מחאת הטייסים שפרצה עם תחילת ההפגנות נגד הרפורמה המשפטית איימה להחליש את צה"ל ולפגוע ביכולות שלו להיערך למלחמה מול איראן ולבנון וביתר שאת בהתבססות האירנית בסוריה והעברת האמל"ח ללבנון. הטייסים הכריזו כי לא יגיעו למילואים והקימו עליהם סערה. היו כאלו שצידדו בהם מתוך אינטרס וטענו שמחאתם לגיטימית והיו כאלו שזעקו בקול 'איפה הרמטכ"ל'.
רבות נכתב סביב הנושא ואין ספק היום שהסרבנות יצרה את האפקט המשמעותי של המחאה לאחר שגררה אחריה את החלטתו של שר הביטחון יואב גלנט לצאת לציבור ולומר 'לא עוד', החלטת ראש הממשלה נתניהו להדיח אותו מתפקידו שמאז כבר הספיק לחזור בו ולנהל עימו מבצע צבעי מוצלח ברצועת עזה.
באכ"א חששו מאוד מהאירוע הזה של הסרבנות ובמיוחד מזה שהוא יחדור לדרג המשרת בקבע ובסדיר. למעט מקרה אחד בו איש קבע השתתף בהפגנת הימין ונשא על כתפו אלונקה, הוא כמובן ננזף על כך, לא נרשמו אירועים חריגים. ובכל זאת, עולם המילואים כך סברו בצה"ל ספג מהלומה לא פשוטה. יחידות נוספות נכנסו למעגל הסרבנות והם אינן מחזיקות בכשירות מבצעית. קבוצות וואטסאפ של יחידות מילואים סערו סביב המחאה בעד ונגד סרבנות ואי התייצבות לשירות מילואים.
בכלל, מערך המילואים נמצא בשחיקה מתמדת, ירידה בחוסר המחויבות של המשרתים ותחושה שבעיקר מלווה אותם כמי שלא באמת חשובים למערכת. לא בכדי הוחלט על ידי שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי יחד עם ראש אכ"א לקדם את מודל התגמולים במרכזו תקציב. מ-14 מיליון שקל בשנה לעלות ל-200 מיליון שקל זו דרמה של ממש.
אבל אם חשבתם שעד כאן ראיתם דרמה מהי, אז קבלו נתון שמפיל את הלסת. בשנה האחרונה פורסם כי מערך המילואים לא עומד בנתוני התייצבות מרשימים שנעים סביב 70 אחוזי התייצבות. במילים פשוטות כדי לגייס 100 אלף משרתי מילואים צריך להזמין 140 אלף ואז לשחרר כמה כדי למלא את השורות. בפועל השורות מתמלאות, אולם העובדה כי 30 אחוז ממשרתי המילואים בחרו בשנה החולפת לא להתייצב היא נתון מדאיג בפני עצמו.
בשגרה ובימים שאין מחאה זה נתון שצה"ל יודע להתמודד עימו. ואז מגיע גל הסרבנות, באכ"א נכנסים לכוננות גרפים ומנתחים את המצב. גם שם נדהמו השבוע לגלות כי בחודש האחרון נרשמו נתונים דרמטיים של התייצבות למילואים – מעל 90 אחוז התייצבו. אז איך מסבירים את האפקט ההפוך? מסתבר שבזמן שהטייסים והיחידות המיוחדות עשו סיבוב על צה"ל והפכו את המילה סרבנות לנורמטיבית, הלוחמים שאולי לא מחזיקים בכשירות של מטוסי קרב אבל בהחלט אחראים לכשירות אחרת חשובה לא פחות והיא רוח הלחימה – התייצבו בהמוניהם. מסתבר שהדלק להנעה להתייצבות למשימה, היא מבט הצידה לאלו שבחרו להשתמש בצה"ל כדי לקדם מטרות לא לגיטימיות של פגיעה בצבא ההגנה לישראל.
