גם לאחר הכנסת חשיבות לומדי התורה לנוסח "ערך הציונות", המפלגות החרדיות מתנגדות לקידומו. בפגישה מתוחה שנערכה אמש בלשכתו של יו"ר יהדות התורה משה גפני עם השר משה ארבל וראש המטה של השר איתמר בן גביר חנמאל דורפמן, דרשו הנציגים החרדים להוריד את ההעדפה לחיילי צה"ל, לכך בן גביר סירב.
בנוסח הפשרה לשרים שהוגש ביום ראשון, לצד תעדוף חיילי צה"ל, נוסף בנוסח גם הכרה בערך לומדי התורה, לדרישת החרדים. "כל זאת – מבלי לגרוע מההכרה בחשיבותו של לימוד התורה כהגדרתו בחוק שירות ביטחון", נכתב בהחלטה. בנוסף, בנוסח המעודכן הוענקה התייחסות גם לדרוזים המשרתים בצה"ל: "לרבות לאוכלוסייה הדרוזית וליתר המיעוטים המשרתים בצה"ל ובכוחות הביטחון", נכתב.
אולם גם לאחר שבעוצמה יהודית הסכימו להכנסת ערך לימוד התורה על מנת להביא להסכמות עם המפלגות החרדיות, המפלגות החרדיות מתנגדות לנוסח שמתעדף את חיילי צה"ל, בטענה כי הדבר עלול לפגוע בחרדים הלומדים. יו"ר ש"ס אריה דורש להוציא את חיילי צה"ל מהנוסח, אך בן גביר סירב: "לא תעבור החלטה בלי חיילי צה"ל", הוא הבהיר.
במטרה לפתור את המשבר על נוסח "ערך הציונות" שיזמה עוצמה יהודית ונדחה בשבוע שעבר בעקבות התנגדות השרים החרדים, נערכה הפגישה במטרה למצוא נוסח מניח את הדעת, אך הישיבה הסתיימה ללא הסכמות.
בדברי ההסבר של ההחלטה נכתב כי מטרת "החלטת הממשלה היא להורות לכלל הגורמים בממשלה ובזרועותיה, במסגרת השיקולים הנכללים בעת קביעת מדיניות והטמעתה בהתיישבות בגליל ובנגב, לתת משקל משמעותי לערך ההתיישבות היהודית – כולל במתן הטבות ליוצאי צבא, כוחות הביטחון ושירות לאומי אזרחי – לרבות לאוכלוסייה הדרוזית וליתר המיעוטים המשרתים בצה"ל ובכוחות הביטחון, תוך העדפת משרתי שירות קרבי. כל זאת, בלי לגרוע מההכרה בחשיבותו של לימוד התורה כהגדרתו לחוק שירות ביטחון – 1986".
