קול פמיניסטי הדהד מאחורי הררי התותים והזיתים בבזאר באיסטנבול. "בואו ניפטר מארדואן!", "בואו להגן על הזכויות שלכן בסיבוב השני ב־28 במאי", קראה רוג'דה אקסוי, אישה צנומה בבגדים רחבים ודהויים. "הראיס ינצח!", זעקה אישה אחרת, מתומכי רג'פ טאיפ ארדואן.
חילופי הקריאות היו רק קרב אחד קצר במלחמה על 64.1 מיליון המצביעים של טורקיה, בבחירות הגורליות ביותר זה שנים. בסבב הראשון ב־14 במאי הוביל ארדואן עם 49 אחוזים, בעוד קיליצ'דראולו קיבל 45 אחוזים. השבוע הודיע סינאן אוגן, המועמד שהגיע למקום השלישי עם 5.5 אחוזי תמיכה, שיצביע לנשיא המכהן. ניצחונו של ארדואן כמעט מובטח, אך האופוזיציה עדיין מתאמצת ללקט קולות כדי להציל את קיליצ'דראולו בהצבעה ביום ראשון. כדי להצליח הם יצטרכו לשכנע נשים רבות, במיוחד עקרות בית ממעמד הפועלים – הבייס המוצק של ארדואן.
צעדיו של ארדואן להסרת מגבלות אנטי־דתיות ברפובליקה המוסלמית ברובה אך החילונית באופן רשמי, הפכו אותו לגיבור בקרב השמרנים בטורקיה. שיעור התמיכה בו בקרב עקרות בית, הרשאיות כעת לעטות רעלה בפומבי אם ירצו, הגיע ל־60 אחוזים בבחירות 2018 – כמעט 8 אחוזים יותר מהממוצע הלאומי. אך כאשר הן עורכות קניות בלירות שאיבדו את רוב ערכן בחמש השנים האחרונות, הן גם רגישות לזעזוע הכלכלי החמור ביותר בטורקיה מאז שנות התשעים.
המציאות הזו נותנת לאקסוי פתח לשכנוע בשעה שהיא עוברת בין דוכני בגדים יד שנייה ולבבות ארטישוק, מחפשת מטרות. "אנחנו מזכירות להן שאף שארדואן ומפלגתו בשלטון כבר יותר מעשרים שנה, וכל כלי התעמולה עומדים לרשותם – הם עוד לא ניצחו באופן רשמי".
בסיבוב הראשון לא הצליח קיליצ'דראולו לשכנע את סידג'ם אנר, בת 50. היא הצביעה לסינאן אוגן. "טורקיה היא חילונית", אומרת אנר, ומציינת שהאישה הטורקית קיבלה את זכות ההצבעה ב־1934. "תראו את המצב המצער שארדואן גרר אותנו אליו, כשהביא לפרלמנט את חבריו במפלגה האסלאמית הכורדית". ארדואן כרת ברית שנויה במחלוקת עם המפלגה האסלאמית הכורדית כדי לשמר את הרוב שלו בפרלמנט. אנר זועמת על המפלגה, שמתנגדת לזכויות נשים ונקשרה לכמה מקרי רצח, אך נראה שהיא זועמת באותה מידה על מחירי הגבינה בבזאר. בסבב הזה היא תצביע לקיליצ'דראולו.
גם טיג'ין אלפנלי בת ה־60 תצביע לו, בין השאר כי היא חוששת מהאסלאמיסטים. "נשים נרצחות וכמעט אף אחד מהרוצחים לא נענש". אך לא כולן מסכימות. ראזייה קוסקאיה, בת 50, אומרת שהיא ובתה יתמכו בארדואן "עד טיפת הדם האחרונה". "אולי לא נוכל לקנות את כל מה שאנחנו רוצות, אבל זה בסדר".
בהיעדר המשאבים הזמינים למפלגת השלטון של ארדואן, שיש לה שליטה מוחלטת בתקשורת – האופוזיציה תלויה ברשתות החברתיות כדי להגיע לבוחרים ברחבי המדינה העצומה. "אנחנו מודעים לכך שיש המונים שאנחנו לא יכולים להגיע אליהם, במיוחד עקרות בית", הודה ראש עיריית איסטנבול, איש האופוזיציה אקרם אימאמאולו.
