתתף בהתקפה על בתי יהודים בלוד. הם הואשמו בעבירות קשות, אולם השופטת מרב גרינברג דחפה את הפרקליטות לבטל את הרשעתם.
"גם המקרה הזה וגם המקרה של משליכי בקבוקי התבערה ביפו מצטרפים למגמה שבה חלק ניכר מתיקי הדגל של שומר החומות זכו לרגל מסיימת חלשה ביותר בבתי המשפט", אומר תחקירן הקול היהודי, אלחנן גרונר. "עבירות חמורות הומרו בהסדרי טיעון מקילים, סעיפים לאומניים הוסרו או שמלכתחילה לא נכנסו לכתבי האישום, והבודדים ממובילי הפרעות והמשתתפים שכן הועמדו לדין, חוזרים הביתה בלי עונש משמעותי.
"עושה רושם שרשויות המדינה לא הפנימו שמדובר באירוע מלחמתי של שותפות עם האויב בזמן מלחמה", הוא מוסיף. "לא ייתכן שמתייחסים לנאשמים כאלו כעבריינים פליליים רגילים. אוכלוסייה גדולה נושאת עיניים אל התוצאות של כל אחד מהמשפטים האלו. האזרחים היהודים שמייחלים לשיקום האמון ביכולת המדינה לפעול ולאכוף, ומנגד אזרחים ערבים ששוקלים האם לצאת לסיבוב נוסף של פרעות. כשתיקים חמורים מסתיימים בשנה בכלא, זה אומר שהפרעות הבאות מעבר לפינה".
טיפה בים
מי שעוקבים אחר המספרים, הדיונים המשפטיים וגזרי הדין, חשים לא פעם תסכול מקלות העונשים המוטלים על המורשעים בסופו של תהליך. מאז מבצע שומר החומות נעצרו יותר מ־3,000 בני אדם בחשד להשתתפות באירועים האלימים, יותר מ־90% מהם ערבים. מתוך כל אלה הועברו לעיון הפרקליטות 244 תיקי חקירה, ומתוכם הוגשו 179 כתבי אישום. 90 הסתיימו בהרשעה, ו־89 תיקים עדיין מתנהלים. כך עולה מנתונים שגובשו בפרקליטות עבור הארגונים עד כאן, ישראל שלי, פורום קהלת וערי ישראל. עו"ד דוד אבינר, היועץ המשפטי של ארגון ערי ישראל, מבהיר כי הנתונים הללו מתייחסים לתיקים גלויים. מלבדם יש גם תיקי קטינים ותיקים חסויים במעורבות שב"כ שאין אפשרות לבדוק מה עלה בגורלם".
אבינר, שעוקב באדיקות אחר התיקים, משוכנע שאפשר היה להגיע לתוצאה מחמירה יותר. "בפרקליטות ובמערכת המשפט מבינים שהיה פה אירוע", הוא אומר, "אבל המסגור שלו שגוי. בכתבי האישום כותבים ש'התרחשו אירועים רבים של אלימות בין יהודים, ערבים וכוחות הביטחון על רקע לאומני וגזעני', ומקפידים להבהיר שהיו 'התפרעויות של יהודים וערבים', כמשהו סימטרי. זאת אף שלפי הערכת כוחות הביטחון והנתונים שגיבש מבקר המדינה השתתפו בפרעות 6,000 איש ונעצרו 3,200 – מהם 240 יהודים. זה אפילו לא עשרה אחוזים".
השבוע למשל ניתן גזר דינם של שלושה ערבים שיידו בקבוקי תבערה על בתי יהודים בשכונת חב"ד בלוד. על שלושה מהשותפים במעשה נגזרו עונשים של בין שנתיים לארבע שנות מאסר, ושלושה אחרים ממתינים לגזר דין. "בכתב האישום נכתב בפירוט איך הם קנו אופניים חשמליים מראש כדי להימלט מהזירה, ביצעו תכנון מוקדם כולל שלושה סיורים, ואז יידו בקבוקי תבערה על בתים עם משפחות", מציין אבינר. "אפשר היה להאשים אותם בניסיון רצח, עבירה שהעונש עליה יכול להיות עד 25 שנות מאסר. אבל הלכו על עבירה של גרימת נזק בנסיבות מחמירות, וגזרו ארבע שנות מאסר. וזה אחרי כל הדיבור על כך שתהיה חתירה לענישה מחמירה. בפרקליטות לא ממהרים להאשים בעבירות של מניע לאומני או טרור, אפילו כשהעובדות מדברות בעד עצמן. אם זה לא גלוי וידוע לפי כל ההודאות, הראיות, הסממנים והרקע – בפרקליטות לא יחברו אחד ועוד אחד. אפילו כשהוגש כתב אישום שכולל מניע לאומני, לא פעם הם מתקנים את כתב האישום בהסדר טיעון ומורידים את המניע הלאומני.
