לאחר ההודעה של גורם מדיני אמש כי "ככל הנראה חוק העמותות ידחה והנושא ייבחן", צפוי חבר הכנסת אריאל קלנר מהליכוד להיפגש בימים הקרובים עם שר החוץ וראש הממשלה, כדי לבחון כיצד ניתן לקדם בכל זאת מהלך שיצמצם את ההשפעה הזרה באמצעות תרומות לגורמי חברה אזרחית בישראל.
"אני באופן אישי מחויב למאבק בחתרנות המדינית הזרה", אומר לנו הבוקר ח"כ קלנר, ומוסיף כי לא ניתן לקבל מציאות בה מדינות זרות מצליחות להשפיע באופן הזה על המדיניות הישראלית בנוגע לשלל נושאים ובהם הוראות פתיחה באש, או הגירה בלתי חוקית.
השבוע, אמורה הייתה לעלות לדיון בוועדת השרים לחקיקה הצעת החוק של קלנר למיסוי משמעותי של כסף מדינתי זר, הנתרם לארגוני חברה אזרחית בישראל. "מימון בידי מדינות זרות, איננו טיפוח חברה אזרחית, אלא ניצול ציני שלה כדי לכפות על מדינה אחת את האינטרסים של מדינה אחרת. כשגרמניה מממנת במעל 5,000,000 ש״ח את 'המוקד להגנת הפרט' וזה משתמש בכספים אלה כדי להגן משפטית על מחבלים ובני משפחותיהם – זו לא 'חברה אזרחית בריאה'; כשטורקיה מממנת במיליונים מוסדות ירושלמיים שמחזקים את האחיזה המוסלמית בהר הבית זו לא 'חברה אזרחית בריאה'; או כשהאיחוד האירופי תורם כ־1,000,000 ש״ח ל'שוברים שתיקה' וארגון זה משתמש בכסף לקמפיין הכפשה בשם 'אלימות המתנחלים' המבקש להשחיר חצי מיליון אזרחים ישראלים, זו לא 'חברה אזרחית בריאה', זוהי חתרנות מדינית ופגיעה בעצמאותה ובריבונותה של ישראל", אומר קלנר. מדובר בסכומים משמעותיים ביותר – "70 ארגונים ישראליים המזוהים עם השמאל והשמאל הקיצוני קיבלו בעשור האחרון לא פחות מ־893,393,030 שקלים מישויות מדיניות זרות", הוא מוסיף.
שורה של שגרירים זרים בישראל, מתחו בימים האחרונים בהודעות טוויטר ביקורת על הצעת החוק של קלנר. על פי פרסום באתר וואלה!, שרת החוץ הגרמנית אנלנה ברבוק, העבירה מסר בנושא לשר החוץ אלי כהן. לחץ שככל הנראה הביא להודעת הדחייה אמש של הצעת החוק, בידי הגורם המדיני.
נציין כי על פי נתונים של ארגון NGO מוניטור, גרמניה תרמה ל-35 ארגונים לא-ממשלתיים בתחום "זכויות האדם" בישראל בשנים 2019-2017. בהם, ארגונים הפעילים פוליטית במסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני, רשומים בארץ כעמותה או חברה לתועלת הציבור, ומבצעים אחוז ניכר מפעילותם מחוץ לישראל, כולל פעילות לובי באיחוד האירופי, ארה"ב והאו"ם, שיתופי פעולה עם הקמפיין שדחק לפתיחה חקירה כנגד ישראל בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, מעורבות בדוחות שונים של האו"ם (כגון דו"ח גולדסטון ו"הרשימה השחורה" של חברות הפעילות ביו"ש) וסוגים נוספים של דה-לגיטימציה.
