האם מציאות שפויה יותר נרקמת במזרח ירושלים? אומנם נדמה שארגוני הטרור מגייסים יותר ויותר את תושבי מזרח העיר להגברת האלימות והניכור מישראל, אך מתברר שהשפה העברית חיונית מדי להוריהם של הצעירים הערבים בבירה, והמגמה החינוכית נוטה דווקא לתוכניות הלימוד הישראליות הרשמיות.
תוכנית החומש למזרח העיר, שתקציבה בשנים 2018־2023 עמד על 2.1 מיליארדי שקלים, מסתיימת בהצלחה: המספרים מלמדים על עלייה במספר בתי הספר שם המלמדים תכנים ישראליים – מ־93 אחוזים שלימדו תכנים פלסטיניים ב־2018, כיום עושים זאת 80 אחוז. לפי נתוני משרד החינוך, "יש גידול מתמיד בביקוש לתוכנית ישראלית המעניקה שוויון הזדמנויות לילדי מזרח העיר. כ־20 אחוזים מבתי הספר במזרח ירושלים מלמדים תכנים של משרד החינוך הישראלי, בעוד שלפני חמש שנים עשו כן 7 אחוזים בלבד". אומנם המספרים קטנים, אבל המגמה חיובית.
תוכנית החומש סייעה בין היתר לשיפור החינוך הבלתי פורמלי במזרח העיר, אפשרה מתן חוגים לילדים, והפעילה הכשרות לקראת לימודים במוסדות השכלה גבוהה לתלמידי תיכון בבתי ספר שלימדו את התכנים הישראליים. באמצעות אולפנים לעברית והקצאת שעות לימודים, התוכנית טיפלה גם באחד החסמים העיקריים בעיר: צוותי הוראה שלא ידעו לדבר עברית כהלכה.
חלק מבתי הספר במזרח ירושלים אימצו באופן מלא את תוכני הלימוד הישראליים. בחלקם היו כיתות או שכבות מסוימות שלימדו את התכנים הישראליים כפיילוט לבחינת התוצאות.
ההשקעה בחינוך ילדי מזרח ירושלים נעשית במענה לרצון ההורים. הם מעוניינים שילדיהם ילמדו את התכנים הישראליים, אך נתונים ללחצים של גופים קיצוניים. דוגמה לכך היא אירוע בבית הספר הנוצרי "רוזרי" לבנות בשכונת בית־חנינא. הנהלת בית הספר נאלצה לפרסם השבוע מכתב התנצלות בעקבות הנפת דגל ישראל באירוע סיום השנה. הדגל הוצב כחלק ממיצג של סכסוכים בינלאומיים, לצד דגלי מדינות אחרות. ההורים התרעמו על עצם הופעת הדגל על הבמה ולא היו מוכנים להאזין להסברי הממונה על המיצג, שטענה שלא הייתה כל כוונה להביע תמיכה בישראל או להזדהות איתה. ההורים פוצצו את האירוע, והצגת הסיום הופסקה.
"הסיפור של בית הספר והמנהלת נמשך כבר שנתיים, מאז שנכנסה לתפקיד", מספר תושב מזרח העיר הבקיא בפרטים. "מיד עם כניסתה היא הורתה על איסור הגעה בחיג'אב לבית הספר, הנוצרי בהגדרתו. הורי התלמידות המוסלמיות מחו על ההחלטה והפעילו לחץ, עד שהיא אולצה לחזור בה".
לפני שנה החליטה המנהלת של רוזרי להפסיק להשתמש בחומרי הלימוד הפלסטיניים בבית הספר ולעבור לחומר הישראלי, כולל הגשה לבגרויות הישראליות ולא למבחני הסיום הפלסטיניים. גם ההחלטה הזו קוממה את ההורים. "מאחורי ההחלטה עמדה ההבנה שלימוד החומר הפלסטיני והתווג'יה מובילים את הבוגרים לאוניברסיטאות פלסטיניות או ערביות, שמייצרות בוגרים שלא יודעים עברית אלא רק ערבית", הסביר התושב. לטענתו, הצעירים והצעירות שאינם יודעים עברית לא נשארו להתגורר בישראל, והדבר רק הגביר את שיעור ההגירה של הנוצרים, הנוסק גם כך. "כיום אנחנו מדברים על קצת יותר מ־14 אלף נוצרים שחיים במזרח העיר, לעומת 320 אלף מוסלמים. אפילו בבית־לחם, ש־85 אחוזים מתושביה היו בעבר נוצרים, כיום רק 14 אחוזים הם בני הקהילה. בקרוב הצליינים שיגיעו לירושלים לא ימצאו בה קהילה נוצרית".
הכנסיות הנוצריות מחזיקות כיום בישראל 45 בתי ספר פרטיים, בעיקר במזרח ירושלים ובאזור הגליל, ויותר מ־60 אחוזים מהתלמידים במוסדות הללו הם מוסלמים. רק בשני מוסדות נוצריים במזרח ירושלים מלמדים לקראת הבגרות הישראלית, ואחד מהם הוא בית הספר לבנות שנמצא כעת בעין הסערה.
לדברי התושב, המחאה על הצגת הדגל במסיבת הסיום היא חלק ממסע הנקמה במנהלת, בשל החלטותיה. "בקבוצות פייסבוק, הורים שמדברים על לחץ שהפעילו ארגונים פלסטיניים. אנחנו רואים את הנציגים של הארגונים הללו, ובתוכם חמאס, החזית העממית ופת"ח, מסתובבים בשטח ומלבים את האש. גם הרשות הפלסטינית לא שתקה, ומשרד החינוך הפלסטיני הודיע שיחקור את האירוע – אף שבבית הספר לא מלמדים את התכנים שלו".
אליאס זרינה, מייסד "יוזמת הירושלמים" ותושב מזרח ירושלים, סבור שקל להבחין בהתערבות הפלסטינית. "הדגל היה רק תירוץ: הלחץ מטעם גורמים פלסטיניים מכוון ושיטתי. זה מאבק על שליטה בבתי הספר – מאבק שבו הנוצרים משלמים את המחיר ונמחקים מהנוף. קיבלתי הודעות של הורים שהוציאו את בנותיהן בסוף היום מבית הספר, והיו עדים לקללות ויריקות מצד צעירים מוסלמים. שמעתי שאומרים גם שהעמותה שלנו היא זו שעומדת מאחורי הצגת הנפת דגל ישראל. זו פעילות נמרצת שנועדה להגביר את שליטתם של ארגוני טרור".
חרף זאת, ביום שלישי נערכה מסיבת סיום בבית הספר העירוני "אל־אופק", המלמד תכנים ישראליים ושוכן אף הוא בבית־חנינא. הבנות שם רקדו כשעל גבן כנפי מלאכים לצליליו של עיבוד לשיר "תפילה" של עפרה חזה, שהתנגן בעברית. הבנות רקדו, ההורים צילמו, ובניגוד למה שקרה בבית הספר הנוצרי – במקרה הזה האירוע לא פוצץ. "אף אחד מההורים לא התעצבן ולא דרש להפסיק את הריקוד, אף שבבית הספר הזה 99 אחוזים מהתלמידות הן מוסלמיות. לא היו איומים על בית הספר או על המנהלת שלו. אין ספק שלו זה היה בית ספר נוצרי, זה היה נגמר אחרת. הנוצרים מותקפים באופן שיטתי במוסדות שלהם", אמר זרינה. "זה מחמם את הלב. הלוואי שאירועים כאלה היו מתקיימים כל הזמן".