"בתי המשפט מקבלים את עמדת הפרקליטות ולא מתערבים בהסדרי הטיעון", מוסיף אבינר. "לא מופעלת שום ביקורת על העבירה המופיעה בכתב האישום, וככה מתקבלים עונשים מקילים".
בשבוע שעבר הגישה פרקליטות מחוז מרכז, בשיתוף היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה, שלוש תביעות נזיקין נגד 13 נתבעים שהועמדו לדין פלילי בגין מעשיהם בלוד במהלך הפרעות. התביעות עוסקות בנזקים ששוויין נאמד בכ־4.8 מיליון שקלים. גם תביעה זו, לדברי אבינר, היא טיפה בים. "היו עשרות מקרים של נזק לרכוש ציבורי, פגיעה ברמזורים ובעמודי חשמל, עקירת עצים. העובדה שהוגשו רק שתי תביעות אזרחיות על יותר מ־100 תיקים לא מתקבלת על הדעת".
בזה אחר זה נחתמים הסדרי טיעון עם נאשמים באירועים הקשים. בשבוע שעבר נגזר במסגרת הסדר טיעון עונש של 25 חודשי מאסר על תושב העיר מוסא חסונה, אשר הואשם בייצור בקבוקי תבערה ששימשו את המתפרעים הערבים שהתבצרו במסגד אל־עומרי בלוד.
ולא מדובר רק בלוד. בנובמבר הורשעו בהסדר טיעון ערבים תושבי יפו שהשתתפו בלינץ' בחייל צה"ל בעיר. עלי מצרי (20) הורשע בחבלה חמורה בנסיבות מיוחדות, ומוחמד עיאש (23) בהסתה לטרור ולאלימות ובשיבוש הליכי משפט. במסגרת הגישור הפלילי הוסרו מכתב האישום מניעי הטרור והלאומנות; עיאש זוכה מעבירות התקיפה שבהן הודה בחקירתו, אך הורשע בהסתה לטרור אחרי שנשמע קורא בהודעת וואטסאפ מוקלטת: "מי שרוצה להגיע לשדרות ירושלים בואו, אנחנו התחלנו". לאחר פציעתו הקשה של החייל, ובעודו שרוע על הכביש, הודיע עיאש בסרטון שנשלח לחבריו: "הוא גמור, אפשר לזוז". בהמשך קרא לצעירים נוספים לפגוע בעוברי אורח יהודים ביפו.
באותה תקופה נגזרו עשר שנות מאסר על אדהם בשיר, תושב עכו בן 25 אשר הורשע בלינץ' הקשה שבוצע במור ג'נאשווילי, תושב עכו. בשיר הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות טרור של חבלה חמורה בכוונה מחמירה ובעבירות התפרעות, ונידון לעשר שנות מאסר.
אחד המקרים הקשים הזכורים מן המהומות הוא הרצח האכזרי של יגאל יהושע, תושב שכונת גני אביב בלוד. שבעה ערבים תושבי העיר נאשמים במעשה. לפי כתב האישום, באחד מערבי הפרעות הבעירו צעירים ערבים צמיגים בכביש כדי לגרום לנהגים להאט וכך יזהו מי מהם יהודי; כשזיהו את יהושע החלו ליידות לעברו אבנים. שמשות הרכב נופצו, ויהושע נפצע בראשו. בשארית כוחותיו הוא המשיך בנהיגה איטית עד שהגיע לחניית ביתו ושם איבד את ההכרה. הוא פונה לבית חולים וכעבור כשבוע מת מפצעיו. מאז לכידתם, כחודש לאחר הרצח, נתונים הנאשמים במעצר.
בקרוב ימלאו שנתיים לאותו פיגוע, ונראה שהמשפט יימשך עוד תקופה ארוכה. ככל שחולפים הימים מתחזק החשש כי מרחק הזמן יפחית את עוצמת הזעזוע ויביא להקלה בעונש. "כבר שנתיים מתנהלים דיונים בבית המשפט", אומר אפי, אחיו של יגאל ז"ל. "כרגע אין התקדמות. סיימו לחקור את כל עדי התביעה, מוצגים ממצאים ביטחוניים מהמצלמות ומהחקירה של שב"כ ושל המשטרה, ותכף יחל שלב החקירות הנגדיות".
לפני כחודש נעצר חשוד נוסף במעורבות בלינץ', שמיני במספר, פלסטיני בן 26 מאזור רמאללה. מהחקירה עולה כי הוא נכנס לישראל בשנתיים האחרונות לצורכי עבודה והועסק במקומות שונים במרכז ובשרון. רק לפני כמה שבועות, אחרי שהגיע למחסום, זוהה כשוהה בלתי חוקי ונעצר.