ארדואן, לעומת זאת, שולח גדודי תומכות להתדפק על דלתות, עוד מאז ההתמודדות המוצלחת שלו על ראשות עיריית איסטנבול בשנות התשעים. רעייתו, אמין ארדואן, הייתה ממנהיגות הרשת העממית העצומה הזו, שמבוססת על פעילות מוסלמיות. ארדואן האמין שהפעילות שלו "יכולות להיכנס לבתיהן של נשים ולשכנע אותן להצביע לו בשל המגדר, הערכים והמעמד המשותפים שלהן", מסבירה פרונל איים, מדענית פוליטית בפריז.
חרף מאמציהן של הפעילות, מצבו של קיליצ'דראולו הידרדר בימים האחרונים. הוא וארדואן חיזרו שניהם אחר סינאן אוגן מאז פרסום תוצאות הבחירות בסבב הקודם, ולא היה ברור במי מהם יבחר לתמוך. אך ביום שני פרסם אוגן הודעה לתקשורת: "נתמוך במועמד ברית העם ארדואן בסיבוב השני של הבחירות". הוא הוסיף שהברית עם קיליצ'דראולו "לא יכולה להבטיח הצלחה ברורה בבחירות, בהשוואה לברית העם שנמצאת בשלטון כבר עשרים שנה, ולא יכולה לבסס תוכנית פעולה משכנעת לעתיד חיובי לטורקיה".
בשבוע שעבר הציב אוגן כמה תנאים למועמדים שביקשו את תמיכתו לקראת הסבב השני. בין הדרישות היו נקיטת עמדה נוקשה יותר נגד מפלגת הפועלים של כורדיסטן (PKK), שבטורקיה יש המגדירים אותה ארגון טרור, וכן גירוש הפליטים הסורים מהמדינה. נושא הפליטים הפך למרכזי במסעות הבחירות של כל המועמדים, במיוחד ככלי לתקוף את ארדואן, שאחראי להכנסתם של מיליונים למדינה. הפליטים, שנמלטו ממלחמת האזרחים העקובה מדם בסוריה, מוצגים כאחראים למשבר הכלכלי והחברתי בטורקיה.
על אף דרישותיו של אוגן, ארדואן הצהיר שאיננו מתכוון לעמוד בתנאיו. "אני לא אוהב לנהל משא ומתן בצורה כזו", אמר בריאיון ל־CNN בראשית השבוע. "אף אחד לא ממליך מלכים".
במהלך הריאיון רמז ארדואן להתערבות אמריקנית בבחירות והאשים את הנשיא ג'ו ביידן בניסיון להפיל את משטרו: "התאכזבתי מההתבטאות של ביידן נגדי והבעתי את האכזבה בפניו. עם זאת, אעבוד איתו ועם כל ממשל שיבוא אחריו". הוא טען שהבחירות הן הוכחה לכך ששלטונו מיוסד על דמוקרטיה. "המציאות היא שאנחנו הולכים לסבב שני", אמר ארדואן. "איך זה מסתדר עם ההכרזה האמריקנית שאני דיקטטור? יש לנו פרלמנט מגוון עם ביזור סמכויות".
מנגד, בימים האחרונים פנה קיליצ'דראולו לשלהוב רגשות נגד מהגרים, בניסיון לקבל את תמיכתם של מצביעי אוגן. הוא הבטיח "לשלוח את כל הפליטים הביתה" ושלל כל שיח עם ה־PKK אם יזכה בנשיאות. המהלך זיכה את קיליצ'דראולו בתמיכת מפלגת הניצחון הימנית־קיצונית: "הנושא החשוב ביותר בטורקיה הוא 13 מיליון מבקשי מקלט ומהגרים בלתי חוקיים", אמר אתמול יו"ר המפלגה אומית אוזדג במסיבת עיתונאים משותפת עם קיליצ'דראולו באנקרה, כשהוא נוקב במספר גבוה הרבה יותר מההערכה הרשמית של האו"ם – כ־3.9 מיליון פליטים בלבד.
"אחרי הבחירות יגיעו ימים טובים", אמר קיליצ'דראולו במסיבת העיתונאים, בניסיון לשדר אופטימיות זהירה. אך בהיעדר שינוי ברגע האחרון, המספרים כמעט מבטיחים שביום ראשון הקרוב ארדואן ינצח במערכת בחירות נוספת.
