תוכנית מענקים ומלגות שיזם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נועדה להוזיל בשנים הקרובות את שכר הלימוד הגבוה בחינוך הפנימייתי, הנפוץ במגזר הדתי־לאומי. מחיר הלימודים בישיבות התיכוניות ובאולפנות, סביב 1,600 שקלים לחודש, מטיל עול כבד על משפחות רבות במגזר וסמוטריץ' הקצה בתקציב החדש סכומים ניכרים לשינוי המצב.
עיקר התוכנית נעוץ בחלוקת מלגות: הורים לכ־10,000 תלמידים במוסדות חינוך כאלו, המפוקחים על ידי המנהל לחינוך התיישבותי ופנימייתי, יזכו בסבסוד שכר הלימוד של ילדיהם בסכום כולל של 150 מיליון שקלים. הכוונה היא לתת את המלגות לרוב תלמידי הישיבות התיכוניות והאולפנות, ובימים אלה נבחנת האפשרות לסבסד גם תלמידי פנימיות שאינן חלק מהמנהל לחינוך התיישבותי.
בדיונים בין משרדי החינוך והאוצר הסתמן שיוגדרו מבחני הכנסה לקביעת גובה הסבסוד, אך בשל ההוצאה הגדולה גם משפחות מהמעמד הבינוני־גבוה ייהנו מהתוכנית. לפי אומדנים שהגיעו לידי מקור ראשון מדובר בסבסוד של אלפי שקלים לכל תלמיד מדי שנה. במשרדי הממשלה אומרים שידאגו לכך שהסבסוד לא יגרום למוסדות החינוך להעלות את שכר הלימוד, אולי באמצעות הטלת איסור על כך.
מלבד המלגות יוקדש תקציב של 100 מיליון שקלים לטובת שדרוג פנימיות ומבני חינוך בכל רחבי הארץ, הוצאה שהטילה נטל ניכר על רשתות החינוך. במקביל החליטו במשרדי החינוך והאוצר להעביר 100 מיליון שקלים ישירות לעליית הנוער, הפועלת תחת המנהל לחינוך התיישבותי, כך שתוכל תקלוט יותר תלמידים במוסדות החינוך ששייכים לה. גורמים המעורים בתוכניות סיפרו למקור ראשון שסמוטריץ' החל לחתור לתוכנית כבר לאחר הקמת ממשלת בנט־לפיד ב־2021.
פערי התשלומים בין מוסדות החינוך הממלכתיים ובין המוסדות הפנימייתיים בחינוך הממלכתי־דתי נובעים בראש ובראשונה מהפנימיות עצמן, הטבעיות לציבור הדתי אך חריגות בציבור הכללי. מלבד הוצאות האש"ל המוטלות על המוסדות, ימי הלימוד בחמ"ד ארוכים יותר כדי לתת מקום ללימודי קודש כגון גמרא ותנ"ך. הוצאות נוספות נובעות מקיומם של בעלי תפקידים שאינם דרושים במערכת החינוך הממלכתית: רב אולפנה, ראש ישיבה, אם בית ואב בית בפנימייה, מדריכים חברתיים ועוד. הכיתות בחמ"ד אף קטנות יותר ודורשות לפיכך יותר מחנכים ומורים ביחס למספר התלמידים.
כחלק מהמשא והמתן הארוך בנושא בין משרד האוצר למשרד החינוך, ובמעורבות מנכ"לי המשרדים שלומי הייזלר ואסף צלאל, הוחלט גם שכ־100 מיליון שקלים בבסיס התקציב יועברו למוסדות החמ"ד לצורך הוספת תקני רבנים, רבניות ור"מים באולפנות ובישיבות התיכוניות ולצורך תקצוב שעות נוספות בהוראת לימודי קודש. מלבד זאת יוכרו ויתוקצבו בכ־20 מיליון שקלים פעילויות לא פורמליות בחמ"ד העל־היסודי, ובהן סמינריונים ולינה חלקית במוסדות לימוד שאינם מוגדרים כפנימיות. פעילויות אלה לא הוכרו עד כה על ידי המדינה.
הפערים יגדלו?
"הרעיון עטוף בהבטחות לתמיכה בחלשים", אומר מומחה לתקצוב החינוך הדתי. "אך למעשה זו הצעה שתחזק דווקא את מי שיש לו כסף. מעבר להעמקת פערים חברתיים אשר תבריח אוכלוסיות מסורתיות מהחמ"ד, המהלך יעודד את קיומם של מוסדות קטנים ולא יעילים".
לצד ההשקעה הרבה בחמ"ד, עשרות מיליוני שקלים אף הוקצו לתלמודי התורה הציוניים. סך השתתפות המדינה לתלמיד תעלה מ־30 ל־75 אחוזים, יהיה מימון מלא לצהרונים גם במסגרת מוסדות "מוכש"ר" – מוכר שאינו רשמי – ומוסדות אלו ייכללו בתוכנית "אופק חדש", מהלך שיכול להביא לעליית שכרם של אנשי הצוות. עוד הוחלט להוסיף מימון לתוכניות ייחודיות גם בבתי הספר היסודיים של החינוך הממלכתי־דתי. כך, יתוגברו בשנה הבאה לימודי יהדות ומורשת ישראל ותהיה העמקה בעולמות התוכן של הציונות הדתית. כמו כן, יינתן מימון נוסף למיזמים משותפים ותוכניות "תורה לשמה" בחמ"ד, בכפוף למכרזים כמובן.
נוסף לכך, בשנה הקרובה יחלו לפעול בחמ"ד תוכניות ייחודיות לעילוי נשמתו של הרב חיים דרוקמן שנפטר בתחילת השנה, שיעסקו גם בהכוונה להמשך לימודים בישיבות ובשירות לאומי. התקציב לתוכניות אלו יעמוד על 60 מיליון שקל בשנתיים הקרובות. "ההשקעה בחינוך ילדי ישראל היא מההשקעות החשובות והמשמעותיות לנו כמדינה. החינוך הוא התעסקות בדור העתיד שלנו", אמר שר האוצר סמוטריץ'.
ברשתות החינוך של הציונות הדתית מברכים על התוכנית, אך לא ממהרים לצאת בהכרזות לפני שיתברר בדיוק מנגנון העברת הכספים.
ממשרד החינוך נמסר כי "מסגרות הלימוד בחמ"ד מתאפיינות בסדר יום שבו לומדים את מקצועות הליבה בהיקף מלא לצד שעות תורניות ופעילות תורנית רחבת היקף. אשר על כן נדרשים ההורים להשתתף בתשלומים בהיקף גדול יותר. הציבור הציוני־דתי השולח את ילדיו לחינוך פנימייתי מאופיין במשפחות מרובות ילדים, והמשפחות מתמודדות עם הוצאות חינוך בסכומים גבוהים במיוחד. מטרת תוכנית המלגות לסייע בהפחתתן".
