בשל הסתייגות השרים החרדים, הממשלה לא הצביעה על כך שהציונות תהיה ערך מנחה ומכריע בכל פעולות הממשלה וזרועותיה. נציג היועמ"שית בדיון התנגד גם כן, ולאור זאת הוחלט על שינוי הנוסח.
לפי הנוסח הנוכחי, ההחלטה קובעת כי יש "להורות למשרדי הממשלה וכלל זרועות הממשלה, כי ערכי הציונות, כפי שהם באים לידי ביטוי בחוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, יהוו ערכים מנחים ומכריעים בעיצוב מדיניות המנהל הציבורי, מדיניות הפנים והחוץ, החקיקה והפעולות של הממשלה וכלל יחידותיה ומוסדותיה – הן בשלב עיצוב המדיניות הציבורית והן בשלב ההטמעה והביצוע של המדיניות הציבורית, בראש ובראשונה בתחומי ההתיישבות ובמתן הטבות לאלו ששירתו בצבא ובכוחות הביטחון או בשירות לאומי אזרחי, תוך העדפת משרתי שירות קרבי. זאת, מבלי לגרוע מהעקרונות המעוגנים בחוקי היסוד".
בדבר ההסבר נכתב כי "נכון להיום, המדיניות הנקבעת על ידי מקבלי ההחלטות בממשלה ובזרועותיה לוקחת בחשבון שיקולים מקצועיים שונים. לעתים, שיקולים אלו מתעלמים מערכי הציונות הבסיסיים. ערכים הבאים לבטא את זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית בארץ ישראל, בין היתר בהתיישבות, ביטחון, תרבות ועלייה, כפי שהוכרו, בין היתר, בהצהרת בלפור ומגילת העצמאות ועוגנו בחוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי".
בנוסף לכך, נכתב כי מטרת החלטת הממשלה היא "להורות לכלל הגורמים בממשלה ובזרועותיה, לתת, במסגרת השיקולים הנכללים בעת קביעת מדיניות והטמעתה, משקל משמעותי לערכי הציונות, בראש ובראשונה בתחומי ההתיישבות, בדגש על מתן הטבות לאלו ששירתו בצבא ובכוחות הביטחון או בשירות לאומי אזרחי, תוך העדפת משרתי שירות קרבי".
השרים החרדים הסתייגו בממשלה מהסעיף שנוסח כך שהציונות תהיה ערך מנחה ומכריע בכל פעולות הממשלה וזרועותיה. "החלטת הממשלה צופה את פני העתיד. ערך מכריע לחיילי צה"ל זה מסוכן, זה דמוגרפיה שעולה. יום אחרי כהונת השר יאסרו עדיפות ליוצאי צבא. צריך למצוא את הנוסח הנכון", טען השר משה ארבל והשר מאיר פרוש הצטרף אליו בטענה שההחלטה מסוכנת. לאור זאת, ההצעה חזרה לדיון נוסף בישיבת ראשי הקואליציה, לדיוק הניסוח ולאחר מכן תאושר טלפונית אצל שרי הממשלה.
במהלך הישיבה התייחס השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר להתנגדות הייעוץ המשפטי להחלטה, ואמר כי הוא "מבין לגמרי למה היועצת לא כתבה חוות דעת כתובה, כי קשה לה להודות שהיא נגד הציונות. אני צובט את עצמי שאני צריך להסביר החלטה כל כך חשובה והיסטורית! אנחנו מאבדים את הנגב והגליל. ההחלטה הזו תאפשר להעדיף ערכים של ייהוד הגליל, בהתיישבות ואת חיילי צה"ל וכוחות הביטחון".
נתניהו התרעם: "לא מוכן לסבול דבר כזה! מוסדות התכנון קובעים מדיניות בעצמם. אומר לי המשנה ליועמ"שית 'בוא נקיים דיון'. אני לא רוצה להנחות לקיים דיון, אני רוצה לקבוע מדיניות. המצב אבסורדי. בכל מקרה ההצעה הזו חשובה, צריך להעביר אותה כאן בנוסח שהובא".
המשנה ליועמ"שית גיל לימון אמר כי "השאלה היא האם ההצעה לפתרון נכונה. הכנסת קיבלה החלטה שהערכים באותו מדרג".
השר יצחק וסרלאוף שהביא את ההצעה הסביר כי "יש אפליה נגד יהודים. אם אתה מוסלמי או דרוזי, אז אתה מקבל 91 אחוזים הנחה על הקרקע. אם אתה יהודי, אתה מופלה לרעה. בשם ערך השוויון אנחנו מאבדים את המדינה. אני כשר, לא יכול להקים יישובים יהודים. מנחם בגין הקים תוכנית של מצפים, היום אי אפשר".
השר עמיחי שיקלי חיזק את דבריו בתיאור המשבר ההתיישבותי בגליל. "גני ילדים נסגרים. ב-2010 היו במשגב 500 ילדים, היום רק 200 יהודים. הכל נסגר". השר גלנט הוסיף: "זוהי סכנה לגליל – עראבה, סכנין, מנדה, ואנחנו מדברים על יישובים של 400 יהודים. יש רצף בגליל לרעתנו". השר יריב לוין השיב לשניים כי "זה לא יפתור את הבעיה מבפנים. השינוי חייב לבוא משינוי עמוק ויסודי מתוך מערכת המשפט".
