ועידת "אל תשליכני" של מקור ראשון וארגון רבני צהר בנושא הגיל השלישי נערכה השבוע במרכז מורשת בגין בירושלים. דווקא הניסיון לגעת בנושא שאינו אטרקטיבי, שלא מביא כותרות או שערוריות חדשותיות, משך רבים להגיע, לשבת בקהל ולהקשיב לשיחות ולהרצאות של מגוון דוברים, ובהם רבנים ואנשי ציבור.
הקהל שמע כיצד מתמודדים בני משפחה של חולי אלצהיימר עם עולם פנימי שהולך ומשתנה לנגד עיניהם, והאזין לרב יובל שרלו מסביר על אתיקה מוסרית ורפואית בתוך המשפחה. באי הכנס גם שמעו על ההתמודדות עם הצד הכלכלי במחלות זקנה – החל בתחזוקת הבית, כדי שיוכל להמשיך להתנהל באופן תקין, ועד הדברים שאפשר ואי אפשר לעשות עם כספו ורכושו של אדם שלא יכול להביע את דעתו.
שלושת נבחרי הציבור שהגיעו לוועידה ודיברו על הנושא מהצד שלהם הציגו תמונת מצב מורכבת: סגנית שר האוצר, ח"כ מיכל וולדיגר, אמרה לכתבת מקור ראשון עטרה גרמן כי "בני ובנות הדור השלישי הם נכס חברתי, תרבותי ומוסרי. הם השורשים שלנו, הבסיס שעליו צומח ומתפתח הדור הבא. מעבר לכך, אנשים בני שבעים, שמונים, תשעים ויותר מנהיגים מדינות ומהווים מורי דרך בשביל מאות אלפים, מתוך ההבנה שממרומי גילם הם יודעים להורות ולהדריך את שומעי לקחם".
סגנית השר וולדיגר ציינה כי המדינה מקצה משאבים בשביל בני ובנות הדור השלישי, הן ברמה הטכנית והן ברמה הנפשית. "אנו מעבירים כספים רבים לקופות החולים כדי שייצרו שירותים אשר יסייעו לאוכלוסייה המבוגרת באתגרי היום־יום. אך חשוב מכך, היא עוזרת בהפגת הבדידות ובהתמודדות עם קשיים רגשיים".
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, ח"כ יצחק וסרלאוף, הבדיל בין שני סוגי גופים: אלה שמעניקים שירותים וסיוע לאזרחים ותיקים, ומתמקדים בממד הסוציאלי ובזכויות שלהם, כמו משרד הבריאות והמנהל לאזרחים ותיקים; ושירותים שמתמקדים באיכויות של בני הגיל השלישי, כפי שאמור לעשות האגף לאזרחים ותיקים, שנמצא כיום במשרדו של השר וסרלאוף.
"אנחנו חיים במדינה שבה ראש ממשלה בן 73 שעובד לילות כימים. אנחנו חיים בעולם שבו גילו של נשיא המעצמה הגדולה בעולם גדול משמונים. אנחנו חיים בחברה שבה הרב חיים דרוקמן זצ"ל, הרב חיים קנייבסקי זצ"ל ורבנים נוספים הנהיגו קהילות בגיל תשעים", אמר וסרלאוף, "לכן, מטרת האגף לאזרחים ותיקים היא הפוכה: לשנות את התייחסות החברה והמדינה לאזרחים הוותיקים. לא עוד יהיו אלה רק מושא רווחה או יעד רפואי, אלא עלינו להבין שבני הגיל השלישי הם נכס. הכבוד שאנו רוחשים למבוגרים בחברה נובע מתוך כבוד עמוק למעמד שלהם, לניסיון החיים שלהם, לשמירת המסורת של הדורות הקודמים ולתרומה הסגולית שלהם לחברה".
השר וסרלאוף מנה את שלושת האתגרים העיקריים שעומדים לפתחם של בני ובנות הגיל השלישי: האתגר הכלכלי, אתגר הגוף המתבגר, ואתגר החברה והקהילה. "תלות האזרח הוותיק היא בראש ובראשונה פגיעה אנושה באזרח עצמו ובכבודו. אך מעבר לכך מדובר בפגיעה גם במשפחה הקרובה, מבחינת התהפכות ההיררכיה המשפחתית. מעבר לכך, מדובר בעלות כלכלית משמעותית למשק כולו, ההולכת וגדלה ככל שתוחלת החיים עולה ושכבת בני הגיל השלישי והנזקקים לעולמות הרווחה, הסיעוד והבריאות תופסת מקום משמעותי יותר באוכלוסייה בישראל. לכן, מטרת העל של המשרד ושל האגף לאזרחים ותיקים היא דחיית גיל התלות, שמירת האזרח הוותיק כבעל עצמאות כלכלית, בריאות גופנית ומנטלית, כדי שיהיה פעיל חברתית עד כמה שאפשר".
ח"כ מירב כהן, השרה לשוויון חברתי לשעבר, שעוד קודם לכניסתה לחיים הפוליטיים נאבקה בעושק קשישים, הבהירה בפתח דבריה כי "נושא הסיעוד וקצבאות הזקנה הוא לא עניין פוליטי אלא קונצנזוס. אני מאמינה שכולם רוצים לאפשר להוריהם לחיות בכבוד. כולם מעוניינים שאם הוריהם יחלו – שהמדינה תדאג ותעזור להם. אך עם זאת, לצערי אין שום תוספת לתקציב, וזו עובדה גמורה. בסוף צריך שר סביב שולחן הממשלה שיגיד שללא התקצוב לזקנים, הוא לא מצביע בעד התקציב. כיום אין מישהו שהנושא בליבו או שיש לו חזון בתחום".
ח"כ כהן התקוממה על כך שהמשרד לשוויון חברתי פוצל בין ארבעה משרדים שונים, כשהאגף לאזרחים וותיקים עבר למשרד הנגב והגליל. "מה שמוזר זה שאין שום קשר בין הנושאים. בכלל, מרבית הקשישים גרים במרכז. הרשות לניצולי שואה נמצאת תחת משרד ראש הממשלה, ומהרשות לקידום מעמד האישה יצרו משרד חדש. כל הפיצול הזה מפיל נושאים ומיזמים בין הכיסאות. דוגמה טובה לכך היא שביום השואה יזמנו מיזם בשם 'סרטים שזוכרים', שמטרתו להנגיש סרטי שואה לבני נוער. השנה הפרויקט לא יצא לפועל, לא בגלל כוונה רעה אלא כי אף אחד לא מבין מה נמצא תחת תחום אחריותו. הבלגן חוגג, ובמבחן התוצאה אין לזה ייצוג בתקציב המדינה".