"כל עוד הנאשמים במעצר אני לא רוצה שההליך יסתיים", אומר אפי. "ההערכה היא שלא כולם יישפטו למאסר עולם, אז לפחות כרגע כולם נענשים. הפרקליטות מתאמצת להביא להרשעת כל השבעה במעשה טרור, אבל ייתכן שאצל חלקם יהיה קושי ראייתי והם יקבלו עונשים מופחתים. אז כרגע הם עצורים שנתיים; שנתיים כפול שבעה נאשמים זה יוצא 14 שנה, כבר יושבים 14 שנה על יגאל. זה לא מנחם, הייתי מעדיף שייתנו את העונש וההרשעה. אבל לפחות עד אז הם בכלא".
"אין קצה חוט"
ויש גם מקרים שבהם טרם נעצרו חשודים. דסטאו ביסט, תושב רמלה בן 74, נפגע מאופניים חשמליים בעת שעמד בתחנת אוטובוס בעירו. לפי עדויות הנוכחים, הרוכבים פגעו בו בכוונה תחילה ואף ניסו לחזור ולדרוס אנשים נוספים שעמדו בתחנה, ולאחר מכן נמלטו. ביסט נפצע קשה ובהמשך מת בבית החולים. כמה חשודים שנעצרו מאז שוחררו, והתקדמות של ממש בשאלה מי גרם למותו של דסטאו ביסט – אין. במשטרה מסרבים לערב בחקירה את שב"כ ולראות בתקרית פיגוע טרור, אך בני המשפחה מתעקשים.
"אנחנו מרגישים שהתיק הוזנח", אומר חתנו של ביסט, משה שטה. "המשטרה לא עונה לנו לשאלות, לא נענים לבקשתנו להיפגש עם החוקרים המעורבים. התיק מוקפא. מילא אם היינו יודעים עכשיו על ניסיון לחקור או לעשות מאמצים כדי לנסות לאתר את הרוצחים השפלים, אבל המצב הוא שאף אחד לא מוכן להתייחס. הכול הופקר. אין קצה חוט. אנחנו ממש מתביישים. אזרח שרק יצא ללוות את אורחיו נרצח, והמינימום שעל המדינה לעשות -לתפוס את הרוצחים ולשים אותם מאחורי סורג ובריח -פשוט לא קורה. ממשיכים לרצוח את דסטאו כל יום מחדש. זו התחושה. עוגמת נפש, כאב בלתי פוסק. לא רק בגלל הרצח, אלא כי שהמשטרה והשלטון זנחו אותו".
בשירות בתי הסוהר החליטו כי כל אזרח ישראלי שנידון למאסר על חלקו בפרעות שומר החומות יוכנס לאגפים הביטחוניים. בריאיון למקור ראשון לפני כחודשיים הבהיר סגן גונדר ד', ראש ענף פח"ע בחטיבת המודיעין בשב"ס, כי הוא רואה בהם מחבלים וטרוריסטים לכל דבר. "הם פעלו נגד מדינת ישראל ונגד אזרחי ישראל בזמן מערכה צבאית. עשרות אסירים כאלה ביקשו בחודשים האחרונים לעבור לאגפים פליליים, בטענה שלמעשיהם לא היה רקע אידיאולוגי. אני עושה הכול כדי שהבקשות הללו לא יאושרו. גם אם כלל הגורמים סבורים שיש מקום לבחון את הנושא, אני מתנגד לכך באופן תקיף ועיקש".
על אף המדיניות הזאת והתנגדות שב"ס, אושרה בפברואר בקשתו של האסיר זהראן בחירי לעבור לאגף פלילי. בחירי, תושב רהט שהורשע בשורת מעשי פגיעה ביהודים בזמן מבצע שומר החומות, הועבר מהאגף הביטחוני בכלא נפחא לבקשת עורך דינו מוחמד רחאל. בחירי וחמישה מחבריו הגיעו בימי הפרעות רעולי פנים לצומת שמדרום לרהט, ושם, על פי כתב האישום, "יידו מספר רב של אבנים לעבר כלי רכב שנסעו בכביש, ופגעו במספר כלי רכב שבהם נסעו נהגים יהודים". אחד המשתתפים אף ירה באקדח אל המכוניות, ואחר ניסה להבעיר צמיגים בשולי הכביש. חלק מחברי החוליה נסעו באותם ימים ללוד כדי להשתתף במהומות בעיר בסביבות המסגד הגדול.
בכתבי האישום צוין כי הנאשמים סיכנו חיי אדם ביידוי אבנים לעבר כלי תחבורה בנסיעה. על בחירי נגזרו 15 חודשי מאסר והוא הוגדר אסיר ביטחוני. עורך דינו פנה לפרקליטות ולשב"ס וטען כי סיווגו כאסיר ביטחוני הוא טעות ו"אינו עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי", משום שמעצרו "עם אסירים ביטחוניים בגיל צעיר עלול להפנים באסיר נורמות חברתיות שליליות ביותר".
מהפרקליטות לא התקבלה תגובה.
