סין שיגרה הבוקר (ג') שלושה אסטרונאוטים לחלל – כולל האזרח הראשון, יום לאחר שהכריזה על תוכניות להנחית אסטרונאוטים על הירח לפני 2030 ופתיחת תחום חדש של יריבות עם ארצות הברית. נאס"א שואפת לשלוח אסטרונאוטים אמריקאים בחזרה לירח עד סוף 2025, כשהמנהל ביל נלסון מתאר מרוץ חלל נוסח המלחמה הקרה, רק שהפעם נגד סין במקום ברית המועצות.
סין הבהירה אתמול (ב') את שאיפותיה להרחיב את הנוכחות של המדינה בחלל, כאשר לין שי-צ'יאנג, סגן מנהל סוכנות החלל המאוישת בסין, הציג תוכניות למחקר מדעי וטכני, ואישר רשמית שציר זמן הקודם של נחיתת אסטרונאוטים על הירח לאחר 2030, הוקדם.
"המטרות הכוללות הן לממש את הנחיתה המאוישת הראשונה של סין על הירח לפני 2030, לבצע חקר מדעי והדגמות טכנולוגיות קשורות על פני הירח, לפתח מערכת נסיעה ומערכת שהייה לטווח קצר עבור הצוותים ולפתח בדיקות משולבות בין אדם לרובוט וטכנולוגיות מפתח אחרות", אמר לין במסיבת עיתונאים במרכז שיגור הלוויין Jiuquan בצפון מערב סין ביום שני.
"האסטרונאוטים שלנו ילכו על הירח, יאספו דגימות מסביב לאתר הנחיתה ויבצעו כמה מחקרים באתר. זה יעביר את המשימות המאוישות שלנו ממסלול נמוך סביב כדור הארץ לחלל העמוק ויעזור להעמיק את הידע של האנושות על מקורם והתפתחותם של הירח ושל מערכת השמש", אמר, על פי דיווחים בתקשורת הממלכתית ממסיבת העיתונאים.
החללית ה-Shenzhou-16 של סין, המונעת על ידי הרקטה Long March 2F, שוגרה הבוקר בשעה 9:31, שעון סין, והיא הטיסה שלושה אסטרונאוטים סינים ממרכז ג'יוקוואן במדבר גובי לתחנת החלל טיאנגונג. זו הפעם הראשונה שבה אזרח סיני יוצא לחלל: בנוסף לשני חברים בחטיבת האסטרונאוטים של צבא השחרור העממי. החללית תישא גם את Gui Haichao, פרופסור במחלקה לחלליות וטכנולוגיית רכבי שיגור של בית הספר לאסטרונאוטיקה של אוניברסיטת Beihang בבייג'ינג.
המשימה שתימשך חמישה חודשים היא הראשונה לתחנת החלל הסינית מאז נכנסה לפעילות מלאה בסוף השנה שעברה. 15 השנים הצפויות במסלול שלה אומרות שהתחנה עשויה להפוך למתקן המחקר הקבוע היחיד לאחר שתחנת החלל הבינלאומית תושבת ב-2030. לסין יש שאיפות גדולות בחלל. היא הנחיתה רכב רובוטי על מאדים וגם בצד הרחוק של הירח, ומפעילה תחנת חלל במסלול נמוך סביב כדור הארץ.
ההדבקה המהירה של ארצות הברית במרוץ חלל הפכה למקור חשוב לגאווה לאומית סינית ולאמון ביכולות הטכניות הסיניות, מה שמשרת הנשיא שי ג'ינפינג, שכינה את "חקירת הקוסמוס העצום" כ"חלום נצחי" של העם הסיני. כרזת תעמולה מתחת לנקודת השיגור שלשום דחקה בסין להיות "עצמאית" בחלל.
התוכנית הסינית נתנה זמן רב עדיפות לחקר הירח. בשנת 2021 הכריזו סין ורוסיה על תוכנית משותפת לבניית תחנת מחקר על הירח, כאשר העבודה על הבסיס ליד הקוטב הדרומי של הירח אמורה להתחיל באמצע העשור הבא. ניסויים בהדפסת תלת מימד רובוטית צפויים להתקיים בסוף העשור הנוכחי, כאשר בייג'ין תחקור כיצד לבנות מבנה קבוע על פני הירח.
נלסון, מנהל נאס"א, הזהיר שסין תהיה "מתחרה אגרסיבית מאוד" בחלל. "והעמדה של נאס"א ושל ממשלת ארצות הברית היא שאנחנו רוצים לחזור ראשונים לירח… ואנחנו מתכוננים לצאת לדרך", אמר בסוף 2021 כשהכריז על עיכוב משימת נחיתה על הירח. ארצות הברית פעלה גם כדי לקבוע נורמות התנהגות שישלטו בפעילויות בחלל ובירח על ידי חתימת מדינות בעלות הברית על הסכם המכונה הסכם ארטמיס.
לאחר תקופה קצרה של נכונות לעבוד עם סין על טכנולוגיות החלל בשנות ה-80 וה-90, ארצות הברית נזהרת מהסינים. היא ניתקה את ההתקשרות ב-2011 לאחר שהקונגרס העביר חוק האוסר על מימון עבודה ישירה של נאס"א עם סין, מהלך שהוציא למעשה את בייג'ינג מתחנת החלל הבינלאומית.
